על סליחה חשבון ותשובה ועל ההבדל בין "עריכת חשבון נפש" ל"התחשבנות" במשפחה

בימים הנוראים, אנו עסוקים בברור מושג הסליחה ותפקידה בחיינו האישיים, המשפחתיים והחברתיים. מושג משמעותי נוסף המלווה אותנו בין כסא לעשור, הוא חשבון הנפש. התשובה בין אדם למקום ובעיקר בין אדם לחברו, היא תוצאה של חשבון נפש פנימי של אדם עם עצמו. התשובה מתבטאת בעשייה- פעולה שנועדה להשיבנו למסלול ,לדרך המלך שתובילנו לחיים מלאים, מוצלחים ותורמים לנו ולסביבתנו החברתית.

ברצוני להציג מעט מהשלכות המושגים הללו על המערכת המשפחתית. הורים מחנכים את ילדיהם "לבקש סליחה", על "חטא שחטאו", כלומר על מעשה שעשו שלא תאם את הציפיות או הנורמות שלהם כהורים. בקשת הסליחה מלמדת על כך שהילד מודה שחטא, שהבין את טעותו. פעמים רבות, ההורים דורשים מהילד לא להסתפק "באמירת סליחות", אלא לנקוט מעשה כלפי הנפגע מה"חטא", שיהווה המחשה לילד עצמו ולסביבה כי הילד יודע, מבין ומיישם את ההתנהגות הנורמטיבית בחברה בכלל ובמשפחתו בפרט. זוהי התשובה במובנה היום –יומי. המעגל הכולל: עריכת חשבון לגבי כול מעשה ומעשה בחיינו, הודאה בחריגה מהנורמה, ההצהרה הפומבית על כך- הסליחה, והפעולה המתקנת- התשובה, מוטבע בילד בגיל הרך על ידי הוריו ומלווה אותו בהמשך דרכו בחיים. 

בימים אלה כדאי להבחין בתוך המשפחה בין המושגים "עריכת חשבון נפש" ל"התחשבנות". להורים תפקיד בהנחלת ההבדל בין מושגים אלה לשאר בני הבית.

כמאמן אישי אני רואה בשני המושגים הללו מושגים מנוגדים. חשבון הנפש האישי או המשפחתי הם חלק מהתהליך של הערכת המצב. כדי לממש את החזון האישי או המשפחתי, חייבים לבחון להיכן פנינו מועדות. עלינו לבדוק מה עשינו מנקודת המוצא ועד ההווה והאם מעשינו מקדמים אותנו למטרות שהצבנו לנו ולמשפחתנו. התוצאה של חשבון הנפש, היא נקיטת צעדים מעשיים שיובילו אותנו להשגת החזון בדרך אפקטיבית יותר.

לעומת זאת "ההתחשבנות", היא תהליך בולם המונע התקדמות אפקטיבית להשגת החזון המשפחתי. התחשבנות פירושה ניהול "פינקסאות" , בין בני המשפחה, מי חייב למי, כמה ועל מה. ההתחשבנות גורמת למתח וכעס שמפרידים את בני המשפחה זה מזה ופוגמים בהרמוניה המשפחתית. 

אני ממליץ להורים לגלות מנהיגות הורית. להראות דוגמא אישית לשאר בני המשפחה , כיצד עורכים חשבון נפש ונוקטים פעולות מתקנות ומקדמות בעקבותיו. עליהם להמחיש בהתנהגותם זה כלפי זה וכלפי הילדים, כי לא "מתחשבנים" על כול מעשה ומעשה, אלא מתעלים ועורכים חשבון נפש אמיתי, התורם לאושרם ולרווחתם של כול בני המשפחה. 

האימון האישי, נחשב לכלי חדש יחסית, בתחום שיפור וקידום אנשים בדרך למימוש חזון, מטרות ויעדים. מהמקורות היהודיים העתיקים, אנו לומדים, כי מרכיבים בסיסיים בתהליך האימון מצויים במורשת היהודית שנים רבות. הם באים לידי ביטוי בולט בימי הסליחות ומגיעים לשיאם בראש השנה וביום הכיפורים.