אימון אישי רוחני: ארגז הכלים של המאמן הרוחני

אנחנו חברה רועשת. אמנם רובנו טוענים שמחפשים שקט, אך לא יודעים מה לעשות איתו כשאנו מוצאים אותו. מספיק להבחין בתגובה המבוהלת של אנשים במצבים בהם משתררת דממה קצרה בתוך שיחה, ומיד  מישהו אומר משהו, כל דבר, העיקר לברוח מהשקט המביך הזה.

כאשר מדובר בפתרון בעיות, אנו מניחים באופן טבעי שחשיבה היא הכלי היעיל ביותר לעשות זאת. אימון אישי קלאסי מעודד אותנו לחשוב כדי למצוא פתרונות. "סיעור מוחין" הוא כלי שימושי בו עושה המאמן שימוש למציאת פתרונות, וכמוהו עריכת רשימות של "בעד ונגד". מבלי לגרוע כהוא זה מחשיבותם של תהליכי החשיבה הלוגית, ובכלל זה מסיעור מוחין, חשוב לדעת שהתשובות העמוקות יותר מגיעות דווקא ממקום אחר, שקט, דומם. לפי הערכות מסוימות, אנחנו חושבים 50 אלף מחשבות ביום! אבל הידע העמוק, האמיתי, נמצא דווקא בין המחשבות. תקראו לזה תת המודע, האינטואיציה, המדריכים הרוחניים… הכיצד?

כולנו מכירים מקרים בהם אנחנו מנסים להזכר היכן הנחנו משהו, ובשום אופן לא מצליחים לזכור. רק כשאנו מתייאשים ומפסיקים לחשוב על זה, לפתע פתאום אנו נזכרים. זה סוג של הקשבה לדממה. כדאי להניח לכל נושא בחייכם שלא מוצא פתרון, ולפעמים באורח פלא הפתרון יצוץ דווקא מתוך אי העיסוק בנושא. באימון הרוחני אנו מלמדים שכאשר ההגיון מיצה את עצמו, עדיף לתת צ'אנס לדממה. תרגול ההקשבה לדממה נעשה בטכניקות שונות של מדיטציה.

בארגז הכלים של המאמן הרוחני יש מקום של כבוד ל"כלים עוקפי הגיון". כאשר מגיעים באימון למבוי סתום, עושה המאמן שימוש בטכניקות שמטרתן לתת למתאמן הזדמנות לראות דברים באור אחר, מכוון שונה. לכל גישה אימונית הכלים שלה. אחד הכלים החביבים עליי היא הגיאומנסיה. זו שיטת תקשור עתיקה אותה אני מלמד במסגרת הקורס של אימון רוחני. באמצעות "כתיבה אינטואיטיבית" מקבל המתאמן שלושה סמלים: הסמל הראשון שעולה מראה למתאמן היכן הוא מצוי ברגע זה. הסמל השני מראה לו היכן הוא רוצה להיות, והשלישי מראה לו כיצד הוא יוכל להגיע לשם. הסמלים מפורשים על ידי שיתוף פעולה בין המאמן והמתאמן ומציגים, לרב באופן מדהים בדיוקו ועומקו, את הדברים אותם צריך המתאמן לשמוע בכדי לצאת מתקיעותו ולעשות את קפיצת הדרך שתוביל אותו למקום בו יוכל סוף סוף לממש את עצמו ולהיות מאושר.