פאנטה ריי- הכל זורם

פאנטה ריי הנו מושג אשר טבע הפילוסוף היווני הרקליטוס מאפזוס, אשר פעל ביוון הקלאסית במאה השישית לפני הספירה. כינויו היה "האפל", בגלל קשיים להבין את משמעות תורתו.


הרקליטוס כפילוסוף מדגיש את תופעת השינוי במציאות כתופעה מרכזית וטען כי העולם משתנה ונע כל הזמן וחלק מהותי ממנו זה השינוי המתמיד המתחולל בו.

הכלל הידוע של הרקליטוס היה ש"אינך יכול להכנס לאותו הנהר פעמיים", שכן אינך נכנס לאותם המים שנכנסת קודם. במילים אחרות: כשאנחנו נכנסים לאותם נהרות הרי שכל הזמן זורמים בהם מים אחרים. רעיון זה מתומצת אצל הרקליטוס במילים "הכל זורם", או ביוונית "פאנטה ריי". ביטוי לרעיון זה במילים אחרות נשמע כמו: "אין נכנסים לאותו נהר אפילו פעם אחת כי ברגע שנכנסת לנהר פעם נוספת, הוא כבר השתנה".

את הרעיון הזה ניתן להביא בהקשר לתופעות יומיות אצלנו. כידוע, תאי העור מתחלפים בגופנו כל כמה שבועות, וכעבור זמן קצר מה שבעצם עוטף את גופנו הוא עור חדש לגמרי ותוך שנה אחת מתחלפים בגופנו כל תאי הגוף. בעצם גופנו אינו אותו הגוף. שאלה פילוסופית קארדינלית היא האם גם אנחנו אותם בני אדם שהיינו רגע קודם? זו כבר שאלה פילוסופית פתוחה.

גם אבן שאנו נתקלים בה, האם היא אותה אבן שהיתה רגע קודם מונחת על האדמה? מתברר שאם מתבוננים פנימה לתוך האבן, יש בה תנועה של מולקולות המרכיבות אותה ואף פעם למעשה האבן שאנו מתבוננים בה איננה אותה האבן.

גם לעולם לא נוכל להגיד את אותו המשפט פעמיים. שחקן תיאטרון שכל ערב מדקלם את המונולוג של המלט: "להיות או לחדול!", אף פעם לא יאמר את אותו משפט בדיוק כמו שאמר אותו ערב קודם או כמו שיאמר אותו בהצגות שלאחר מכן, תמיד תהיה נימת הדיבור שלו שונה וכל מילה במשפט תהיה מהוגה אחרת עם הדגשים שונים.

ובהיררכיה הגבוהה ביותר בתחום הקוסמי נוכל להגיד בפרפרזה: "לעולם אינך יכול לחזור לאותו מקום בחלל בו היית!". נכון שלכאורה מקץ שנה אנו נמצאים באותו מקום ביחס לשמש. המילה שנה היא מהשורש "ש.נ ה", כלומר לחזור, כלומר להגיע לאותו מצב שהיית. אז גם באותו יום שאתה חוגג את יום הולדתך, אינך נמצא באותו מקום בו היית שנה קודם. נכון שכדור הארץ נע ביחס לשמש, אך בו זמנית הוא נע יחד עם השמש ביחס למרכז הגלקסיה שהשמש נעה ביחס אליה. הגלקסיה באותו זמן גם נעה ביחס למרכז של צביר גלקסיות, ואותו צביר נע ביחס למרכז של צבירי צבירים. בעצם כל היקום נמצא בתנועה מתמדת, ושום דבר איננו נייח ביקום ולכן לעולם לא תשוב להיות באותו מקום בחלל.

כך שהכלל "הכל זורם" תקף החל מההיררכיה המיקרוסקופית של מולקולות האבן שהזכרנו וכלה בהיררכיה המאקרוסקופית של היקום.

הוסף תגובה