שיעורי לשון עברית: מהם המשקלים? תשובה לתלמיד כתה ז

פורסם: 29/01/2008 |תגובות: 0 | צפיות: 9,786 | Share

יהיה לי קל יותר להסביר את העניין אם אשתמש בתבנית, ואתה תעביר את זה למשקל.
האם אתה מבחין ששמות המחלות הבאות דומים בתבנית שלהן?
אדמת, צהבת, גרדת, כלבת?
לעומת זאת האם אתה מבחין ששמות הרהיטים הבאים אינם דומים בתבנית שלהם?
כיסא, שולחן, ספה, כורסה, מדף, ארון?
המחלות הנ"ל הן מילים שהצורה שלהן מתקבלת על ידי הכלאה (זיווג) בין משקל (באותיות לטיניות אפשר להגדיר אותו כך: XAXEXET) ובין שלוש אותיות שמשמשות לדברים דומים אחרים: אדום, צהוב, גירוד, כלבלב.
בעברית כל הפעלים בנויים לפי תבניות (משקלים) (קוראים להן: בניינים), ובערך חצי משמות העצם בנויים לפי תבניות (קוראים להן משקלים).
מילות יחס לא בנויות לפי משקלים: על, את, בתוך, לפני.
נתחיל בפעלים:
כל פועל נוצר באחד או יותר משבעה בניינים.

ניקח את הבניין הראשון, פָּעַל.
ניקח את הצורה הראשונית שלו: אתמול הוא... XaXaX
עכשיו ניקח כמה פעלים שנוצרים בצורה הזאת. לקבוצת האותיות שנותנות לפועל את משמעותו בבניין קוראים "שורש". למשל: שורש קפ"ץ. שורש קל"ט.
עכשיו תראה שכל הצורות האלה נראות אותו הדבר, רק השורשים שלהם שונים זה מזה.
אמר, ברח, גדל, דהר, הלך, ישב, מצץ, נפל, סלח, עמד, פרץ, קפץ, רמז, שתל, תפס.
אתה רואה שזה בכלל לא דומה לאנגלית?
said, grew, went, sucked, fell -- כל אחד וצורתו שלו.
בסך הכול יש שבעה בניינים, ובכל בניין כשלושים צורות שמגדירות את הממז"ג: מין, מספר, זמן וגוף. בן או בת? יחיד או רבים? אתמול, עכשיו או מחר? אני אתה או הוא? אתה יודע הרבה מהצורה הספציפית של הקומה בבניין:
קופצת (נקבה, יחידה, הווה, -- בצורת זמן הווה הגוף אינו מוגדר: אני, את או היא קופצת).
זה כל מה שאתה צריך להבין, ואם תבין את זה תוכל ליישם את זה על כמעט 300 הצורות הספציפיות (שבעה בניינים, כ-30 צורות בכל בניין), ועל כל השורשים. את זה תלמד במשך כמה שבועות, כי יש שורשים שמסרבים להזדווג עם המשקל, כלומר מסרבים להיכנס לתבנית, ולכן מסדרים להם צורות משניות שנקראות: גזרות).
נמשיך בשמות העצם.
כאמור, חצי משמות העצם בעברית עשויים ממשקל+שורש, וכל האחרים בנויים חופשי. יש המון משקלים של שמות עצם, ואתה תצטרך ללמוד רק חלק מהם, אולי 10-15.
למשל: משקל בעלי המקצוע XaXaX
סַיָּד, גַנָּב, נַגָּר, גַנָּן, צַבָּע.

עד כאן מבוא כללי, ובהמשך, שאל שאלה ספציפית, ואשמח לענות לך!

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 20 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/8040/שיעורי-לשון-עברית-מהם-המשקלים-תשובה-לתלמיד-כתה-ז

    השאר תגובה למאמר זה

    כשמביטים בדברים מהגדה האחרת , מעבר לנחל, כבר מבינים... איזה מזל שלפעמים אפשר להגיע לגדה השנייה !

    על ידי: דוד פיירמןl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 06/03/2014 lצפיות: 118

    עונת הפריחה זה זמן מעולה ליצירת עשבייה – אוסף של צמחים מיובשים ומוגדרים שיכול בהמשך לשמש אותנו כמגדיר צמחים. זו דרך טובה להכיר וללמוד את מה שסובב אותנו, את מה שאנו רואים כל יום. תוכלו תמיד להרחיב את האוסף, להוסיף פריטים חדשים.

    על ידי: מסננת חוגיםl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 13/02/2014 lצפיות: 47

    חשיבה היצירתית מבוססת על מרכיב יסודי של בחינת "בעיה או אירוע" וחיפוש אפשרויות חדשות לפתרון, בצורה חופשית וללא חשש מכישלון. נדרשת יכולת הורית והמון מחשבה, סבלנות, פתיחות, ביטחון עצמי ואמונה בדרך, על מנת לאפשר גמישות מסוג זה והתפתחות היצירתיות של הילד. כיצד לא נחבל בכושר היצירתיות טבעי זה?

    על ידי: אריאלl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 07/07/2013 lצפיות: 89

    שאלה אשר מטרידה הורים רבים בעידן המחשב והאינטרנט היא "מה עם משחקי מחשב לילדים?". האם שימוש במשחקי מחשב לגיל הרך תורם להתפתחותו של הילד? , ומה לגבי סכנת ההתנוונות מול מסך המחשב? האם לא יפגעו הכישורים החברתיים שלו? האם לא עדיף לרכוש ולהשתמש ב "משחקים הקלאסיים"? צריך לזכור כי במרבית המקרים משחקי מחשב אינם מספקים הזדמנות לרכוש כלים חברתיים ישירים (למרות האפשרות לשחק במחשב עם חברים בו-זמנית). יחד עם זאת, ברור כשמש כי ככל שהילד ישב יותר מול המחשב, כך יהיה פחות פעיל במגרש המשחקים.

    על ידי: אריאלl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 20/04/2013 lצפיות: 125

    ילדים בני כל הגילים אוהבים לשחק. למען האמת, עבור ילדים, כמעט כל דבר יכול לשמש כמשחק. במידה וניתן לשלב פעילויות משחקיות, ביחד עם שיפור מיומנויות שונות, הרי שכולם יצאו מרווחים.

    על ידי: דפי צביעהl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 18/03/2013 lצפיות: 289
    צוריאל צור

    היא הושלכה לרחוב בבושת פנים ! הוא לא הניד עפעף ושום צער לא נשקף מעיניו, בזמן שהוא נשא אותה בידיו, שותקים כול הדרך מסלון ביתם אל המעלית. כבדה, מגושמת, זקנה, חסרת חן כבעבר.... והשליך אותה על המדרכה ! הוא נתן בה מבט קצר אחרון וסב על עקבותיו חזרה לביתו. היא הפכה להיות חסרת כול ערך בעיניו, למרות שהיו בה הרבה ערכים.

    על ידי: צוריאל צורl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 17/02/2013 lצפיות: 33

    מעוניינים להכין את ילדכם לכיתה א' ? הוא מסרב בכל תוקף לשבת מול חוברת ועפרון ולכתוב שוב ושוב את אותם התרגילים המשעממים ? ובכן- לא פלא.

    על ידי: דפי צביעהl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 22/01/2013 lצפיות: 816

    אחד הדברים החשובים ביותר בתחום החינוך לגיל הצעיר הינו הקפדה על לימודים סדירים של המקצועות הבסיסיים הנלמדים בבית הספר. אם בעבר, נהוג היה לתת להעשיר את לימודי הילדים באמצעות דפי עבודה רגילים, הרי שבעידן המתקדם של שנות ה- 2000 ניתן למצוא דפי עבודה ממוחשבים כמעט בכל תחום כגון: לימודי שפה, אותיות, סיפורי תנ"ך, אנגלית ועוד.

    על ידי: דפי צביעהl חינוך ולימודים> השכלה ביתיתl 22/01/2013 lצפיות: 636
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    ברסאנס תוהה כמה דחוף למות למען ערכים. המסקנה שלו, יפה, טוב למות למען ארצנו, הרי במותם הם מצווים לנו את החיים, אבל לא חייבים למהר יותר מדיי. "למות למען אידאלים, או קי, אבל למות לאט". זהו שיר פוליטי-חברתי מהכבדים שלו, כתוב במקצב של מארש אבל. עשיתי כמיטב יכולתי שהתרגום יהיה נאמן למקור, ובכל זאת עם מקצב וחריזה מלאים. אין לי שום ניסיון בשירה בפומבי. לשיר מאופק כמו ברסאנס לא הצליח לי, אז שרתי עם יותר מימיקה, שאיפשר לי להרגיש חופשי יותר. תזכורת לשנה הבאה: לחיות למען ערכים - עדיף! למרות טרומפלדור...

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חברה וסביבה> פוליטיקהl 09/09/2010 lצפיות: 143
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    בעבודת העורך עריכה לשונית של עבודות אקדמיות (דוקטורט, מ.א [תיזה], הצעת מחקר) היא סוגה בפני עצמה. מילות המפתח להצלחת התהליך הן דו-שיח, רגישות לנסיבות המיוחדות (לחץ זמן, דרישות המנחה וגישתו לסטודנט ולעורך שהסטודנט נעזר בו, דרישות הנורמה האקדמית, ולפעמים עוד כמה דבריםI. כמה רמזים לכך מובאים כאן כלשונים בדף לסטודנט שבאתרי החדש SafaYafa.com

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 21/10/2009 lצפיות: 191
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    לא מזמן היה בפורום תרגום ועריכה של תפוז שרשור קטן שבו הועלו תמיהות וטרוניות על תופעה מרתקת מבחינה בלשנית. ראשית, ברור (זה אינו חידוש) שרבות מההבחנות בין מבנים (צורות) מסורתיים בעבר קשות לציבור, כמעט בגדר גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. החידוש באותו דיון היה שמתברר שרבות מהטעויות האלה אינן צצות באקראי, אלא הפלא ופלא, הן משמשות דווקא לסימון משלב הדיבור כלפי מעלה, כלומר כשהדובר מבקש להדגיש שהוא אינו מדבר בשפת רחוב אלא בשפה גבוהה יחסית, למשל רשמית (נאום הרמטכל, פוליטיקאים וכו?). זה מעניין מאוד

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 14/11/2008 lצפיות: 314
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    לפני זמן לא רב התפרסמה ב-Ynet תגובית (טוקבק) שאני מביא כאן בדיוק כלשונה, בפסקה אחת, כפי שהייתה כתובה במקור. בשיח המתנהל במאמריי ויותר מזה -- בשדה הרחב שהמאמרים מבקשים להשתייך אליו -- נאבקים על דקויות: הן... הן... או: הן... והן... - זה דיון של מגדל השן. האם יש נקודת חיתוך, ואם כן, איפה היא, שתעביר את הטקסט שלהלן לתחום שעליו נגיד בפשטות: זה לא עובר?

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 27/10/2008 lצפיות: 410
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    זה המשך לדיון בדבריו של פרופ' גלעד צוקרמן בריאיון לכתבה של עמרי הרצוג (1) שם הוא אומר: העברית והישראלית הן שתי שפות נפרדות לגמרי. כיום מלמדים תנ"ך כאילו הוא כתוב בשפת האם שלנו, אבל זה שקר שהתלמידים מזהים מיד. את התנ"ך חשוב ללמד, אבל כשפה זרה, כמו אנגלית וערבית.(סוף ציטוט) אולי בגלל אילוצי צמצום הריאיון לכתבה אינטרנטית, אולי מחמת שפרופ' צוקרמן לא הבחין בהשלכות המעשיות שיש להצעה כזאת, נשארתי בתחושה שחסרות בטיעון הזה כמה הבחנות נחוצות.

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 17/10/2008 lצפיות: 313 lתגובות: 2
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    בסוף אוקטובר 08 פרסם עמרי הרצוג ב'הארץ' את המאמר 'עברית בשתי שקל'. הוא פותח פולמוס בין הממליצים על שמירת סדר ותקנים בשימוש בלשון (רחל קבלי, צבי טריגר), בין נאמני התפיסה התיאורית של השפה (=מה שיש זה מה שנכון), ונציגם הססגוני פרופ' גלעד צוקרמן, ובין הערה מהיבט מעודן יותר, של המשוררת ליאת קפלן, על כוחה של פריצת התקנים כשהיא נעשית מתוך ידיעה. סוגיה זו מעניינת אותי מאוד, בייחוד בעבודתי כעורך לשון הנתון במתח התמידי שבין חובת התיקון לחובת השארת הסמכות לכותב. עם זאת, התאכזבתי מהכתבה, ואסביר.

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 05/10/2008 lצפיות: 586 lתגובות: 1
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    נשאלתי על הביטוי 'פניו מועדות ל...' ועל חלופות אפשריות לו. הנה כמה דוגמאות מהמקרא:

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 02/08/2008 lצפיות: 4,438
    אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום

    זהו מאמר מסכם, המכיל כמה מאמרים שפורסמו בעבר, על שאלת תקן ואי-תקן בשיקולי עריכה לשונית. עיקר השאלה היא מהי נקודת החיתוך בין האישור לדחייה של שימושי לשון הנפוצים בפי רוב הדוברים, הנחשבים לבלתי-תקניים ומצריכים תיקון ע"י עורכי לשון. הטיעון הכללי של המאמר מחזיק כ-750 מילים, ואחריו "נספחים" בהיקף של כ-7,800 מילים. אלו ממצאים ספציפיים שעסקתי בהם במאמרים קודמים שפרסמתי בכמה מסגרות, ועתה נראה לי שהעיון הזה הבשיל כך שראוי להעמיד את כל החומרים האלו במסגרת משותפת.

    על ידי: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגוםl חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 28/07/2008 lצפיות: 6,041
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast