יצירת מטרות עוצמ"ה+ כדרך להגשמת חזון

איך נקבע יעדים חדשים לשנה הקרובה? ואיך נעמוד בהם הפעם, בניגוד לשנה שעברה… 
ושוב אנשים מציבים לעצמם מטרות לשנה הקרובה, ושוב אחרי שנה.. מציבים עוד מטרות.. 
על פי רוב, את אותן המטרות.. 
אחת הסיבות לכך היא: אנשים מציבים מטרות ויעדים, אך לא ממש עומדים בהם. היות שתהליך האימון מאופיין בעבודה מתוך מכוונות לתוצאה, אין שילוב יפה יותר בין קביעת מטרות ויעדים לשנה החדשה מתוך תובנות וגישות עולם האימון. 
כאשר מאומן מגדיר מראש את התוצאה שהוא מעוניין להשיג, היא משמשת לו כמגדלור המאיר לו את הדרך ועוזרת לו לבחון האם הוא בדרך או לא, מה מקדם אותו ומה מונע ממנו להתקדם. 
לכן, קביעת מטרות באימון הוא אחד הבסיסים החשובים ביותר להצלחת תהליך האימון, אם לא החשוב ביותר. 
קביעת מטרות ויעדים נשמע כמו דבר קל ופשוט. יחד עם זאת, העובדה שרוב בני האדם מתקשים בקביעת מטרות ויעדים והשגתם, מעידה על כך שכנראה אין זה פשוט כלל וכלל. היא גם מראה שלהזיז אדם ממקומו ומצבו הנוכחי אל המקום שבו הוא רוצה להיות, זו עבודה יותר מעמיקה ממה שרואים על פני השטח. 

ב NLP, הבסיס לכל עבודה שהיא, אם בתחום הטיפולי, אם בתחום העסקי ואם בתחום האימוני, מתחילה מהסוף! 
הסוף הוא ההתחלה הטובה ביותר. המטרה, היעד שלשמו אנו נפגשים. 
כאשר אנו משתמשים במודל 'מטרות עוצמ"ה+', אנו יוצרים מטרות שמעצימות אותנו מעצם הגדרתן כהלכה, 
כך שמתוך תהליך הבניה שלהן, הן מושכות אותנו לעתיד, הן מתאימות לאמות המידה שלנו ונבנות באופן שיקל עלינו להשיגן. 
איזו הרגשה מדהימה זו תהיה להציב לעצמנו מטרות שלא רק משמשות לנו מגדלור שלאורו אנו מתקדמים, אלא גם מחזקות בנו את המוטיבציה להשיג אותן… 

השימוש במודל 'מטרות עוצמ"ה+' כדרך לבניית מטרות ויעדים בעבודתינו עם מאומנים, מאפשר לנו לדלג על בעיות שעולות בדרך כלל במפגשי "עזרה" למיניהם (אימונים, הנחיות, טיפולים וכו'). 
בעיות כגון: 
"אנשים לא באמת רוצים להשתנות" 
"אני לא מרגיש מוכן לשינוי" 
"פחד משינוי" 
וכו…. 
יותר מכך, כאשר עובדים לפי מודל מטרות עוצמ"ה+, אנו נכנסים לשיחה מכוונת מטרה, אם זה בעסקים, במערכות יחסים, באימונים או בטיפולים, דבר היוצר לכל המעורבים בשיחה מיקוד בפתרונות ולא בבעיות. 
דבר נוסף, אם בונים מטרת עוצמ"ה+ עם לקוח בפגישה הראשונית, אנו מעלים את הסיכוי לסגור עסקה ותהליך אימוני עם אותו לקוח, שכן הוא יודע בדיוק מה הוא הולך לקבל מהתהליך ולאן מועדות פניו. ובכל מצב, עשינו לו שירות גדול, עכשיו הוא יודע לאן הוא הולך בצורה יותר ברורה. 

הגדרת מטרה: 
לפני שמכניסים את העוצמ"ה+ למטרה, יש להגדיר את המטרה לפי כמות, זמן ומרחב. 
כמות: נתון מדיד. 
זמן: תוך כמה זמן. 
מרחב: איפה, באיזה סיטואציה. 
לדוגמה: במקום "אני רוצה להרזות" לפי הגדרת מטרה: "אני רוצה להרזות 10 קילו בשלושת החודשים הקרובים" 

הגדרת מטרות עוצמ"ה+ 
עשה בעצמך – הגדר את המטרה דרך פעולות שבתחום שליטתך. הגדר אותה מתוך 'הגורם בדבר' ולא מתוך 'נגרר של הנסיבות'. מטרה כגון "אני רוצה שכולם יאהבו אותי" – איננה מוגדרת כמטרת עוצמ"ה+, מטרת עוצמ"ה+ תהיה "אני רוצה להתחיל כל שיחה ידידותית בחיוך". הדרך לעשות זאת היא: לשאול 'שאלות מקדמות עשיה', כגון:"מה תלוי בי? מה אני יכול לעשות? איזה חלק בתוך התוצאה תלוי בהתנהגות שלי ומהי או מה הן ההתנהגויות שעלי לסגל לעצמי בכדי לקדם את התוצאה הסופית?". את התוצאה הסופית הגדר דרך ההתנהגויות הללו.

וודא חוויה – הגדר את המטרה והדרך במונחי חושים: תאר במדוייק מה מישהו אחר יראה, ישמע ויחוש (מלשון תחישה***). 
שימוש בשם עצם מופשט או במילה מעורפלת יכול להיות מובן לאנשים שונים בצורות שונות. במקרה כזה יש להגיע לגדרה מדוייקת של הפעולות וההתנהגויות, כאלו שניתן יהיה לצלם בוידאו. מטרה כגון: "אני רוצה להתחבב על אנשים בקלות" – איננה מוגדרת כמטרת עוצמ"ה+, מטרת עוצמ"ה+ תהיה "אני רוצה לברך אנשים בלחיצת יד חמה ולהשתמש בשמם בכל פגישה".

צפה השפעות – בדוק מהן ההשפעות של השינויים על חייך. בדרך להשגת המטרה קיים סיכוי סביר שיהיו שינויים בהרגלים ובהתנהגויות. לכן יש לבצע "בדיקה אקולוגית" עם עצמי – בדיקה שכל ה"חלקים" שבי מסכימים עם השינוי, שאין התנגדויות וקונפליקטים פנימיים. שזה מתאים למטרות ויעדים אחרים בחיי. את הבדיקה ניתן לעשות דרך שאלות כגון: 

– כיצד השגת היעד הזה עלולה להשפיע על הסביבה הקרובה שלי? 
– האם יש להשגת יעד זה מחירים והאם אני מוכן לשלם את המחירים הללו? 
– האם אני חש התנגדות פנימית כזאת או אחרת לשינוי הזה? 

את זה ניתן לעשות בתהליך הרפיה ודמיון מודרך פשוט. התהליך על קצה המזלג: 
א. יצירת הרפיה ורגיעה. 
ב. כניסה לתוך עצמך עם השאלה "האם יש חלק בי שמתנגד לשינוי הזה?" 
ג. לשתוק ולחכות לתשובה שיכולה להגיע בצורת תמונה המלווה בתחושה כלשהי, קול או צליל המלווים בתחושה כלשהי, או רק תחושה כלשהי… כל דבר שמגיע יצור תחושה שתוביל להרגשה חיובית או שלילית. 
ד.אם לא עלתה שום הרגשה/תחושה שלילית בעניין, סימן שאין התנגדויות וקונפליקטים פנימיים. 
ה.אם כן עלתה הרגשה שלילית בכל צורה שהיא (תמונה, קול או תחושה) יש לעשות תהליך בירור. 
ו. תהליך בירור מתבצע ע"י דיאלוג דימיוני עם אותו החלק שמתנגד על מנת להגיע לתשובה לכאן או לכאן. 

לפעמים יהיו תשובות ברורות ולפעמים התשובות יהיו מעורפלות, תמיד ניתן ל"תחקר" יותר לעומק, אך כדאי להיות רגישים למאומן ולשאול אותו מדי פעם: "האם זה בסדר לך לעצור כאן, או האם היית רוצה להמשיך ולהעמיק?"

מצא מסלול – בנה תוכנית עבודה או תוכנית אימון. כלומר מהם יעדי הבינים ו/או הפעולות בדרך להשגת המטרה. 
יש מספר רב של דרכים לבנות את תהליך העבודה וכל מאמן יכול לעשות את זה בדרכו שלו. אני אישית משתמש בפירוק לאחור דרך שאלת השאלה "כדי שזה יקרה, מה צריך לקרות קודם?". 

     * שמור על צעדים מספיק קטנים וישימים, (אחרת המטרה תהיה overwhelming – כלומר זה "יראה גדול עלי, דבר שיקשה להשיג את הצעד הזה"). 
     * ודא שכל יעד ביניים מוגדר לפי כל הסעיפים של מטרת עוצמ"ה+ 
     * בהנחה שהמטרה היא "אני רוצה להרזות ב 10 קילו בשלושה חודשים" 
     * "כדי שזה יקרה, מה צריך לקרות קודם? " למשל, "אני צריך לעשות כושר 3 פעמים בשבוע". 
     * "כדי שזה יקרה, מה צריך לקרות קודם? "למשל, "אני צריך לעשות מנוי לחדר כושר עד סוף השבוע". 
     * כדי שזה יקרה, מה צריך לקרות קודם? "למשל, "אני צריך לעשות סקר שוק בשבוע הקרוב". וכן הלאה וכן הלאה.

הגדר בחיוב – אחד הדברים הכי קריטים שיש בהגדרת מטרות עוצמ"ה+ זה השפה בה אני משתמש! הגדר את המטרה לפי מה שאתה כן רוצה ולא לפי מה שאתה לא רוצה! זכור שה"מיינד" אינו מעבד שליליים – כאשר האדם אומר "אני רוצה להפסיק לדחות דברים", ה"מיינד" מתמקד מייד ב"דחיית דברים" ועורך השוואות: האם אני דוחה דברים יותר או פחות מבדרך כלל. 
לעומת זאת עלינו למצוא את ההגדרה ההפוכה ל"לדחות דברים" (ההגדרה של המאומן!) לדוגמה: ההגדרה הפוכה יכולה להיות "לעמוד בזמנים שאני קובע לעצמי", או "לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות". ההגדרה של מטרת עוצמ"ה+ יכולה להיות במקרה זה "אני רוצה לעמוד בזמנים שהגדרתי בכל פעולה שאני עושה".

+ – הגדר עדויות והוכחות להשגת המטרה. איך תדע (בנוסף לדברים שדיברנו עליהם מקודם) שהשגת את המטרה?מה יהיה שם? מה יקרה בסביבה? כיצד אנשים יגיבו אליך? מה יאמרו לך? מה תרגיש? איך תיראה? איך תישמע? 
תאסוף מספיק הוכחות מראש שיוכיחו לך שהשגת את מטרת העוצמ"ה+ שלך. (השלב הזה היה פעם חלק מ"צפה השפעה" אך מכיוון שלדעתי הוא שלב חשוב ביותר בהגדרת מטרה עוצמתית+ אפקטיבית. הוספתי אותו בסוף (ומכאן סימן ה +). 

עכשיו, לכו שחקו עם זה ותהנו ממטרות עוצמתיות+ אמיתיות, כאלו שידליקו אצלכם את התשוקה להשיג את אותם דברים מדהימים שאתם באמת רוצים להשיג עבורכם. האם אתם יכולים לדמיין את העוצמה שתהיה לכם בחיים כשתשתמשו במודל מטרות עוצמ"ה+? 

בהצלחה 
מיקי ברקל 

*** חוש התחושה – בעברית תמיד דיברו עימנו על חוש המישוש, באנגלית קוראים לחוש הזה Kinesthetic. מכיוון שמישוש תמיד מתקשר לפעולה עם הידים, אז מה לגבי לחץ שאני חש בתוך הבטן? או חום או קור שאני חש בכתפיים? 
ולכן אני קורא לחוש המישוש – חוש התחישה. להבדיל מהרגשות (שבאות מלשון רגש) אני מרגיש עצוב, אני חש לחץ ותעוקה בחזה. (זו ההבדלה שאני עושה כאשר אני עובד עם מאומנים ומונחים בנל"פ).