הסוד שמאחורי המילים החשובות- גישה

גישה חיובית היא הדבר שמשפיע ביותר על התוצאות שלנו בחיים, ולשמחתי הרבה, היום  כבר רבים מאיתנו מבינים את החשיבות שלה.  "תחשוב חיובי- יהיה חיובי", הוא מסר שאנו מקבלים מסביבנו בצורות שונות חדשות לבקרים. הורים אומרים זאת לילדיהם, מורים לסטודנטים ולתלמידים שלהם, ורופאים אומרים זאת למטופלים שלהם. גם אני כאדם וכמאמנת אישית לחיים, בהחלט מאמינה במסר הזה, בלהסתכל על ה"יש" ועל החיובי והטוב שבחיינו, כשחלק ניכר מתהליך האימון סובב סביב החיבור ל"יש" ומציאת זוויות חיוביות בכל מה שקורה לנו, ובעיקר בנסיבות היותר קשות והלא נעימות שבחיים.

אני מזמינה אתכם לעשות מבחן קטן ולשאול עשרה אנשים ברחוב האם גישה חיובית לחיים היתה עוזרת להם, והאם היו רוצים לשנות את הגישה שלהם לחיובית יותר. לא עשיתי מחקר סטסטיסי בנושא, אך סביר להניח שכתשעה מתוך העשרה יענו שכן. לכן, כשקצת מתעמקים בזה קשה להבין מדוע, אם רוב האנשים מבינים את חשיבות הגישה החיובית, ורוצים להיות חיוביים, זה לא ממש קורה בפועל והם ממשיכים לקבל את אותן תוצאות בחייהם?

במאמר הזה, הראשון בסדרת מאמרים שיעסקו בסודות הקטנים שמאחורי המילים הגדולות של "העידן החדש", אחשוף בפניכם את הסוד שמסתתר ביכולת שלנו לשנות את הגישה לחיים. הסוד במקרה הזה פשוט מאוד: שינוי גישה אינו רק שינוי של המחשבה. כדי לשנות את הגישה, אנו צריכים להבין קצת יותר לעומק ממה מורכבת הגישה שלנו.

כמו במתכון של עוגה, הגישה של אדם מורכבת מתמהיל של שלשה מרכיבים באישיות שלנו: מחשבה, רגש ופעולה. זהו, אגב, המנגנון של כל תהליך יצירה שאנו מעורבים בו כבני אדם. המחשבות שאנו חושבים, גורמות לסוג מסוים של רגשות, ורגשות אלה, הם שמפעילים אותנו, וגורמים לנו לעשות את הפעולות שאנו עושים. כדי לסגור את המעגל, אציין כי הפעולות שלנו, הן שמביאות לתוצאות שאנו חווים בכל התחומים בחיינו. לכן, אם אנו רוצים לשנות את התוצאות, כדאי ומומלץ שנשנה את את הגישה. בדרך כלל כשמדברים על שינוי גישה, חושבים אוטומטית להחליף את המחשבות במחשבות חיוביות יותר. זה תנאי ראשוני שמתחייב משינוי, אך לא מספיק. המרכיב הסודי של "עוגת הגישה" של כל אחד מאיתנו, הוא הרגש. כלומר, כדי שאכן נצליח לשנות את הגישה, אנו צריכים להרגיש את השינוי בחשיבה, ולא רק לחשוב אינטלקטואלית, אחרת, ורק כשנשנה את הרגשות שלנו, נצליח לשנות את הפעולות שבהן ננקוט, ואלו ישפיעו על התוצאות שלנו.

המנגנון הזה עובד בדרך כלל על אוטומט, בלי שאנו מודעים לכך, ולכן אנו מופתעים בכל פעם מחדש, כשאנו מקבלים תוצאות מסוימות, שאנו לא רוצים בחיינו. החדשות הטובות הן שהגישה שלנו היא בשליטתנו המוחלטת, ושכעת, כשאנו מבינים כיצד עובד המנגנון, ומודעים אליו, אפשר לנצל אותו לטובתנו. במילים אחרות, סך כל התוצאות שלנו בחיים כיום הם סך כל המחשבות, הרגשות והפעולות שעשינו עד היום. כדי לשנות את זה, כל מה שאנו צריכים לעשות, זה לבחור במחשבות/רעיונות/אמונות חיוביות ומעצימות חדשות, אחרות מאלו שהיו לנו עד היום, "לשתול" אותם בתת המודע שלנו, שהוא למעשה "המוח הרגשי" שלנו, (בהמשך המאמר אלמד אתכם טכניקה פשוטה כיצד לעשות זאת). הרגשות החדשים שייוצרו כתוצאה מהמחשבות החדשות, ייצרו את הרטט החדש בגופנו, והוא שיפעיל אותנו לעשות דברים חדשים ושונים מאלו שעשינו עד היום, ואז נוכל לצפות בשינוי בתוצאות לכיוונים שאנו רוצים בהם. 

לפיכך, רק כשניקח אחריות מלאה על הגישה שלנו לחיים, כלומר על התמהיל של המחשבות, הרגשות והפעולות שלנו, נוכל לעשות את השינוי שאנו רוצים בחיינו. כדאי גם לציין כי מה שאנו מתמקדים בו- גדל ומתעצם. זהו חוק פיזיקאלי. ולכן אם נתמקד בגישה חיובית, שמסתכלת על ה"יש" זה מה שיתעצם בחיינו, וימשוך עוד מהטוב הזה אלינו. לסיום,  כדאי לזכור שינוי הגישה שלנו תלוי רק בנו. גישה שלילית- תוביל לתוצאות שליליות, גישה סבירה-תוביל לתוצאות סבירות, וגישה מעצימה וחיובית- תוביל לתוצאות מעצימות וחיוביות.

אחת הטכניקות לעבוד על שינוי הגישה, היא טכניקת "החזרה היום יומית". ראשית, בחרו במחשבה החיובית והמעצימה שאתם רוצים לעבוד איתה. (אם אינכם יודעים מה לבחור, היו רגע בשקט וכתבו על דף את המחשבה/האמונה הכי שלילית והכי תוקעת שלכם, ופשוט הפכו את המילים שלה למשפט חיובי.)  כעת הכניסו לתוכו רגש, כלומר כתבו אותו כך שהוא ירגש אתכם בכל פעם שתגידו/תכתבו  אותו לעצמכם. כעת כשיש להם את המשפט, התחילו לכתוב אותו מידי יום עשר פעמים על דף, שימו אותו מול עיניכם בכל מקום אפשרי, במראה, במחשב, במכונית, אפשר גם לשיר אותו במקלחת, או לחרוט אותו על צמיד או שרשרת, כדי שתראו ותחשבו עליו כמה שיותר פעמים ביום, ובעיקר בבוקר ולפני השינה. עשו זאת במשך 21 יום, ברציפות, משום שזה פרק הזמן שלוקח לרעיון/הרגל חדש להיקלט ולהיטמע בתת המודע שלכם, ואם מפספסים יום, התחילו בספירה מחדש.

אשמח לשמוע מכל מי שמרים את הכפפה ובוחר לבצע את התרגיל על נסיונו וחוויותיו.