מי רוצה כסף ? (או-) איך קשורות לשכות-האשראי לכיס שלנו ?

שוב אמרו בבנק "לא" לבקשת האשראי לעסקך ?
שוב לא נערכת מראש לבדוק מה חוות הדעת של לשכת האשראי, בטרם ניגשים לבנק ?

סוד קטן, לא לפרסום- לא די שבשנים האחרונות גדל היקף המידע המאוחסן עלינו במחשבי הבנקים, אלא גם התחזק כוחן והשפעתן של לשכות האשראי על החלטות מימון לנו ולעסקינו, כשמקורות המימון עוד הגדילו לעשות ומשלמים סכומים נכבדים תמורת מנוי-מידע באותן לשכות, מהן מתקבל מידע רב נוסף.

לאחר עדכון חוק נתוני אשראי הופעל בשנת 2019 מאגר נתוני אשראי (לפרטיים, לא חברות) המספק תמונה על מוסר התשלומים שלנו. דירוג האשראי מתאר את רמת הסיכון של מקור מימון לתת לנו אשראי. על בסיסו מכינה כל לשכת אשראי חיווי לפי מודל משלה, לעניין רמת הסיכון, כשם שדו"ח דומה יופק בשינויים המתבקשים על חברות ועסקים בבעלותנו (לגבי חברות ומדינות, תהיה לכך השפעה על גובה הריבית ומחיר ההון בעיקר של אגרות החוב בהתאמה לרמת הסיכון).

עקב השלכות כלכליות בתקופת הקורונה, בנק ישראל גילה סלחנות מסוימת לכשלי-אשראי בעסקים שנפגעו, אך הבנקים עצמם לא תמיד נהגו כך.

בארה"ב הונהג ופועל שנים רבות Credit-Scoring לחישוב דירוג אשראי. בישראל כל לשכת אשראי מפעילה אלגוריתם משלה, בדומה ל- FICO האמריקאי.
התחשיב מתבסס על-

כשליש ניקוד לפי היסטוריית החזרי אשראי חיובית או שלילית (השלילי משפיע יותר מהחיובי…),
כשליש ניקוד לפי מידת ניצול מסגרות אשראי, כשעדיף פחות…,
כשישית ניקוד מעדיף צרכן אשראי ותיק על פני חדש, שאינו מוכר מספיק,
כעשירית ניקוד לפי ניהול נכון של סוגי אשראי מגוונים,
כעשירית ניקוד לפי "מידת הלחץ" שהראינו לחפש תדיר מקור אשראי.
 

לכן, בטרם בקשת אשראי כדאי-

• ·        לבדוק את הדו"ח שלנו, כדי שנתרשם מה יודע עלינו המממן, מה כח המיקוח שלנו

• ·        לעמוד בהתחייבויות שלקחנו, לפרוע תשלומים בזמן

• ·        לקיים מסגרות אשראי ללא חריגות, ובכלל לנצלן כמה שפחות…

• ·        להתנהל בזהירות ואחריות פיננסית בידיעה שנתונים "טריים" מהחודשים האחרונים משפיעים יותר מנתוני עבר רחוקים, כך נתון חיובי דוחק אחורה היסטוריה שלילית.

• ·        להימנע מבקשות אשראי תדירות המעידות על חוסר תכנון ושליטה.

  – לשאלות –  bus1dept@gmail.com 
  מימון לחברה או לעסק ?
  https://lnkd.in/d4yym9jV