איש הגשם בתיאטרון בית ליסין

"מה כבר תראי בהצגה אחרי הסרט הנפלא עם דסטין הופמן?" זו הייתה תגובתה, המלווה בתנועת יד מבטלת, של חברתי, כאשר שמעה שאני הולכת לצפות בהצגה "איש הגשם" של בית ליסין.

שקלתי רגע בדעתי, כשדמויותיהם של טום קרוז, דסטין הופמן ונופיה של ארצות הברית צפים בזיכרוני, והחלטתי בכל זאת לדבוק בבחירתי. הייתה זו החלטה נבונה אשר ברכתי עליה לאחר מכן.

ההצגה המתארת את מסע ההכרות של שני האחים אשר נפרדו בילדותם, בנסיבות כואבות, והתאחדו לאחר מות אביהם ממנו היו שניהם מנותקים, היא מרגשת ביותר ונוגעת בלבו של כל צופה.

צ'רלי (ליאור אשכנזי) הוא סוחר מכוניות כושל המבקש לעצמו חצי מכספי הירושה הגדולה שהותיר אביו לאחיו האוטיסט – ריימונד (ששון גבאי). כדי להשיג את מבוקשו הוא חוטף את אחיו מן המוסד בו חי למעלה מעשרים שנה אך במהלך המסע ללוס אנג'לס הם נפתחים איש אל אחיו, נקשרים והופכים לאחים אמיתיים.

האוטיזם של ריימונד הוא גלוי וברור אך למעשה גם צ'רלי הוא סוג של אוטיסט:
אין לו קשר עם איש מבני משפחתו הקטנה וגם הקשר עם חברתו אינו עמוק. במהלך מסעם מצליחים שני האחים, איש איש בדרכו לצאת מקליפתם וליצור קשר של אמת ביניהם.

ליאור אשכנזי וששון גבאי מפגינים יכולת משחק נפלאה ומרגשת וגם שחקני המשנה ממלאים את תפקידיהם בצורה מרשימה. בסרט רואים הרבה את נופי ארצות הברית, כאן המסע הוא יותר פנימי, אל תוך הנפש. את המסע החיצוני פותרים הבמאי ועוזריו בצורה מעניינת על ידי רצועות מסתובבות בבמה ושקופיות רקע המוקרנות על מסך גדול מאחורי השחקנים. המוסיקה המלווה את ההצגה והתלבושות העכשוויות משדרות גם הן אמינות.

ההצגה הקצרה (שעה ורבע ללא הפסקה) היא תמציתית ומרוכזת אך התובנות והחמלה שהיא מעוררת בלבות הצופים יישארו שם עוד זמן רב לאחר שמסך יורד.