ביטוח לאומי - עובדי משק בית

25/03/2008 • על ידי • 52,758 צפיות

עובדי משק בית

עובדי משק בית וחוק הביטוח הלאומי

חובת הרישום, הדיווח והתשלום במקרה של העסקת עובד משק בית חלים על המעסיק, שרשאי לנכות משכרו של העובד את חלקו בדמי הביטוח. הסנקציות המוטלות אם לא נפתח תיק, או לא שולמו דמי הביטוח, הן חמורות ונעשות תמיד נגד המעסיקים, שעליהם חלה אחריות מוחלטת לתשלום דמי הביטוח.

המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעסיקה את השבת הגמלאות, ששולמו או ישולמו בעתיד לעובדת (בכפוף לתקופת הפיגור בתשלום דמי הביטוח).

איך לדווח למוסד לביטוח לאומי

על המעסיק להירשם במוסד לביטוח לאומי רק בפעם הראשונה, שבה החל להעסיק עובד משק בית, תוך שבועיים מהיום שבו החל להעסיק לראשונה. אחר כך נעשה הדיווח פעמיים בשנה: ב- 10 בינואר בעבור החודשים יולי עד דצמבר הקודמים; וב- 10 ביולי של אותה שנה, בעבור החודשים ינואר עד יוני הקודמים. החל מיום 16.7.06 ניתן לפתוח תיק מעסיק במשק בית באמצעות אתר התשלומים באינטרנט. השרות החדש מאפשר תשלום ודיווח חודשי גם על עובדים במשק בית.

בעת הרישום הראשוני, המחייב את מסירת פרטי העובד במלואם, מבצע המוסד לביטוח לאומי בדיקות ראשוניות לאימות הקשר העסקי בין המעסיק לעובד.

איחור בדיווח על העסקת עובד משק בית, ביותר מ- 12 חודשים, יחייב את המעסיק לפנות למוסד לביטוח לאומי בצירוף הוכחות והצהרות, המעידות על גובה ההכנסה ועל שיעור המשרה. המעסיק יחוייב בדמי ביטוח על פי שכרו של העובד, אך לא פחות מסכום, השווה למחצית השכר הממוצע במשק, בצירוף לקנסות ולהצמדה, שפורטו לעיל.

חשוב למלא את כל הפרטים, הנדרשים בטופס הדיווח, לרבות את פרטי המעסיק ואת פרטי המועסק.

טעות בדיווח על עובדי משק בית ניתן לתקן לאחר פנייה למוסד לביטוח לאומי. זאת, בשונה מהדיווח בט' 102, המאפשר להגיש דוח מתוקן, דוח נוסף וכו'.

העסקת קרובי משפחה

כאשר העובד הוא קרוב משפחה של המעסיק, יש לצרף טופס מתאים, כדי שהמוסד לביטוח לאומי יבדוק קיום יחסי עובד-מעביד בין המעסיק והמועסק. יחסים, שהם "עזרה הדדית בין בני משפחה", נוטלים מהעובד את זכויותיו כעובד.

כדי שעובד, שהוא קרוב משפחה של המעסיק, יזכה לגמלאות מן המוסד לביטוח לאומי, עליו להוכיח שקיים קשר של מעסיק ומועסק (ולא אמא שבאה לעזור לבתה). לדוגמה: שעות עבודה קבועות, שכר הולם, הסכם עבודה וכו' .

החשיבות של מסירת פרטי העובד במלואם

הכללים מחייבים את המעסיק למסור את כל הפרטים אודות העובד. אם לא כן יתכנו שתי אפשרויות:

1.       יהיו חסרים לעובד (או לעובדת) תקופות ביטוח ותשלום במוסד לביטוח לאומי;

2.       העובדת אינה צוברת תקופות ביטוח, אלא אם תוכל להוכיח בדרך אחרת את זכאותה. הכוונה לנשים נשואות או לאלמנות, בתנאים מסויימים, שפטורות מתשלום דמי ביטוח בתקופה שהן אינן עובדות.

נשים, שעבדו שנים רבות, מגישות תביעה לקצבת זקנה, אך בגלל חוסר הדיווח על פרטי זהותן מצד המעסיק, הן אינן יכולות להוכיח את תקופת הביטוח הנחוצה, כי המעסיק אינו ניתן לאיתור. במקרים אלה תקבל העובדת קצבת זקנה כעקרת בית, ולא כמי שזכאית לקצבה בזכות עבודתה.

הסיבות שבעטיין מסרב העובד למסור את פרטיו האישיים

עובדי משק בית מעדיפים להישאר בעילום שם מסיבות שונות, הקשורות לחבותם במס, או של בני זוגם, וכן מסיבות הקשורות לזכאותם לגמלאות, המותנות ברמת ההכנסה של הזכאים לגמלה ו/או של בני זוגם.
פעמים רבות החשש משלילת גמלאות אינו מוצדק, ומומלץ לבחון את תנאי הזכאות המדוייקים בכל מקרה של תביעה לגמלה.


העובד "מסרב", שהמעסיק ירשום את שמו בטופס

האחריות למתן פרטי העובד מוטלת על המעסיק. בהתאם לפרסום של המוסד לביטוח לאומי, החל מחודש אוגוסט 2005 אין אפשרות לפתוח תיק כמעסיק עובד משק בית, ללא מסירת פרטי עובד; ולא ניתן לשלם את דמי הביטוח ללא דיווח על פרטי העובד. דהיינו: מי שדיווח בחודש אוגוסט 2005 ואילך עבור תקופת ההעסקה בחודשים ינואר עד יוני 2005, נתקל בקושי רב לשלם את דמי הביטוח, בבנק או בדואר.

על העובד למסור את מלוא הפרטים למעסיק, והכוונה היא להעתיק אותם במדוייק מתוך תעודת הזהות (או הדרכון) שלו.

עד הדיווח בחודש יולי 2005 ניתן היה להעסיק עובד, שמסר את פרטיו האישיים למעסיק, אך ביקש שלא לדווח על העסקתו למוסד לביטוח לאומי. המעסיק שילם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי ורשם בטופס רק את שמו הפרטי של העובד.

מעסיק, שלא דיווח בעבר על פרטי העובד במלואם, היה מודע לאפשרות שהמוסד לביטוח לאומי יטריד אותו במכתבים ואפילו בזימון לבית המשפט כעד. אך אם יחליט העובד להוכיח שעבד, לא תתעורר בעיית תשלום או קנס כלשהו, שהרי שולמו דמי הביטוח. במקרה זה יש חשיבות רבה גם לפרטי המעסיק המעודכנים.

כאמור לעיל, החל מחודש אוגוסט 2005, על פי פירסומי הביטוח הלאומי, לא ניתן יותר לדווח על עובד משק בית ללא פרטים מלאים. כמו כן, לא נפתחים תיקים למעסיקי עובדי משק בית ללא ציון פרטי העובד.

חשוב לשים לב, שיש לבקש את פרטי העובדים המועסקים במשק הבית מיד עם קבלתם לעבודה, כדי שבמועד הדיווח יהיו הפרטים בנמצא, גם אם עזב העובד את העבודה.

מדוע חשוב לדווח על ההכנסה הנכונה

רמת הכנסתו של העובד משפיעה על סכום הגמלה שהוא מקבל. לדוגמה, בגמלאות שבהן העובד מקבל גמלה, המבוססת על שכרו לפני האירוע.

למותר לציין את החשיבות, שיש לדיווח על סכום ההכנסה האמיתי, ובמיוחד לאור האפשרות שיש למוסד לביטוח לאומי - לתבוע את היוון הגמלה ממעסיק, שלא שילם כחוק את דמי הביטוח.

העובד רשאי להגיש תביעה לגמלה בדרך כלל עד שנה מקרות האירוע, ולכן יש חשיבות רבה לדיווח במועד על גובה ההכנסה הנכון. בתביעה לקצבת זקנה מועד האירוע יכול להיות שנים רבות לאחר סיום העבודה.

המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים חברו יחדיו כדי להילחם בתופעת העבירות כנגד כספי הביטוח הלאומי. מעסיק שאינו מדווח על עובד משק בית, יכול למצוא עצמו מעורב בחשד לסיוע לעבירה בתום לב.

עובד, שאינו תושב ישראל

עובדי משק בית, שהם תושבי חוץ (כולל תושבי השטחים), מבוטחים רק בביטוח נפגעי עבודה, ביטוח אימהות וביטוח זכויות עובדים, במקרה של פשיטת רגל של המעסיק (ביטוח אימהות לתושבי השטחים כולל זכות לדמי לידה בלבד).

בשונה מעובד שכיר רגיל, מי שמעסיק תושב שטחים שאינו תושב ישראל כעובד משק בית, מדווח עליו ומשלם דמי ביטוח לאומי ישירות למוסד לביטוח לאומי ולא לשירות התעסוקה. עובד, כאמור, לצורך עסק ישולמו בגינו דמי ביטוח דרך שירות התעסוקה.


בעקבות תיקון בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (להלן חוק ההסדרים לשנת 2003), החל מיום 1 במרץ 2003 לא משולמות גמלאות לעובדים בעד תקופה, שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל.

גמלאות, שאינן מוגדרות כתשלום בעד תקופה, ממשיכות להשתלם גם למי ששוהה בישראל שלא כדין. לדוגמה: דמי טיפול רפואי לנפגע בעבודה ומענק אשפוז בעת לידה.

הכוונה בתיקון זה היא, שהמעסיקים ימשיכו לשלם את דמי הביטוח הלאומי, כבעבר. אולם רק כשיצא תובע הגמלה מישראל תשתלם לו הגמלה עבור התקופה, שנותרה לאחר עזיבתו. קצבת תלויים משתלמת על פי החוק לתלויים, משום שהם אינם נמצאים בישראל. תלויים השוהים בישראל כדין זכאים לקצבה.

למרות האמור לעיל, מומלץ שלא להעסיק עובדים זרים, השוהים בישראל שלא כדין.

הסבר על ההרשאה להעסיק עובדים זרים ניתן בהכרעת דין: תפ (ת"א) 1080/00, משרד העבודה והרווחה ת"א ראשי נ' לאונטיה קצקה ז"ל מיום 8/11/04, בעניין שתיים מתוך ארבע הנאשמות, שהואשמו בעבירה על סעיף 2 לחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) בקשר עם סעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה.

סעיף 2 לחוק עובדים זרים (בנוסחו הנכון למועדים הרלבנטים לכתב האישום ) קבע כך:

          "2.          מעביד שעשה אחד מאלה -

(1)     העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 והתקנות לפיו;
        
(2)     העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, דינו כפל הקנס ...".

סעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה מחייב מתן אישור של שירות התעסוקה לעובד בטרם יועסק על ידי מעסיק כלשהו. כדי שמעסיק ישראלי יוכל להעסיק עובד זר, נדרשים אישורים משני משרדים ממשלתיים:

משרד העבודה - שירות התעסוקה אמור ליתן היתר להעסקת העובד הזר על ידי המבקש (ולענייננו, מדובר במעביד הזקוק לעובד סיעודי), ומשרד הפנים אמור ליתן אשרה מסוג ב/1, שהיא אשרת תייר עם רישיון לעבודה אצל אותו מעסיק, וכל זאת לתקופה קצובה כפי שנרשם באותה אשרה.

עולה מהעובדות בפסק הדין, שהנאשמות לא קיבלו היתרים משירות התעסוקה להעסיק את העובדת, וזו האחרונה לא קיבלה אשרה המתירה לה לעבוד אצל מי משתי הנאשמות הללו במועד כלשהו הרלבנטי לכתב האישום.

בסופו של דבר, גזר הדין, שניתן ביום 15 בספטמבר 2005 נועד לדברי השופטת, לא רק לענוש את עוברי העבירות, אלא גם להרתיע את הרבים מפני ביצוע עבירות כאמור.

הדיווח על העובד

עובד, שהוא תושב חוץ, יצייד בפרטיו האישיים את המעסיק. החל מחודש ינואר 2001 ועד חודש יוני 2005 לא נדרש המעסיק למלא את פרטי העובד בטופס, אם הוא תושב חוץ.

החל מהדיווח עבור חודש יולי 2005 (בחודש אוגוסט 2006), פרסם המוסד לביטוח לאומי, שיש לציין בדיווח על עובד משק בית, שהוא תושב חוץ, את כל פרטי העובד, ובמקום את מספר תעודת הזהות יש לרשום את מספר הדרכון.


בעת זכאות לגמלה מצייד המעסיק את תושב החוץ באישור המתאים. לעיתים, מספיקה הצהרה על טופס התביעה לגמלה יחד עם צילום השוברים, המעידים על תשלום דמי הביטוח הלאומי.

הדיווח למוסד לביטוח לאומי הוא כעובד משק בית. החל מיום 1 ביולי 2003 נקבעו כללים, המחייבים מעסיקי עובדים זרים (בתנאים שנקבעו) לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ולדווח מדי חודש אי זוגי על סכום המשכורת ועל סכום המס שנוכה מהמשכורת. על המעסיק לתת אישור לעובד על הנתונים, שפורטו לעיל, ולשלם היטל כמפורט בחוק. לעובדים זרים במשק בית , בטיפול סיעודי, בעלי רשיון עבודה באותו משק בית, השוהים באופן חוקי בארץ ואת שכרם משלם משק הבית, נתנו הקלות בשלב זה.

מעסיקי עובדים זרים שלא כדין צפויים לקנסות מנהליים ולקנסות נוספים בעבור כל יום, שבו נמשכת העבירה.
 

אודות כותב המאמר

אורנה צח ועו"ד ישראל זהבי

המאמר נכתב על ידי רו"ח אורנה צח ועו"ד ישראל זהבי ממחלקת המסים של פאהן קנה ושות' רואי חשבון. המאמר מפורסם אף במדריך "היערכות במסים 2008" שנכתב ונערך על ידי מחלקת המסים של פאהן קנה ושות'.  משרד ראשי: מגדל לוינשטיין דרך מנחם בגין 23 תל-אביב 66184 ת"ד 36172 מיקוד 61361 טל. 03-7106666 פקס. 03-7106666 info@gtfk.co.il www.gtfk.co.il

מאמרים קשורים

פרסומת

מאמרים אחרונים בנושא ביטוח לאומי