דטרמיניזם

בין כתבי הרמב״ם "שמונה פרקים" שלו, עומד הכותב על כך שרוצח יוכל לטעון בבית הדין שהוא ביצע פשע שנגזר עליו לעשותו והוא לא יכול היה להתחמק מהמעשה. נקודה אתית זו עמדה לדיון רבות בעולם היהדות, והדילמה האם אדם שולט על גורלו או לא, נשאלה במקרים רבים ודנו בה לא מעט מגדולי היהדות. רבי עקיבא ניסה לפטור את עצמו מדילמה זו באומרו: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", כלומר, יש גזירה קדומה אבל האדם המאמין יכול לעשות את המעשה הנכון והחיובי מבחינתו, בהיותו אדם מאמין ועושה מצוות. כלל אחר של רבי עקיבא הוא: "הכל צפוי והרשות נתונה", כלומר, יש בכל זאת מידה של רצון חופשי שאדם יכול לקיים.

בתחום המדע ישנה אסכולה שטוענת שאירועים מתנהלים בצורה לינארית. הגדיל פייר סימון דה לאפלס לטעון שאילו היה ידוע מצב של מערכת בזמן מסוים ואילו כל חוקי הטבע היו ידועים, ניתן היה עד קצה הדורות לחזות כל אירוע.
תורת הקוונטים הביאה איתה סוגיות חדשות בהקשר הדטרמיניסטי, כאשר הובעה הטענה שלצופה יש השפעה על אירוע. כמובן שפרשנותו של לאפלס וכל חסידיו לא התאימה לגישה הקוונטית. הבעיות של ההסתברות בהקשר לתורת הקוונטים באו לידי ביטוי במימרה של איינשטיין: "אלוהים לא משחק באבני קוביה". במילים אלו הביע איינשטיין את תסכולו שאירועים צפויים להתרחש על פי הסתברות. אגב תשובתו של נילס בור למשפט של איינשטיין היתה: "איינשטיין, תפסיק להגיד לאלוהים מה לעשות!".