חג הפסח כתרגיל באימון (Coaching) – מתאים לכל ימות השנה

חג הפסח כתרגיל באימון (Coaching)- מתאים לכל ימות השנה:

חג הפסח  קשור ב"לעשות סדר", לנקות, לאוורר ולארגן.
אני מאמינה גדולה בגישה, שעשיית סדר בסביבתנו החיצונית, משפיעה על ארגון מחשבותינו ותפישתנו.
לכן, לתפישתי, חג הפסח מעניק הזדמנות מצוינת "לעשות סדר" לא רק בסביבתנו החיצונית אלא גם בחיינו ובתודעתנו.

כמאמנת אישית וקבוצתית, אני מוצאת שגישת האימון (Coaching)  מספקת לנו מושגים וכלים שונים, המתחברים לתהליך הניקוי הפנימי והשינוי.

תהליך האימון נמשך בדרך כלל 7-12 פגישות בנות כשעה ומסייע למתאמן לבצע שינוי בו הוא בוחר, בדרך להגשמת המטרה החשובה לו. תפקיד המאמן המקצועי הוא "להיות שם" עבור המתאמן: לעודד, להאיר ולסייע למתאמן להתמקד ולהשיג את המטרות שקבע לעצמו.

 אתייחס לכמה היבטים לדוגמה:

חג הפסח נקרא גם "חג החירות", זמן היציאה מעבדות לחירות. "ובכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". יש לנו אפשרות לצאת מתוך המייצרים הפנימיים, מתוך מצרים שלנו, לצאת מעבדות לחירות. 
זוהי הזדמנות לזהות למה אני משועבדת? מהם הדברים שאני חייבת, שאם מישהו "נוגע" בהם אני קופצת כנשוכת נחש. מהם ההרגלים שאני חוזרת אליהם פעם אחר פעם ושואלת את עצמי שוב ושוב מדוע. הרי הם אינם מועילים ואפילו מזיקים. כל אותם "אזורי הנוחות", שהתרגלנו לגבולותיהם הצרים, כפיל מאולף שאינו יוצא מתחומי זירת הקרקס.
מהם המקומות בהם אני "נופלת": התפרצויות וכעס? הבלגת יתר? פחדים משתקים? חוסר הערכה עצמית? חוסר אמון בזולת ובעצמי? פחד מפני יחסים בינאישיים משמעותיים ומזוגיות?

חשוב לברר מהו השעבוד שלנו אך חשוב מכך: זוהי הזדמנות נפלאה לברר מהו החופש מבחינתי, מה המשמעות של להיות "בן חורין" עבורי? מה נותן לי תחושת מרחב, שמחה, שליטה בחיי, אור? 
מהו החלום שלי, שמחשבה  עליו מעלה על פני חיוך ונוסכת בי כוחות?
תחושת החופש נובעת מן האמונה ומן ההבנה, שיש לנו הזכות לחיים מלאים של אושר, סיפוק ואהבה.

לאחר שזיהינו את אלה, אנו כבר במחצית הדרך לצאת מעבדות לחירות.
כעת, יש לבחור בשינוי– בחציית ים סוף. 
עתה יש לקפוץ למים, בדרך למטרה- בדרך ל"ארץ זבת חלב דבש". אם לא נעשה זאת, אם לא נגשים את שאיפותינו, אם לא נבחר בשינוי, אזי זהו "החמץ": אותה החמצה עם תחושה פנימית חמוצה ומחמיצה. לעומת זאת, אם נבחר לבצע השינוי, נגיע למיצוי. כדי להכין מצה ולהגיע למיצוי, אין להתמהמה יותר מדי, על מנת שה"עיסה" לא תחמיץ.

בשלב זה רבים נעצרים ונכנעים. רוצים לחזור אל "סיר הבשר", למצרים. המייצרים הפנימיים לא משחררים בקלות! במצב כזה, מומלץ לבחון אפשרות לאימון, על מנת להמשיך בדרך ולהגשים את המטרה.

מאחלת חג חירות שמח, לבלוב, בריאות ושמחה.