אהבה עצמית או חבלה עצמית, מה הבחירה שלך?

אהבה עצמית או חבלה עצמית, מה הבחירה שלך?

 לפנות ערב, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה. על הקו הייתה גברת שלא הכרתי. היא היתה מאד להוטה לדבר ועוד לפני שהציגה את עצמה, היא שאלה אם אני באמת מאמינה שאפשר להיות מאושרים ומייד המשיכה, שהיא לא מאמינה בזה.

כדי להבין קצת יותר, שאלתי מהו אושר בשבילה ותגובתה הספונטנית הייתה להיות שמחה. הקשיתי ואמרתי: ומה זה להיות שמחה עבורך, להיות כל הזמן עם חיוך על הפנים? היא שתקה. היא לא ידעה מה לענות, מעולם לא חשבה על זה והרי כבר מראש היא החליטה שהיא לא מאמינה שאפשר להיות מאושרים.

אני ציינתי שבעיני, אושר הוא רצף של רגעים, אך עבורי השמחה האמיתית היא ההבנה המעמיקה שיש לנו אחריות מלאה על החיים שלנו וכשמשהו לא טוב לנו, אנחנו יודעים שיש לנו אפשרות לבחור אחרת ולהפוך את החוויה שלנו, למשהו אחר, שייתן לנו תחושה טובה יותר.

במהלך השיחה, העלנו הרבה נושאים שהמשותף ביניהם התחיל כחוסר שביעות רצון מאיך החיים שלה נראים וההמשך, שהתגלה כחוט שזור המחבר את כל החרוזים ב"שרשרת החיים" שלה, היה הגילוי של דפוס ה"חבלה העצמית". היא ראתה איך הבחירות שלה, הובילו  לחוויה הנוכחית של עבודה בה היא לא מממשת את עצמה, זוגיות – ללא מערכת יחסים, (כן, כמו שזה נשמע, פשוט שני אנשים שחיים במקביל במקום במשותף), פרנסה טובה אך חיים בצמצום ובעיקר כאב גדול על חוסר הגשמה.

 

אחד הדברים שהגברת אמרה במהלך השיחה היה: "אבל רוב האנשים חיים ככה"… האם זה סוג של נחמה? האם כשאת רעבה ומישהו אחר אוכל לידך, זה משביע אותך? שאלתי בתמיהה, האם את מוכנה לוותר על החיים שאת רוצה לחיות, רק בגלל שמישהו אחר לא מגשים את עצמו?

הדפוס הזה של "חבלה עצמית", נמצא בחיינו ולרוב אנחנו כלל לא מודעים אליו, למרות ההשפעה המכרעת שיש לו על חיינו. הוא נותן לנו לגיטימציה לוותר על עצמנו, לוותר על החלומות שלנו, להקריב את הרצונות שלנו ולהתמקד באנשים אחרים. זו לא התנהלות של אהבה עצמית.

חבלה עצמית מורכבת מפחד, תחושת חוסר ערך, מאמונות ותפישות מגבילות ומחופשת בתחכום רב, לאצילות נפש, אכפתיות והקרבה למען האחר ובדרך כלל, אך מלווה בתחושת תסכול וכאב עצום.

חבלה עצמית היא ביטוי של האגו, לא של המהות שלנו. היא יכולה לבוא בפורמטים שונים כגון: דחיינות, תירוצים, אי לקיחת אחריות, דיבור ומחשבה שליליים, שיפוט, פרשנות ועוד… האנשים והסיטואציות בחיינו, נותנים לנו הזדמנות לראות איך זה עובד בחיים שלנו, לאן זה מוביל אותנו והכי חשוב, להכיר בכך שאנחנו יכולים לבחור אחרת ולפתח אהבה עצמית.

מודעות היא צעד ראשון לעשיית שינוי. כאשר אנחנו מודעים לעוצמה שיש לנו ליצור את חיינו ומוכנים לוותר על הסיבות, התירוצים וההרגל להגביל את עצמנו, אנחנו בדרך הנכונה לעבוד עם הרוח ולהגשים את עצמנו כישויות רוחניות החיות בעולם פיזי והראויות לקבל את הטוב ביותר, ממה שהחיים מציעים. אהבה עצמית או חבלה עצמית, מה הבחירה שלך?

הוסף תגובה