דוד גרוס

איך מתאימים בין כישורי המנהל לדרישות הארגון? בין הערכים של הארגון לבין אלה של מנהל? ובין דרכו של הארגון למדוד הצלחה ולהתוות מדיניות רצויה לבין דרכו של העומד בראשו?

כשבעלי עסקים פונים לקבלת עזרה, הם מצפים להשיג פיתרון למצוקה המכבידה עליהם ברגע זה. הם מחפשים להביא ישועה לעסק. מכיוון שבעולם העסקי אין אירועים סתמיים, וההתרחשויות הן תוצאה מעשייתו ו/או ממחדלו של העומד בראש העסק, ההמלצה הראשונה שלי, המהווה בסיס לעבודה משותפת שתבריא את העסק ויביא אותו להצלחה בהמשך, היא שכל מנהל יכווץ את האצבע המצביע כלפי חוץ ובמקומה, יפרוש את אגודל, המופנה לעצמו. העיקרון המנחה להבראה ולהצלחה הוא נטילת אחריות.

מה תפקידו של המחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית? האם הוא מיועד להעצים את בני האדם בכלל, ואת האנשים בארגון בפרט? האם הוא מתבטא ביכולת שלנו לבחור את תגובתנו הרגשית? או האם מדובר בטכניקה מניפולטיבית של השפעה?

לָקַח לי מעט להבין - ושנים להפנים - שהיעד ומשמעותו הם תולדה של בחירה, שהיא כולה בידי. גם המחיר שאשלם תמורתה. בחרתי את הלְאָן שלי ושקלתי את המחיר. גם השכלתי שעלי להתוות ולסלול את הדרך, תוך כדי הליכה.

חיי העסק תלויים ביצירת הכנסות ובצבירת רווחים המחיר הוא הכלי המאפשר להשיג אותם איך נקבע מחיר למוצר או לשירות שלנו?

על החשיבה "שועלית" שהיא רב-גונית וצנטריפוגלית, על החשיבה "קיפודית" שהיא ממוקדת ברעיון מרכזי, על ההבחנה שערך ישעיה ברלין בין שתיהן ועל הקשר שלהן לניהול

המרוץ אחרי השגה צהירה של תוצאות עלול להוביל אותנו לכבוש ביעילות יעדים שלא היה צורך בהם. האם מנהל הפותר יומיום ביעילות מכלול בעיות המגיעות על שולחנו הוא אפקטיבי? לפי חוק פארטו (Pareto) – כלל ה-80/20 - הפועל ברוב המכריע של הארגונים, מנהל עלול להשקיע ביעילות נמרצת את זמנו בנושאים שמשקלם יתגלה כחסר רלבנטיות לתוצאה הסופית. השגיות היא הקטר בתהליך הייצור/מתן השירות, היעילות הנורמה לביצוע והאפקטיביות המצפן המצביע על כיוון ומטרות המהלך, המתכנן, מודד ומפקח על התוצאה.

על סמך מה מקבל אדם החלטות? מה גורם לו לבצע פעולות מסוימות או להימנע מאחרות? איך הוא קובע סדר עדיפויות? מדוע אלה קודמות לאלה? על מה מושתת סדר עדיפויות זה? מה חשוב לו ומה דחוף לו?

מה הקשר בין הון חוזר, תזרים מזומנים ולבין רווחים? ההון החוזר מורכב מהנכסים השוטפים שלך - מזומנים, חייבים ומלאי - בנכוי ההתחייבויות השוטפות. המחזור העסקי הינו - בעצם - ה -“סיבוב“ שהנך מבצע לנכסים אלה במטרה ליצור רווחים: כל מחזור מסתיים כשפעילותך העסקית מתורגמת למזומנים בקופתך. מזומנים אלה ישמשו לתשלום חובותיך, לחלוקת רווחים ו/או להתחלת מחזור עסקי חדש, וחוזר חלילה

חיי העסק תלויים ביצירת הכנסות ובצבירת רווחים המחיר הוא הכלי המאפשר להשיג אותם איך נקבע מחיר למוצר או לשירות שלנו?

מה הקשר בין הון חוזר, תזרים מזומנים ולבין רווחים? ההון החוזר מורכב מהנכסים השוטפים שלך - מזומנים, חייבים ומלאי - בנכוי ההתחייבויות השוטפות. המחזור העסקי הינו - בעצם - ה -“סיבוב“ שהנך מבצע לנכסים אלה במטרה ליצור רווחים: כל מחזור מסתיים כשפעילותך העסקית מתורגמת למזומנים בקופתך. מזומנים אלה ישמשו לתשלום חובותיך, לחלוקת רווחים ו/או להתחלת מחזור עסקי חדש, וחוזר חלילה

מה תפקידו של המחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית? האם הוא מיועד להעצים את בני האדם בכלל, ואת האנשים בארגון בפרט? האם הוא מתבטא ביכולת שלנו לבחור את תגובתנו הרגשית? או האם מדובר בטכניקה מניפולטיבית של השפעה?

על סמך מה מקבל אדם החלטות? מה גורם לו לבצע פעולות מסוימות או להימנע מאחרות? איך הוא קובע סדר עדיפויות? מדוע אלה קודמות לאלה? על מה מושתת סדר עדיפויות זה? מה חשוב לו ומה דחוף לו?

המרוץ אחרי השגה צהירה של תוצאות עלול להוביל אותנו לכבוש ביעילות יעדים שלא היה צורך בהם. האם מנהל הפותר יומיום ביעילות מכלול בעיות המגיעות על שולחנו הוא אפקטיבי? לפי חוק פארטו (Pareto) – כלל ה-80/20 - הפועל ברוב המכריע של הארגונים, מנהל עלול להשקיע ביעילות נמרצת את זמנו בנושאים שמשקלם יתגלה כחסר רלבנטיות לתוצאה הסופית. השגיות היא הקטר בתהליך הייצור/מתן השירות, היעילות הנורמה לביצוע והאפקטיביות המצפן המצביע על כיוון ומטרות המהלך, המתכנן, מודד ומפקח על התוצאה.

כשבעלי עסקים פונים לקבלת עזרה, הם מצפים להשיג פיתרון למצוקה המכבידה עליהם ברגע זה. הם מחפשים להביא ישועה לעסק. מכיוון שבעולם העסקי אין אירועים סתמיים, וההתרחשויות הן תוצאה מעשייתו ו/או ממחדלו של העומד בראש העסק, ההמלצה הראשונה שלי, המהווה בסיס לעבודה משותפת שתבריא את העסק ויביא אותו להצלחה בהמשך, היא שכל מנהל יכווץ את האצבע המצביע כלפי חוץ ובמקומה, יפרוש את אגודל, המופנה לעצמו. העיקרון המנחה להבראה ולהצלחה הוא נטילת אחריות.

על החשיבה "שועלית" שהיא רב-גונית וצנטריפוגלית, על החשיבה "קיפודית" שהיא ממוקדת ברעיון מרכזי, על ההבחנה שערך ישעיה ברלין בין שתיהן ועל הקשר שלהן לניהול

איך מתאימים בין כישורי המנהל לדרישות הארגון? בין הערכים של הארגון לבין אלה של מנהל? ובין דרכו של הארגון למדוד הצלחה ולהתוות מדיניות רצויה לבין דרכו של העומד בראשו?

לָקַח לי מעט להבין - ושנים להפנים - שהיעד ומשמעותו הם תולדה של בחירה, שהיא כולה בידי. גם המחיר שאשלם תמורתה. בחרתי את הלְאָן שלי ושקלתי את המחיר. גם השכלתי שעלי להתוות ולסלול את הדרך, תוך כדי הליכה.

חיי העסק תלויים ביצירת הכנסות ובצבירת רווחים המחיר הוא הכלי המאפשר להשיג אותם איך נקבע מחיר למוצר או לשירות שלנו?

המרוץ אחרי השגה צהירה של תוצאות עלול להוביל אותנו לכבוש ביעילות יעדים שלא היה צורך בהם. האם מנהל הפותר יומיום ביעילות מכלול בעיות המגיעות על שולחנו הוא אפקטיבי? לפי חוק פארטו (Pareto) – כלל ה-80/20 - הפועל ברוב המכריע של הארגונים, מנהל עלול להשקיע ביעילות נמרצת את זמנו בנושאים שמשקלם יתגלה כחסר רלבנטיות לתוצאה הסופית. השגיות היא הקטר בתהליך הייצור/מתן השירות, היעילות הנורמה לביצוע והאפקטיביות המצפן המצביע על כיוון ומטרות המהלך, המתכנן, מודד ומפקח על התוצאה.

מה הקשר בין הון חוזר, תזרים מזומנים ולבין רווחים? ההון החוזר מורכב מהנכסים השוטפים שלך - מזומנים, חייבים ומלאי - בנכוי ההתחייבויות השוטפות. המחזור העסקי הינו - בעצם - ה -“סיבוב“ שהנך מבצע לנכסים אלה במטרה ליצור רווחים: כל מחזור מסתיים כשפעילותך העסקית מתורגמת למזומנים בקופתך. מזומנים אלה ישמשו לתשלום חובותיך, לחלוקת רווחים ו/או להתחלת מחזור עסקי חדש, וחוזר חלילה

על החשיבה "שועלית" שהיא רב-גונית וצנטריפוגלית, על החשיבה "קיפודית" שהיא ממוקדת ברעיון מרכזי, על ההבחנה שערך ישעיה ברלין בין שתיהן ועל הקשר שלהן לניהול

על סמך מה מקבל אדם החלטות? מה גורם לו לבצע פעולות מסוימות או להימנע מאחרות? איך הוא קובע סדר עדיפויות? מדוע אלה קודמות לאלה? על מה מושתת סדר עדיפויות זה? מה חשוב לו ומה דחוף לו?

לָקַח לי מעט להבין - ושנים להפנים - שהיעד ומשמעותו הם תולדה של בחירה, שהיא כולה בידי. גם המחיר שאשלם תמורתה. בחרתי את הלְאָן שלי ושקלתי את המחיר. גם השכלתי שעלי להתוות ולסלול את הדרך, תוך כדי הליכה.

מה תפקידו של המחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית? האם הוא מיועד להעצים את בני האדם בכלל, ואת האנשים בארגון בפרט? האם הוא מתבטא ביכולת שלנו לבחור את תגובתנו הרגשית? או האם מדובר בטכניקה מניפולטיבית של השפעה?

כשבעלי עסקים פונים לקבלת עזרה, הם מצפים להשיג פיתרון למצוקה המכבידה עליהם ברגע זה. הם מחפשים להביא ישועה לעסק. מכיוון שבעולם העסקי אין אירועים סתמיים, וההתרחשויות הן תוצאה מעשייתו ו/או ממחדלו של העומד בראש העסק, ההמלצה הראשונה שלי, המהווה בסיס לעבודה משותפת שתבריא את העסק ויביא אותו להצלחה בהמשך, היא שכל מנהל יכווץ את האצבע המצביע כלפי חוץ ובמקומה, יפרוש את אגודל, המופנה לעצמו. העיקרון המנחה להבראה ולהצלחה הוא נטילת אחריות.

איך מתאימים בין כישורי המנהל לדרישות הארגון? בין הערכים של הארגון לבין אלה של מנהל? ובין דרכו של הארגון למדוד הצלחה ולהתוות מדיניות רצויה לבין דרכו של העומד בראשו?