או חזון או אסון – מדינת ישראל מהצלחה למשמעות

בס"ד

 

או חזון או אסון

מדינת ישראל – מהצלחה למשמעות

 

אתה אומר שאין מנהיגות. שאין דרך. אין כיוון. אין יעד. מחלוקות, פירודים ואינטרסים בכל תחום בחיינו. אנחנו מגששים באפילה, מדשדשים בחוסר וודאות, אין לנו אופק, אין לנו שורשים. הדגל איננו מתוח ואת ההמנון לוחשים כמעט ללא מילים. אתה חי בערפל ובחוסר וודאות. במילים אחרות: אין חזון. לאף אחד אין חזון.

ואני שואל אותך: סליחה, לך יש חזון? אתה מנהיג את עצמך? אתה מגשים דרך, רצון, יעוד?

אתה כועס על כל מה שנמצא סביבך, קוטל בביקורת כואבת את מה שאתה פוגש. התמונה שאתה חווה נכונה, כך נראים חיינו. מדינה בת שישים, שהצליחה כמעט בכל תחום, מחפשת להצלחה הזאת משמעות ואינה מוצאת. צריך לזכור שכל אחד מהמנהיגים המאכזבים שלנו, עושה מה שהוא יודע ופועל על פי דרכו וערכיו.

אם נמשיך לקטר, זה לא יקדם דבר. עלינו לשנות כיוון, ללכת פנימה. אל המציאות המורכבת מחוצה לנו, אלא אל המציאות הפנימית של כל אחד מאיתנו. פנימה.

מדובר על מעבר מחיים בתמונות צבעוניות, להתבוננות בצילומי רנטגן. לא כדי למצוא מחלות חלילה, אלא כדי לאבחן כוחות אדירים שאיננו מזהים בתוכנו ומשום כך אינם עומדים לרשותנו. ראו מה אנחנו עושים כאשר אנחנו זקוקים לכוחות הטבעיים הללו, אנחנו מחפשים אותם בחוץ, אצל אחרים, מנהיגים, מובילים, מנהלים – אבל זה לא שם.

זה בנו. בך, בי.

הגיע הרגע להתבונן פנימה ולקחת אחריות על מה שאנחנו רואים ומוצאים – בתוכנו. הכוחות הטמירים והעצומים שאנחנו פוגשים בעיתות חרום ומלחמה, עם  ההכרה ש'אי אפשר עלינו', להם אנחנו זקוקים ביומיום, בכל רגע, בכל החלטה שלנו. אנחנו המנהיגים האמיתיים של המציאות ולא מה שקובעים הסקרים.

אני אומר לך שמתחיל כעת עידן של חזון אישי. מתחיל מעבר בלתי נמנע מחברה מצליחה לחברה בעלת משמעות. תחשוב על זה שמדינה שלמה, במקום לחפש משמעות ולחיות ולהגשים אותה בכל רגע, עוסקת בסיפוק צרכים, בתחרות של הנאות וכייפים, ובעיקר בהשרדות אובססיבית, על פי חוקים של 'או אתה טורף או אתה נטרף'. באמת ש"באין חזון יפרע עם", לא רק עם, גם אדם יפרע.

השינוי לא יתחיל בחוץ, הוא יתחיל בך ובי. אם לא נדע לגלות בתוכנו את השליחות המיוחדת לנו, ולא נזהה מהו היעד שאנחנו מבקשים להגשים, איך נוכל להביא לידי ביטוי את המיוחד שבנו, איך ננהל את חיינו מתוך רצון, חרות ובחירה, איך נוכל להפסיק לקטר ולהתחיל להוביל.

מה אתה אומר – שאתה לא ישעיהו הנביא, לא בן גוריון ולא הרצל, שאתה סתם אזרח קטן?  ובכן דע לך, מחשבה זו היא המביאה אותך להתכחש לכוחותיך ולשליחותך. הבחירה היא שלך אם להיות קטן שאינו תופס מקום ושקוע בקיטורים בתסכול  ובייאוש, או לחיות מתוך תנופת עוצמה והגשמה אישית.

אתה מכיר את השיר של טשרנחובסקי 'אומרים ישנה ארץ'? תקשיב למילים: "שלום לך עקיבא, שלום לך רבי, איפה הם הקדושים איפה המכבי? עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי, כל ישראל קדושים – אתה המכבי".

כאשר אינך מכיר את שורש חייך, או לאן אתה שואף להגיע, זה בכלל לא משנה באיזו דרך אתה הולך, או במה אתה עובד או מה אתה עושה. זה מזכיר את המנהיגים שאינך רוצה להיות כמותם.

אתה יודע שיש לך שאיפות נעלות וטמונים בך הכוחות להוציא אותן אל הפועל ואני אומר לך, שאם תגלה מהו החזון שלך, תסמן יעדים ומטרות שמדליקות ומרגשות אותך, ודאי תמצא את הכוחות העצומים הרדומים שבך ואיתם תוכל בעז"ה להגשים את שליחותך. "חזון ללא מעשה, הוא רק חלום בעלמא. מעשה ללא חזון, הוא בזבוז זמן לריק. חזון עם מעשה, יכול לשנות את העולם" (מתוך 'כוחו של חזון')

להיות מוגשם, זו השמחה הגדולה והמיוחדת שנותנת את משמעות החיים.

זכור,  אתה המכבי.

אתה בא?

הוסף תגובה