אימון – לא מה שחשבת

אימון – לא מה שחשבת

מהו תהליך אימון מקצועי? לאחרונה הפך נושא האימון האישי (Coaching) לצו האופנה כמעט, כאילו כל מי שמכבד את עצמו צריך שיהיה לו מאמן אישי צמוד. כך צצו להם אנשים הקוראים לעצמם מאמנים בנושאים שונים: מאמנת לאופנה, סטייליסטית שברוח הזמן קוראת לעצמה מאמנת ומייעצת לאנשים מה כדאי ללבוש ומה להחזיק במלתחה; מאמנת שהולכת איתך לסופר ומקפידה על תכולת סל הקניות שלך, שלא יהיו בו מוצרים לא מומלצים לדיאטה שלך; מאמנים המבטיחים לך כי בתוך 10 מפגשים תפגשי את האביר על הסוס הלבן, כאילו מדובר בתהליך קסם, או כאלו הפוסקים כי עליך לסגור את העסק או לקחת הלוואה. תופעות מעין אלו גורמות נזק רב לאימון המקצועי, וגורמות לו להצטייר כהליך שטחי של שינוי אינסטנט. ולא כך הדבר.

האימון כגישה אינו חדש. הוא נולד בארה"ב לקראת סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת והלך ותפס תאוצה עם השנים. השם "אימון" לקוח מעולם הספורט: כפי שמאמן טוב לוקח ספורטאי במטרה לשפר את ביצועיו על ידי אימון שרירי הגוף, כך מאמן אישי – תפקידו לאמן את "שרירי המוח" של המתאמן, לאתגר אותו (רגשית ו/או חשיבתית), להוציאו מ"אזור הנוחות", במטרה למצות ולמקסם את העוצמות הטמונות בו ולהביאו לידי פעולה. האימון מיישם טכניקות הנשענות על היבטים של טיפול התנהגותי, אך יונק לא רק מהגישה הביהביוריסטית, אלא גם מזרמים מרכזיים נוספים בפסיכולוגיה, כגון הפסיכולוגיה ההומניסטית, הגישה הקוגניטיבית, הפסיכולוגיה החיובית והפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית.

כיום קיימות שיטות אימון שונות, אבל תהיה השיטה אשר תהיה, לכל תהליך אימון מקצועי יש מספר עקרונות ומאפיינים משותפים:
1. האימון רואה באנשים שמגיעים לתהליך אנשים בריאים בנפשם, בעלי יכולות ועוצמות, בעלי חופש בחירה ואחריות.
2. בתהליך האימון המתאמן מגדיר לעצמו את המטרה שברצונו להשיג ואת האופן בו תבוא לידי ביטוי במציאות ואילו המאמן מכוון ומסייע לו בתהליך, מבלי לייעץ או לטפל. 
3. האימון מתמקד בעוצמות ובחוזקות של האדם תוך הדגשת החיובי והאופטימי, מתוך הנחה שחשיפת כוחות אלו תיצור אנרגיה לפעולה עתידית.
4. האימון יוצא מתוך נקודת הנחה כי בכל רגע נתון עומדת בפני האדם יכולת הבחירה.
5. האדם מבין שלא האירוע/המצב שקורה לו הוא אשר גורם להרגשתו ולהתנהגותו, אלא אופן הפרשנות שלו לאותו אירוע/מצב. הוא מפנים שאנשים שונים נותנים פרשנות שונה לאותו מצב. 
6. באמצעות ביצוע משימות היוצרות התמודדות רגשית, חווייתית ובלתי אמצעית עם דפוסי חשיבה והתנהגות מגבילים, האדם לומד לאמץ דפוסי פעולה מועילים יותר.

תפקידו של המאמן: לא רק שיטות האימון, גם מגוון המאמנים מאוד גדול. מאמנים מקצועיים מגיעים כיום מעולמות תוכן, ידע, תחומי עיסוק או השכלה שונים: אנשי עסקים, בעלי תפקידים ניהוליים, בעלי מקצועות טיפוליים, מורים, אנשי היי-טק, אנשים העוסקים בתחום הרוחני, בעלי מקצועות חופשיים ועוד רבים אחרים. ניסיון חייו האישיים והמקצועיים של המאמן, חוויותיו, אופיו ואישיותו וכמובן מידת ה"חיבור" אליו, אף הם פרמטרים חשובים בהצלחת התהליך. בעיקרו של דבר, המאמן צריך לעזור למתאמן לחשוף את חלומותיו ולהבין מדוע הוא שואף אליהם, לגלות את ערכיו וצרכיו האמיתיים והאם הוא מממש אותם במציאות חייו, לגרום לו להאמין ביכולתו ובעוצמותיו הפנימיות, לחשוף את אותם חסמים מנטאליים המונעים מהמתאמן להגשים מטרות ולנטרל אותם, לעודד אותו לפעולה מתוך דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים, ליצור אצלו מחויבות לביצוע.

מתי מגיעים לאימון? כל אחד מאיתנו חש לעתים שהוא לא באמת ממצה את עצמו, שהוא אינו מביא לידי ביטוי את מלוא היכולות והכישורים הטמונים בו, שהוא לא נמצא במקום "הנכון" לו – מבחינת זוגיות, קריירה, מימוש עצמי, יחסים בינאישיים וכיו"ב, שהוא לא חי באוטנטיות עם מי שהוא באמת ועם מי שהוא היה רוצה להיות. האירועים והחוויות במהלך חיינו, במיוחד בילדות, יצרו בנו תפיסות עולם ואמונות שהפכו עם הזמן לתבניות חשיבה שאומרות לנו מה "נכון" ו"לא נכון", "אפשרי" ו"בלתי אפשרי", "מותר" ו"אסור". רבות מתפיסות העולם והאמונות אשר הפנמנו בעברנו, מגבילות ואף עוצרות אותנו מלבצע שינויים באותם תחומים בחיים בהם אנו מרגישים תקועים, מתוסכלים, לא מסופקים, לא ממומשים או פשוט – לא שמחים. ההגעה לאימון תיעשה, לרוב, בשל משבר, או רק תחושה שמדובר במשבר; צומת דרכים; קושי בחיים האישיים, הזוגיים או המקצועיים; רצון לבצע שינוי משמעותי אל מול קושי להוציאו לפועל; רצון לרכוש כלים מול התמודדויות ספציפיות; רצון לשפר או לפתח יכולות או תכונות אישיות, כגון: אסרטיביות, שיפור כושר הניהול או קבלת ההחלטות, פיתוח מיומנויות תקשורת בינאישיות, דימוי עצמי וכיו"ב.

"אני מאמין", כאדם וכמאמנת:
• לאדם יש יותר כישורים, יכולות ומשאבים ממה שהוא מעריך.
• אנו נמצאים בנקודה בה אנו נמצאים כתוצאה מדרכי חשיבה והרגלים שפיתחנו במהלך השנים, תפיסות, אמונות והתנהגויות שהובילו אותנו, מבחירות שעשינו. כך שגם האחריות היא שלנו. 
• מחויבות היא מילת מפתח בכל תהליך בו רוצים להצליח. לרצות שינוי אינו בהכרח אומר גם לעשות שינוי. לעשות שינוי פירושו להיות מחויב לפעול בדרך שונה ממה שהיינו רגילים לפעול עד כה.
• כאשר אדם מגיע בעצמו לתשובות, כפי שקורה באימון, התובנות יהיו שלו והוא יוכל לקחת בעלות עליהן.
• כל אדם יכול להשתנות, במידה זו או אחרת, בשני תנאים: בתנאי שהוא מספיק רוצה את השינוי ומוכן להתאמץ, ובתנאי שהוא מכיר בקשר שקיים בין דרכי החשיבה וההתנהגות שלו לבין התוצאות במציאות. 
• מאמן צריך לבוא מגישה לא שיפוטית, מבלי לנסות לכפות את עולם הערכים, המושגים או תפיסות העולם שלו על המתאמן. עליו לקבל כל אחד כפי שהוא, תוך גילוי אמפטיה, סבלנות וסובלנות.
• יש להגיע ממקום של רצון אמיתי להבין את הצד השני, מבלי לחשוש לשאול ולברר גם אמירות שנשמעות לעתים פשוטות לכאורה. 
• רגישות ואינטואיציה מסייעות מאוד בתהליך, ואני רואה בהן כלים מרכזיים בכל אינטראקציה בינאישית, ובכלל זה בתהליך האימון. 
• היה מקצועי בכל מה שאתה עושה.