ביישנות זה לא כיף בכלל – מבוא לחרדה חברתית

ביישנות זה לא כיף בכלל – מבוא לחרדה חברתית מאת גילי רוזן

בגיל 15 הייתי מאוהב קשות בנערה בת גילי. חצי שנה של כאב לב רגשי ופיזי פיתלו אותי.

סיפרתי לשני חבריי הטובים כל הזמן  על האהבה הזו. בדקתי עימם רמזים שאולי זה הדדי. לא יכולתי למצוא שכאילו והייסורים באהבה שאין לה משוב כילו את יתרת הביטחון העצמי שנותרה בי.

יום אחד כשלאחד מהם נמאס שאני דש בזה שוב ושוב פנה אליי ואמר : "למה שלא תגיד לה וזהו !?"

האמת זה נראה פתרון פשוט , להגיד לה וזהו, להיפטר מן האבן  הכבדה על לבי.

אבל לשם כך הייתי צריך להיות לא ביישן, קליל , פתוח, זאת אומרת לא אני .

יום אחד זה נגמר כי היא מצאה נער בטוח בעצמו – לא אותי.

יש  הרואים בביישנות משהו נחמד, כובש, רבים חושבים כמו הורים רבים שזה יחלוף לבד : השירות הצבאי או החיים הבוגרים יגרמו שזה יעבור .

פעמים רבות הפתרון הטבעי  נראה בכך שהחיים יסמנו את דרכו של הביישן : שתלטנית תתפוס את לבו בזוגיות , ציידי כשרון יזהו את כשרונו ויחברו אותו למקום עבודה וכו.

 למען האמת מחלת  השפעת חולפת   ואולם ביישנות או במושגה המקצועי חרדה חברתית לא עוברת אלא מתגברת עם השנים אם לא מטפלים בה.

חרדה חברתית גורמת סבל כי למעשה הרצון הטבעי הוא להיות משתתף אקטיבי  במעגלים החברתיים ולא בשוליה  , להיות בטוח בעצמו ולא נבוך, להיות מלא תשוקה , אהבה וביטחון ,לרקוד בחופשיות ולא לשתות עצמו לדעת.

הביישן מופיע בפנטזיה של עצמו כמלא ביטחון, נועז , רוקד בשחצנות, מספר בדיחות  ועוד. אך המופע  האמיתי של  עצמו הוא גמלוני, סגור וחרד.

אנשים הסובלים מחרדה חברתית, ואשר נכנסים למצב חברתי, מעריכים את המצב כמסוכן. הם מאמינים שהם נמצאים בסיכון לפעול באופן בלתי מתקבל או לא מתאים, ושלהתנהגויות יהיו השלכות קטסטרופאליות במונחים של אובדן מעמד, דחייה והשפלה על ידי אחרים ( Wells, 1997 ).

אם אסביר את האמור לעיל בדוגמא בה פתחתי הרי שאם הייתי פונה אל הנערה שאהבתי הרי הייתי צפוי לקטסטרופה של תשובה שלילית בפומבי מלווה בהתקפי צחוק של הנערה וחבריה בימים או החודשים הקרובים בבית הספר התיכון  , ואני הייתי רוצה לקבור את עצמי מבושה.

אנשים שחווים חרדה חברתית הם בעלי מודעות גבוהה לחוסר השטף המילולי, וללקות בנוכחותם בין אנשים. מודעות זו מובילה אותם לפחד מהערכה חברתית שלילית ומהווה גורם מרכזי בנושא החרדה החברתית. (   Creed, Funder, 1998)   ).

דהיינו אם הייתי פונה אל אהובתי אז הרי הייתי מן הסתם מודע עמוקות  כי חולצת הטריקו דבקה לגבי, לכך שאני מגמגם, מגוחך או ממש נראה מפגר בעליל. ווי זה נשמע מפחיד למדיי.

אהובתי הייתה אולי מרחמת עליי , אחרים היו מגחכים למראי ונשימתי הנעתקת בטח הייתה נראית על ידי כולם כאווילית!

ביישנות וחרדה חברתית רווחות בקרב  כ-13% מן האוכלוסייה . ואולם אם חרדה  אחרת עלולה להופיע בזמנים מסוימים כמו :פחד מכלבים, או מעליות, או מקומות סגורים ,או מטיסות הרי שחרדה חברתית מופיעה בשטחים רבים : בבית הספר, בשירות הצבאי, בתור בסופרמרקט , בשירותים הציבוריים, במסעדות, בזוגיות ,בארוחות חג משפחתיות ולמעשה בכל סביבה חברתית.

אין כמעט הפוגה מן החרדה החברתית וכן היא  עלולה להתגבר עם השנים .

מאידך גיסא החרדה החברתית עשויה להופיע פחות  במידה רבה עם טיפול מקצועי נכון לפי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית.

להלן מקצת הבעיות של מי שסובלים מחרדה חברתית :

1. סיכויי נישואיהם של הסובלים מחרדה חברתית נמוכים יותר,
2.  הם יפרשו מבתי ספר בגיל צעיר יותר,
3.  יהיו פחות פרודוקטיביים בעבודה או ייעדרו ממנה בגלל החרדה החברתית שלהם.
4.  חרדה חברתית קשורה לרמות גבוהות של שילוב עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות כמו למשל: דיכאון, התאבדויות וכו.
5. שימוש באלכוהול כדי לזרום במצבים  חברתיים -"מופעים" .

בסקירת ספרות מצוין כי חרדה חברתית מגיבה טוב מאוד לטיפול תרופתי ולטיפול בגישה ההתנהגותית קוגניטיבית -CBT. מניתוח התוצאות ניתן להבין  כי לכדורים יעילות מהירה יותר ואילו CBT שומר על התוצאות היעילות של הטיפול לאורך זמן ומונע תחלואה חוזרת לאחר תום הטיפול.

כמו כן מי שטופלו בגישת ה-CBT המשיכו לשפר את המיומנויות החברתיות גם לאחר תום הטיפול

( 2001,Heimberg, 2001; Fresco, Heimberg).

העבודה הטיפולית תכלול הבנייה קוגניטיבית מחודשת ומתאימה יותר,  נטרול ההתנהגויות הבטוחות אשר הנציחו עד כה את האמונה בפירושים השליליים של החרדה ואשר הפריעו לביצוע במצבים החברתיים.

העבודה תכלול חשיפה כנגד אסטרטגיית ההימנעות ממצבים חברתיים בדרך של חשיפה הדרגתית כמו כן הרפיה ואימון במיומנויות חברתיות .   (מקיי ,דיוויס, פנינג 2003 ).

במאמרים הבאים שיופיעו אחת לשבוע  אסקור את החרדה החברתית  בתחומים השונים :

1. חרדה חברתית, גיל ההתבגרות  ובית הספר. או איך לעזאזל לעשות שלא יבחינו בקיומי כשאני נכנס לבית הספר פורח בחצ'קונים ?
2. חרדה חברתית ועבודה . או מה לעשות בהפסקת האוכל כשכולם מפטפטים בקול ואתה מת לשבת בצד ?
3. חרדה חברתית , וזוגיות. או איך להתחיל עם מישהי, איך להזמין אותה תכלס אחרי שתרגלת בראש 100 פעמים ?
4. חרדה חברתית ויחסי מין. או איך לבקש מה שאתה אוהב שיעשו לך… ?
5. חרדה חברתית   וחיזור או למה זה יותר קל להם לזרום עם אלכוהול ולהתחיל עם בחורה ?
6. חרדה חברתית  ולהיות בולט או  איך להזמין את החבר'ה מהעבודה לברית מילה של הבן שלך , איך לספר בדיחה בקול רם, איך לשאת ברכה בישיבת עבודה עם הבוס הגדול ?
7. חרדה חברתית ולימודים אקדמיים. או איך לצאת לשירותים דרך אולם מלא בסטודנטים למרת הפאדיחה ?
8. טיפול בחרדה חברתית לפי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית.
9. חרדה חברתית והערכה עצמית. או איך זה שכולם אוהבים אותו ומעריכים את כישוריו והוא בטוח שהוא אפס ?
10. חרדה חברתית והימנעות . או איך להבריז ממסיבת י"ב , קבלת הדרגה בצבא, קבלת התואר או מארוחת חג משפחתית ?
11. חרדה חברתית ואסרטיביות. או איך להגיד את שלי או לעמוד על שלי ?
12. חרדה חברתית , קידום וניהול. או איך לעשות SMALTALK עם הכפיפים לך. איך להיות בוס ולעמוד על שלך כאשר נראה כי העובד שלך אסרטיבי ובטוח בעצמו יותר ממך.
13. חרדה חברתית ו"המופע הציבורי" או למה הם נראים כל כך חנונים ומי לעזאזל בחר את חולצת המשבצות ?

. ביישנות וחרדה חברתית גורמות סבל מצוקה ולחץ. הם סותרים את הרצון הטבעי לחיים מלאי תשוקה ,ביטחון וביטוי עצמי .

חשוב לציין כי חרדה חברתית אינה כורח המציאות והיא ניתנת לטיפול בהצלחה רבה ביותר כדי לחיות חיים מלאים ואותנטיים.

כותב המאמר הינו גילי רוזן ממכון מטרות .מומחה לטיפול בביישנות וחרדה חברתית על פי הגישה התנהגותית קוגניטיבית( CBT ) תוך שילוב בכלים מתחום האימון האישי- קואוצ'ינג.

ניתן לבקר באתר של מכון מטרות.

אשמח לתגובות ,סיפורים ועוד בכתובת  jlrozen@walla.com