קואצ'ינג בהשראת פרשת השבוע – פרשת אמור

פרשת אמור עוסקת בקדושה וטומאת האדם בתחומים שונים של חייו -בנישואין, בהקרבת קורבנות לה', במזון.  נושא נוסף בפרשה הינו מועדי ה' הנקראים "מקראי קדש". כמו שבתחילת הפרשה עושה משה הבחנה בין קדושה לטומאה, בהמשך נעשית הבחנה נוספת בין ימי קודש לימי חול.

"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש, אלה הם מועדי …"(יקרא כ"ג 1). ברשימת המועדים מופיעה ראשונה השבת, אחריה שלושת הרגלים – פסח שבועות, סוכות, ראש השנה, יום הכיפורים, וטקס הנפת העומר.

למועדי ה' זמנים קבועים בלוח השנה והאדם מצווה  לקיימם במועדם על כל המצוות השונות הקשורות בהם.

מדוע יש להקפיד על קיום החג במועדו ?

המועד הינו ארוע החג הידוע מראש וסביבו מתאחד העם כולו. הוא מאפשר לכל אדם להתכונן ולהכין את עצמו ומשפחתו לקראתו. קביעת המועדים מראש מבטיחה שהאדם יחגוג וחלילה לא ישכח, ידחה או יבטל אותם אלא יכוון עצמו לעשות הכל כדי לקיים המועד כהלכתו.

מה ניתן ללמוד מכך להתנהלותנו היום-יומית ?

לעיתים יש לנו  תחושה כי אנו "טובעים בים המשימות" שלפנינו, ואיננו   מצליחים להכנס לביצוע. הדרך הקלה והטבעית לנו במצב זה היא היעדר עשייה – דחייה.

כיצד זה קורה ? כיצד יתכן שאיננו מבצעים את המשימות על אף העובדה שאנו מחוייבים להן ? מדוע יש לנו נטיה לדחות משימות ופעולות אפילו שהן חשובות? ומה עשוי לעזור לנו להכנס לביצוע ?

ברירת המחדל שלנו הינה גיוס מבחר התירוצים מדוע וכיצד אפשר לדחות את העשייה, כולנו מכירים אותה.

עלינו להיות מודעים לתופעה זו וללמוד להיערך לקראתה!

ראשית עלינו לעשות סדר עדיפויות בין המשימות השונות – חשוב/דחוף המשימות הדחופות והחשובות תתבצענה קודם ולאחר מכן החשובות שאינן דחופות.

לאחר מכן עלינו לקבוע ביומן לוח-זמנים לביצוע. קביעה זו הינה חשובה מכיון שהיא מחייבת. הרישום יוצר מחוייבות שלנו לעצמנו. כמו שמועדי ה' נקבעו מראש ולא הושארו להחלטת האדם מתי לקיימן כך עלינו לקבוע מראש את מועד המשימות המוטלות עלינו.

הנסיון מלמד כי כייף למחוק או לסמן משימות שכבר בוצעו והנאה זו מייצרת מוטיבציה להמשך עשייה. זאת ועוד ברור כי משימה שלא תתבצע תדחה למועד חלופי אחר  וכדי למנוע התנגשות עם משימות אחרות נעשה הכל כדי לעמוד בלו"ז שקבענו לעצמנו מלכתחילה…

אנשים נוטים לחשוב כי אם אנו רושמים לעצמנו ביומן את המשימות  ניתן יהיה בקלות רבה להתעלם מהן או לדחותן אך מניסיון של מתאמנים מסתבר כי קיימת  מחוייבות כלפי המשימה ואי נוחות לדחייתה כשהיא כבר כתובה…

אל לנו לשכוח כי מטרתנו היא ניהול זמן נכון יותר של עצמנו לטובתנו.

תכנון סדר עדיפויות ורישום ביומן יוצרים מחוייבות אמיתית לביצוע. הדברים לא עוד נמצאים בראש. הרישום הוא התחלת העשייה המובילה להמשכה.

זכרו אנו נמדדים על פי מעשינו ולא על פי מחשבותינו…