שטר חוב

שטר חוב הוא מסמך חוקי המקשר בין שני צדדים ומונע הפרות חוזה.
כאשר בעל דירה מעמיד את דירתו לשימוש הדייר תחת תנאים מסוימים על פי החוזה (וביניהם תשלום חודשי, שימוש סביר, שמירה על תקינות מסוימת ועוד) בעל הדירה רוצה להחיזק ערובה מסוימת כנגד אותם תנאים.
כלומר, במידה והדייר מפר את תנאיו ו/או לא משלם את דמי השכירות כפי שנקבע, בעל הדירה יכול לפדות את שטר החוב ולגבות את סכום הכסף הנקוב בו מהדייר.

שטר החוב בנוי מכמה סעיפים.
ראשית בוחרים את הסכום אותו מציינים על גבי השטר, עליו הסכימו הצדדים שיעמוד לפרעון במידה וקיימת הפרה בחוזה.
לאחר מכן רצוי לציין האם שטר החוב הוא סחיר או לא סחיר. שטר חוב סחיר יכול לעבור ידיים ואותו חוב יכול לעבור או להמכר לצד שלישי. דבר שלרוב נרצה למנוע ולכן נציין על שטר החוב "לא סחיר".
על שטר חוב ניתן להחתים ערבים נוספים. במידה ולא ניתן לבצע / לגבות / לפדות את שטר החוב מן החייב, ניתן לגבות את הסכום מהערבים החתומים על שטר החוב.
כמובן שמומלץ לבדוק שאותם ערבים הם בעלי יכולת כלכלית לשלם במידה וייתכן מקרה כזה ולא להחתים כל אדם שאין לנו עליו פרטים.

שטר חוב הוא בעצם מסמך שלרוב לא נרצה להשתמש בו או להפעיל אותו. הן מצד השוכר והן מצד המשכיר. הרצון שלנו הוא תמיד לסיים את החוזה כאשר שני הצדדים עמדו בהתחייבויותם במלואם.
אם הגענו לסיטואציה בה יש צורך לפדות שטר חוב, אנחנו נאלצים להתמודד עם הפרה של החוזה ובעצם, הפרה של התנאים עליהם הסכמנו וחתמנו.
כדאי לבדוק את כל התנאים ולחתום על שטר חוב שיספק את כל דרישותינו ורק לקוות שלעולם לא נצטרך לעשות בו שימוש במקרה הזה של שכירות דירה.