החיפוש שלא נגמר

אוטובוס מלא פנויים פנויות,

עשרות עיניים "מחפשות"

המון חיוכים מנומסים ,

וכמה משפטי פתיחה שכבר "מצוצים מהאצבע "

הגענו לכרמל ,צועדים בסבך ירוק יפייפה שברקע ציוץ ציפורים אך אף אחד לא שם לב ליופי המדהים ולשלוות הנפש השוררת במקום הקסום הזה. 
הם לא הגיעו לכאן על מנת לטייל ,מבחינתם התחיל הצייד חלקם ביישנים וחסרי ביטחון ,חלק מהם ישירים מדיי ובוטים

גילה (שם בדוי) גרושה ואם ל- 4 מתנהגת כמתבגרת בת 14 הצמאה לתשומת לב 
שרה בקולי קולות ,מספרת בדיחות ריקות מהומור ואם במקרה יש רגע של שקט עד מצב שבאמת אפשר להבחין שאנחנו נמצאים במקום פסטורלי, היא חייבת למלא את החלל בקולה –שמא ישכחו שהיא שם..

קרן,יסמין,יעל ועדי מתגודדות בינהן ולא מפסיקות להתלונן על הרעש שגילה מקימה 
ואם רק ידעו שהיא תהיה בטיול הן בטוח לא היו יוצאות …

 חיים (המדריך) עדיין מנסה למלות את תפקידו בטיול ולהעשיר אותנו בידע היסטורי 
אך לשווא אף אחד גם ככה לא מקשיב .  

 קרנבל של אנשים מלאי חלומות מנופצים ,אנשים הכמהים לאהבה אך הפסיקו להאמין בקיומה .

זה בילתי נתפס כמה פנויים פנויות יש שעדיין פנויים פנויות , הפרצופים שלהם מוכרים יצא לי להתקל בהם כבר במפגשים מהסוג הזה מגלה כי רף הציפיות ,הביקורת והציוניות עלו והאמונה והפשטות כמעט ונעלמו .  

אנשים נמצאים שנים במעגל הפנויים פנויות , זה נראה כאילו הם כבר התרגלו לעיניין , הם לא כאן בשביל באמת למצוא בן זוג –הם כבר איבדו תקווה , אני שומעת הרבה בסדנאות "אני רוצה זוגיות אבל…" לכל אחד יש הרבה "אבלים"

כל אחד וה"אבל" שלו "אני אף פעם לא אמצא זוגיות " , "אני גרושה עם ילדים מי ירצה אותי", " אני קירח ומשמין מי תמשך אליי " "נשים מחפשות להן ספונסר "

אמונות מגבילות, מחשבות מטרידות,שיפוטים וביקורת עצמית וחיצונית,חששות כמו שק ששוקל 10 קילו שאנו סוחבים על גבינו ואיתו אנו מגיעים לדייטים,מפגשים,אינטרקציות ושיחות …

קצת קשה להתנהל עם שק כזה כבד לא ..?

 מלמדים אותנו שפת גוף,איך להתחיל עם בחורה ,איך לעשות טיזינג לגברים, 
איך להתלבש, מה להגיד – והפלא ופלא אנחנו עדיין לבד ..

זה לא אינסטנט וגמרנו..

 אין דבר כזה , זה מזוייף,לא אותנטי ואנשים מריחים את זה מקילומטירים . העבודה היא פנימה לתוכנו ולא החוצה מאיתנו, צריך לשחרר את הבלוקים המכבידים על השק שלנו , לאט אנו פותחים את כל דפוסי המחשבה הגלויים והנסתרים לעיננו 
מתבוננים באומץ בחששות ונפרדים מהם 
מגלים את העוצמות הקיימות בנו  זה מכבר 
קירות "ההגנה" שבנינו סביבנו במשך השנים נופלות מעצמן 
כי אנו מבינים שאי אפשר לפגוע בבן אדם שלם 🙂

משהו קורה לנו – אנו כמו פרח שנפתח הכמיהה שמישהו ימלא את החוסר שבנו ויעניק לנו ביטחון נעלמת כי מצאנו מקום של מלאות והערכה עצמית בתוכנו  משהו מתחיל להשתנות במרחב שלנו אנשים מתמגנטים אלינו ,הריי כולם מתחברים לאותנטיות שמחה שלוווה וביטחון ..

  שלכם רעות כהן – הבית שבפנים מתמחה בזוגיות ופנויים פנויות

הוסף תגובה