אגרטל עם שני ענפי במבוק

הגעת אלי בראש השנה . אגרטל שקוף שבתוכו אבנים חומות קטנות ומתוכם יוצאים 3 ענפי במבוק קטנים עם ניצנים .כל בוקר כשהגעתי התבוננתי בך באהבה , אתה הראשון שאמרתי לו בוקר טוב מה שלומך?
דאגתי להשקות אותך , מידי פעם קרצתי לך ולחשתי :"אל תדאג אני עדיין פה בשבילך."
עברו הימים גדלת וצמחת , כך גם אני השורשים התפשטו וניסו לחפש את האדמה , להשתרש עמוק באדמה , להאחז , אבל אין יש רק מים , זה לא מספיק צריך אדמה . כך גם אני מחוברת לשורשים, מרגישה כמו עץ גדול ונטוע בעל שורשים חזקים שאף רוח חזקה תוכל להפיל .
אגרטל שקוף רואים אותך מכל זווית . הענפים שבך לפעמים נראים עצובים , לפעמים שמחים .
הימים עוברים באטיות , אנחנו נפרדים אבל אל תדאג אני אעביר אותך למקום מבטחים . יש מישהי מאחור שדואגת להשקות אותך . כשאלך היא תדאג לך . 
למחרת לקחתי ענף אחד מתוך השלושה והכנסתי לאגרטל ששייך לי עם כמה אבנים חומות .
אגרטל בצורת לב .
אותך אני אקח שניים אשאיר כאן .
יום א' בבוקר רציתי להגיד לך בוקר טוב אך נלקחת . הבחורה מאחור קראה לי ולחשה הוא לקח לך , זה מונח על שולחנו .
איפוק , יש לי איפוק . טפחתי לעצמי על השכם . ראיתי שאתם בחדרו וקרצתי לכם . הימים עוברים פסקו המבטים ,מצטערת אבל אתם כבר לא איתי . הוא רצה ממני זכרון , זכרון עם שורשים . רציתי להציע לו שיחליף את שני הענפים בשני ענפי זית . אתמול נפרדנו סופית הסתכלתי עליכם אתם נראים שפופים מחפשים אהבה , אחד פונה לצד ימין , שני לשמאל , לא מחוברים לא צמודים . 
ביום האחרון לקחתי אותך אגרטל לב וענף במבוק אחד . במרחק נסיעה קצר נעצרתי בצד והשלכתי אותך . נשאר האגרטל בצורת לב ריק מזכרונות והלב אתה שייך לי . לב גדול ונקי עם הרבה אהבה , בעל טוב לב , צניעות וענווה , סבלנות אהבת הזולת יושר ותקווה….