 |
שיעורי לשון עברית: מהם המשקלים? תשובה לתלמיד כתה ז
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | פורסם ב: 29-01-2008 | תגובות: 0 | צפיות: 1,702
 יהיה לי קל יותר להסביר את העניין אם אשתמש בתבנית, ואתה תעביר את זה למשקל.
האם אתה מבחין ששמות המחלות הבאות דומים בתבנית שלהן?
אדמת, צהבת, גרדת, כלבת?
לעומת זאת האם אתה מבחין ששמות הרהיטים הבאים אינם דומים בתבנית שלהם?
כיסא, שולחן, ספה, כורסה, מדף, ארון?
המחלות הנ"ל הן מילים שהצורה שלהן מתקבלת על ידי הכלאה (זיווג) בין משקל (באותיות לטיניות אפשר להגדיר אותו כך: XAXEXET) ובין שלוש אותיות שמשמשות לדברים דומים אחרים: אדום, צהוב, גירוד, כלבלב.
בעברית כל הפעלים בנויים לפי תבניות (משקלים) (קוראים להן: בניינים), ובערך חצי משמות העצם בנויים לפי תבניות (קוראים להן משקלים).
מילות יחס לא בנויות לפי משקלים: על, את, בתוך, לפני.
נתחיל בפעלים:
כל פועל נוצר באחד או יותר משבעה בניינים.
ניקח את הבניין הראשון, פָּעַל.
ניקח את הצורה הראשונית שלו: אתמול הוא... XaXaX
עכשיו ניקח כמה פעלים שנוצרים בצורה הזאת. לקבוצת האותיות שנותנות לפועל את משמעותו בבניין קוראים "שורש". למשל: שורש קפ"ץ. שורש קל"ט.
עכשיו תראה שכל הצורות האלה נראות אותו הדבר, רק השורשים שלהם שונים זה מזה.
אמר, ברח, גדל, דהר, הלך, ישב, מצץ, נפל, סלח, עמד, פרץ, קפץ, רמז, שתל, תפס.
אתה רואה שזה בכלל לא דומה לאנגלית?
said, grew, went, sucked, fell -- כל אחד וצורתו שלו.
בסך הכול יש שבעה בניינים, ובכל בניין כשלושים צורות שמגדירות את הממז"ג: מין, מספר, זמן וגוף. בן או בת? יחיד או רבים? אתמול, עכשיו או מחר? אני אתה או הוא? אתה יודע הרבה מהצורה הספציפית של הקומה בבניין:
קופצת (נקבה, יחידה, הווה, -- בצורת זמן הווה הגוף אינו מוגדר: אני, את או היא קופצת).
זה כל מה שאתה צריך להבין, ואם תבין את זה תוכל ליישם את זה על כמעט 300 הצורות הספציפיות (שבעה בניינים, כ-30 צורות בכל בניין), ועל כל השורשים. את זה תלמד במשך כמה שבועות, כי יש שורשים שמסרבים להזדווג עם המשקל, כלומר מסרבים להיכנס לתבנית, ולכן מסדרים להם צורות משניות שנקראות: גזרות).
נמשיך בשמות העצם.
כאמור, חצי משמות העצם בעברית עשויים ממשקל+שורש, וכל האחרים בנויים חופשי. יש המון משקלים של שמות עצם, ואתה תצטרך ללמוד רק חלק מהם, אולי 10-15.
למשל: משקל בעלי המקצוע XaXaX
סַיָּד, גַנָּב, נַגָּר, גַנָּן, צַבָּע.
עד כאן מבוא כללי, ובהמשך, שאל שאלה ספציפית, ואשמח לענות לך!
דרג את המאמר:
3.2 / 5 כוכבים - 20 הצבעות
מקור המאמר: reader - מאגר מאמרים במגוון תחומים לשימוש חופשי
אודות כותב המאמר:אלי גיא, מתרגם (מאנגלית לעברית) ועורך לשון (בעברית), מוזיקאי, מוסמך פלדנקרייז. Eli Guy, freelance translator from English to Hebrew and language-editor in Hebrew www.safayafa.com
|
מעוניין לפרסם את מאמריך בחינם? מעוניין להגיע בקלות ללקוחות וקולגות פוטנציאליים? הרשם עכשיו, ופרסם מאמרים. |
|
מאמרים נוספים מאת אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום
על קצה המזלג: עריכה לשונית לסטודנטים
בעבודת העורך עריכה לשונית של עבודות אקדמיות (דוקטורט, מ.א [תיזה], הצעת מחקר) היא סוגה בפני עצמה. מילות המפתח להצלחת התהליך הן דו-שיח, רגישות לנסיבות המיוחדות (לחץ זמן, דרישות המנחה וגישתו לסטודנט ולעורך שהסטודנט נעזר בו, דרישות הנורמה האקדמית, ולפעמים עוד כמה דבריםI. כמה רמזים לכך מובאים כאן כלשונים בדף לסטודנט שבאתרי החדש SafaYafa.com
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 21/10/2009 | עריכה לשונית
כל קצין וחצין: על טעויות מוזרות לכאורה של דוברים במשלב גבוה, המנסים את כוחם בשפה משובחת ונקלעים למלכודות לשוניות מביכות
לא מזמן היה בפורום תרגום ועריכה של תפוז שרשור קטן שבו הועלו תמיהות וטרוניות על תופעה מרתקת מבחינה בלשנית. ראשית, ברור (זה אינו חידוש) שרבות מההבחנות בין מבנים (צורות) מסורתיים בעבר קשות לציבור, כמעט בגדר גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. החידוש באותו דיון היה שמתברר שרבות מהטעויות האלה אינן צצות באקראי, אלא הפלא ופלא, הן משמשות דווקא לסימון משלב הדיבור כלפי מעלה, כלומר כשהדובר מבקש להדגיש שהוא אינו מדבר בשפת רחוב אלא בשפה גבוהה יחסית, למשל רשמית (נאום הרמטכל, פוליטיקאים וכו?). זה מעניין מאוד
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 14/11/2008 | עריכה לשונית
מקרה מבחן מהשטח: שימוש ססגוני בעברית בלתי-תקנית בעליל
לפני זמן לא רב התפרסמה ב-Ynet תגובית (טוקבק) שאני מביא כאן בדיוק כלשונה, בפסקה אחת, כפי שהייתה כתובה במקור.
בשיח המתנהל במאמריי ויותר מזה -- בשדה הרחב שהמאמרים מבקשים להשתייך אליו -- נאבקים על דקויות: הן... הן... או: הן... והן... - זה דיון של מגדל השן. האם יש נקודת חיתוך, ואם כן, איפה היא, שתעביר את הטקסט שלהלן לתחום שעליו נגיד בפשטות: זה לא עובר?
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 27/10/2008 | עריכה לשונית
עוד הערה להצעתו של פרופסור גלעד צוקרמן ללמד את העברית כשפה זרה לגמרי לדובר הישראלית
זה המשך לדיון בדבריו של פרופ' גלעד צוקרמן בריאיון לכתבה של עמרי הרצוג (1) שם הוא אומר: העברית והישראלית הן שתי שפות נפרדות לגמרי. כיום מלמדים תנ"ך כאילו הוא כתוב בשפת האם שלנו, אבל זה שקר שהתלמידים מזהים מיד. את התנ"ך חשוב ללמד, אבל כשפה זרה, כמו אנגלית וערבית.(סוף ציטוט) אולי בגלל אילוצי צמצום הריאיון לכתבה אינטרנטית, אולי מחמת שפרופ' צוקרמן לא הבחין בהשלכות המעשיות שיש להצעה כזאת, נשארתי בתחושה שחסרות בטיעון הזה כמה הבחנות נחוצות.
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 17/10/2008 | עריכה לשונית
משטרת הלשון או אנרכייה יצירתית? יש או אין דבר כזה 'שיבושי לשון'
בסוף אוקטובר 08 פרסם עמרי הרצוג ב'הארץ' את המאמר 'עברית בשתי שקל'.
הוא פותח פולמוס בין הממליצים על שמירת סדר ותקנים בשימוש בלשון (רחל קבלי, צבי טריגר), בין נאמני התפיסה התיאורית של השפה (=מה שיש זה מה שנכון), ונציגם הססגוני פרופ' גלעד צוקרמן, ובין הערה מהיבט מעודן יותר, של המשוררת ליאת קפלן, על כוחה של פריצת התקנים כשהיא נעשית מתוך ידיעה. סוגיה זו מעניינת אותי מאוד, בייחוד בעבודתי כעורך לשון הנתון במתח התמידי שבין חובת התיקון לחובת השארת הסמכות לכותב. עם זאת, התאכזבתי מהכתבה, ואסביר.
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 05/10/2008 | עריכה לשונית
עריכת ליטוש: כתיב ופיסוק - שטח הפנים של הטקסט והרמה השטחית ביותר של עריכה לשונית
לכאורה כל אדם משכיל ומיומן במידה סבירה אמור לדעת לכתוב בלי 'שגיאות' כתיב ופיסוק. למעשה מצבו של כותב העברית ייחודי, בעיקר בגלל השינויים שהציעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ו בכללי הפיסוק ו''הכתיב המלא חסר הניקוד''. לכן כיום רוב הטקסטיים המיועדים לאקדמיה, להוצאה לאור ולעיתונות מצריכים עריכה מקצועית.
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 29/09/2008 | עריכה לשונית
ביטויים מקראיים ליציאה לדרך
נשאלתי על הביטוי 'פניו מועדות ל...' ועל חלופות אפשריות לו. הנה כמה דוגמאות מהמקרא:
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 02/08/2008 | עריכה לשונית
תקניות ואי-תקניות בכתיבה, בעריכה ובבלשנות
זהו מאמר מסכם, המכיל כמה מאמרים שפורסמו בעבר, על שאלת תקן ואי-תקן בשיקולי עריכה לשונית. עיקר השאלה היא מהי נקודת החיתוך בין האישור לדחייה של שימושי לשון הנפוצים בפי רוב הדוברים, הנחשבים לבלתי-תקניים ומצריכים תיקון ע"י עורכי לשון. הטיעון הכללי של המאמר מחזיק כ-750 מילים, ואחריו "נספחים" בהיקף של כ-7,800 מילים. אלו ממצאים ספציפיים שעסקתי בהם במאמרים קודמים שפרסמתי בכמה מסגרות, ועתה נראה לי שהעיון הזה הבשיל כך שראוי להעמיד את כל החומרים האלו במסגרת משותפת.
מאת: אלי גיא Eli Guy, שירותי עריכה לשונית ותרגום | 28/07/2008 | עריכה לשונית
|
|
