כמה שאני אוהב את ארומה!

ביום חמישי יצאתי שוב לריצת ליל ירח ב 21:00 בבית זרזיר.

הפעם, עם רויטל אשתי. האמת היא שהמון

זמן שלא יצאנו ביחד רק שנינו מהבית בערב

לעשות משהו ביחד. רק היא ואני.

האינטנסיביות של החיים, 3 ילדים, עבודה, החיים… 

 

אני רצתי 10 ק"מ והיא 6. אבל מגיע לה שאפו ענק

כי לקחה את העסק ברצינות והתחילה לרוץ הרבה קודם ולהתאמן.

אז אם את קוראת את המייל, תדעי שאני גאה בך מאוד-

רויטל אשתי האהובה והתותחית.

 

המקצה שלי יצא והתחלתי לרוץ עם עוד 500 איש

לריצת שטח אל תוך הלילה בשטח שבין בית זרזיר, אלוני אבא ורמת ישי.

צבא של רצים עם פנסי ראש שמאירים את הלילה עם אורות ה"לד" שלהם.

 

אחרי 4 ק"מ התחילה השיחה בראש. האיש הקטן אומר לי:

"תעצור קצת, תנוח. עוד כמה עשו את זה…"

ומיד האיש הגדול אומר לי: "אם תעצור, יהייה לך קשה להמשיך

שוב פעם. לא עוצרים נ ק ו ד ה!".

 

והמלחמה ממשיכה גם בק"מ ה 8. אבל שם אני כבר מנוסה יותר

כי אני יודע שזב בסה"כ עוד משבר. והמטרה שלי היא לשבור

את המשבר. זה הכל. אז אני מתמקד בטכניקה, בשיטה. לא בעצות

של יועצים שלא יודעים איך זה מרגיש להילחם עם עצמך ולא מבינים

כלום מהחיים שלהם…

 

כמה פעמים נמאס לך להקשיב לכל היועצים מסביב שזורקים לאויר

סתם ים של עצות מבלי להבין בכלל מה עובר עליך?

 

אז אני שואל את עצמי למה אני עושה את זה?

מה היעדים שלי? ומזכיר לעצמי שאני רוצה בעוד שנה לעושת ריצת

מרתון של 42 ק"מ. וזו רק ההתחלה. כי אחרי זה…. ארצה עוד.

בונה לעצמי את התמונת עתיד שלי. 

 

ורק אחרי שאני מזכיר לעצמי למה אני עושה את זה?

רק אז אני בשל להיזכר במה צריך לעשות?

 

נזכר בדברים הטכניים כמו בידיים שצריכות להיות ב90 מעלות, צמודות לגוף כדי

לבזבז כמה שפחות אנרגיה. הגוף מוטה קדימה, הראש מסתכל על

הכפות רגליים, מוריד דופק בנשימות עמוקות ומנצח את הקושי המנטאלי.

 

מתחיל לחשוב בדקות – ולא בשעות או ימים. 

ואז אחרי העלייה הקשה מאוד!! ליד בריכות הדגים, אחרי העיקול בשדה הכותנה

פתאום אני רואה את השלט הענק של הכוס של ארומה מאיר באור כל כך

יפה ואני חושב לעצמי כמה שאני אוהב את ארומה. זה הדבר שאני הכי אוהב

כי שם נמצאת נקודת הסיום של המסלול. שם אפגוש את רויטל ונתחבק

ביום האהבה הכי יפה שהיה לנו מזה 12 שנות נישואים.

 

כמו בריצה, בדיוק ככה בחיים ובקריירה- 

כשאתה לא יודע מה לעשות עם הקריירה שלך? ומרגיש שניסית כבר הכל?

כשאתה מרגיש לבד עם הדילמה שלך בקריירה ונמאס לך מכל "היועצים"שזורקים סתם עצות לאויר?

כשנמאס לך לקום בכל בוקר לעבודה בבאסה, וממש להכריח את עצמך לצאת מהדלת,

כי נמאס לך  להיות בעבודה שוחקת, לא מתגמלת, שלא מעריכים אותך, ולא משנה

כמה שעות תישאר? או איזה תוצאות תביא?

 

ברגעים האלה תשאל את עצמך למה אתה הולך בדרך הזאת? למה אתה עושה את זה?

למה אתה עובד במקצוע הזה? למה אתה מבולבל? לא ממוקד?

אל תנסה לבנות קומה שנייה לפני שתבנה קומה ראשונה.

אל תנסה לקפוץ מיד לפתרון. קודם תבין מהו המקום המדויק שלך בקריירה ובחיים ותזכיר לעצמך מהם

היעדים שלך?

ורק אז מבטיח לך שתראה את ארומה שלך.

כי יש לך את כל התשובות אצלך.

 

אבל אם בכל זאת, תרצה שיחת ייעוץ, אני מזמין אותך לשיחת ייעוץ במתנה. 

 

מאחל לך שתדע לשבור את המשבר,

אבי

******************************************

נ.ב

**מתנה- המדריך ל-7 הצעדים הפשוטים למציאת עבודת חלומותייך!

הוסף תגובה