בד הכותנה

כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה. סיב זה משמש להדפסת חולצות מודפסות לרוב לטווית חוטים ואריגתם לבד רך ונושם.

כותנה היא גידול נציל מאוד – רק כ 10% מהחומר הגולמי אובד במהלך עיבודה. לכשנוקתה והוסרו ממנה שאריות של שעווה וחלבונים, נותר פולימר טבעי של תאית טהורה. פולימר זה מאורגן במבנה סיבי הנותן לו כוח, עמידות וגמישות יוצאי דופן. כל סיב מורכב מעשרים עד שלושים שכבות תאית המאוגדות במבנה הדפסת חולצות דמוי קפיצים.

כותנה היא חומר הגלם המועדף לייצור חולצות מודפסות בדים קלים באזורים חמים והדפסת חולצות מזה אלפי שנים. ישנן עדויות על טווית בדי כותנה במצרים הקדומה במאה ה-12 לפנה"ס, ושרידי בד כותנה שנמצאו במערות במקסיקו תוארכו כבני 7,000 שנה.

ההתייחסות הכתובה המוקדמת ביותר לכותנה היא בהודו, בכתבי הריג ודה המתוארכים ל 1500 לפנה"ס. כאלף שנים מאוחר יותר כתב ההיסטוריון היווני הרודוטוס אודות הכותנה ההודית : "ישנם עצי פרא שם, שפריים הוא צמר העולה בטיבו וביופיו על זה של הכבש. ההודים מכינים את בגדיהם מצמר עצים זה".

לכותנה יש גם היסטוריה עתיקה ביהדות, שמה התלמודי של הכותנה הוא גפן הצמר וזהו מקור המילה צמר גפן.

תעשיית הכותנה ההודית נסקה בתקופת המהפכה התעשייתית תחת השלטון הבריטי, כאשר הומצאו "ג'ני הטווה" (1764) והנול הממוכן של ארקרייט (1769), ואפשרו ייצור המוני וזול של אריגי כותנה כ- חולצות מודפסות בבריטניה. יכולת הייצור השתפרה עוד יותר עם הדפסת חולצות המצאת מנפטת הכותנה בידי אלי וויטני ב 1793.

כותנה גדלה באזורים רבים בעולם, רובם בעלי אקלים חם. כיום נזרעים זנים המפיקים סיבים רבים יותר הודות לברירה מלאכותית. בשנת 2002 שטחי הכותנה נאמדו ב 330,000 קמ"ר , שהפיקו 21 מיליון טונות חולצות מודפסות מכותנה. הכותנה המצרית, ההודית וזו הגדלה באוזבקיסטן ושכנותיה נחשבת לבעלת איכות גבוהה ע"ג הדפסת חולצות ביותר המתבטאת בסיביה הארוכים והנוחים לטוויה.

גידול הכותנה מסתמך רבות על דשנים ומדבירי מזיקים מלאכותיים, אך כיום מתפתחת נטייה גוברת להעדפת כותנה אורגנית. בישראל התפתח גידול הכותנה שכן ניתן להשקותה במי קולחין.

בעבר היה קטיף הכותנה מלאכה ידנית קשה, ובארצות הברית היה נחלתם של העבדים השחורים. כיום הקטיף והעיבוד ממוכן מראשיתו ועד סופו, ומתחיל בקטפת המפרידה את הכותן מהשיח, ממשיך בעגלת הביניים המובילה את הכותן למהדק, מכשיר זה המופעל בלחץ שמן בונה בעזרת משקולת הנעה על שרשראות ערימות מרובעות,אשר מכוסות ביריעות פלסטיק להגנה מן הגשם עד להובלתן למנפטה. במנפטה מופרדים הסיבים מהזרעים והתרמילים. מהזרעים ניתן להפיק שמן או להשתמש בפסולת המנפטה למאכל בהמות. את הסיבים טווים לחוטים ואורגים לבד, אותו ניתן למרצר, לצבוע ולעבד במגוון אופנים.

בנוסף לתעשיית הבדים, משמשת הכותנה לייצור חולצות מודפסות רשתות דיג, פילטרים לקפה, הדפסת חולצות לשימוש רפואי (צמר גפן הוא למעשה כותנה טהורה מעוקרת) ולייצור נייר. הנייר הסיני הקדום היה מיוצר מכותנה,חולצות מודפסות כמו גם שטר הדולר האמריקני המודרני ונייר המכתבים הפדרלי. גם צינורות כיבוי אש היו עשויים בעבר מכותנה.

בדי הג'ינס והטריקו הפופולריים הם כמעט תמיד בדי כותנה.

כותנה מהונדסת גנטית פותחה בעיקר להקטנת התלות במדבירי חרקים. כותנה זו רווחת בעולם ונטען כי היא דורשת עד 80% פחות מדבירי חרקים מכותנה רגילה. כ 20% מיבול הכותנה העולמי הוא מהונדס גנטית, בעוד שבארצות הברית עומד השיעור על 73% (בשנים 2002-2003 לפי נתוני ISAAA). 

באוסטרליה הייתה הכותנה המהונדסת-גנטית לכשלון. היבולים היו נמוכים מהמצופה, והכותנה האביקה ע"ג חולצות מודפסות זני כותנה מקומיים תוך גרימת שלל בעיות משפטיות לחקלאים. זן משופר שיובא ב 2003 הביא לחדירה של 15% כותנה מהונדסת באוסטרליה, עם צפי של 80% בשנת 2004, עת ייאסר לגדל את הזן הראשון.

http://www.ml.220mb.com