אפיסטמולוגיה

שאלה קרדינאלית בתחום היא האם בכלל ניתן לדעת משהו, ועד כמה עלינו להיות ספקנים לגבי הדברים שאנו חושבים שאנו יודעים.
בתחום תורת ההכרה ישנה גישת הספקנות (סקפטיזם) אשר טוענת שכל ידיעה היא למעשה נשענת על כרעי תרנגולת. לפי גישה זו, יש ספק גדול אם ניתן בכלל לדעת משהו, ובעצם יש כאן הטלת ספק מוחלטת במהותה של הידיעה. מכל מקום, סוגיית האפשרות להכיר את המציאות בצורה צרופה הנה סוגיה אולטימטיבית לגבי האפשרות שלנו להכיר ולהבין את המציאות. יש בכלל ספק בעצם היותנו וקיומנו. נקודה זו באה לידי ביטוי בכלל שקבע הפילוסוף רנה דקארט: "אני חושב משמע אני קיים".
דקארט היה פילוסוף צרפתי שעסק גם במתמטיקה ונחשב להוגה דעות גדול ומשפיע במסגרת התרבות המערבית. הוא מייצג בפילוסופיה את הזרם של הרציונליזם, גישה האומרת שניתן להבין את המציאות באמצעות השכל והחושים. רווחת גם הגישה שהחושים והניסיון הנם מקור הידע היחיד שיכול לשמש את האדם. לפי דקארט הדרך להגיע לידיעה ודאית היא על ידי הדבר הבסיסי ביותר והוא עצם זה שאנו חושבים ובכך אנו קובעים את ההנחה הבסיסית לקיומנו.
הכלל "אני חושב משמע אני קיים" הנו הבסיס לצאת מדבר ודאי ראשוני ולפתח את מערכת ההבנה של המציאות.
דקארט בעצם טען שניתן להטיל ספק בכל דבר ובכל ידיעה שלנו, כי יתכן שהחושים שלנו מטעים אותנו. אבל יש דבר אחד בסיסי שאינו מוטל בספק וזה בעצם זה שאנו חושבים. זה היווה את הבסיס לדקארט עליו הוא נשען כדי להבין את מהותו של העולם.
דקארט העלה תמונת יקום בספרו "עקרונות הפילוסופיה" בשנת 1644 כשטען שהשמש הנה כוכב אחד מני כוכבים רבים שנמצאים בחלל בלתי מוגבל והומוגני. הוא גם תיאר את מסלול כוכבי הלכת המקיפים את השמש על בסיס אנרטיבי (התמדה), משולב בכוחות, מה שניוטון כינה גרוויטציונים. גישה זו השפיעה לימים על ניוטון בקביעת שלושת חוקי המכניקה שלו ב-1666.