איינשטיין והתעויוט

אלברט איינשטיין נחשב אולי לגדול המדענים אשר הגיעו לבימת העולם. בכל מקום שמו נזכר בנשימה אחת עם ניוטון, ארכימדס ובכלל, שמו הפך לשם נרדף לגאון.

איינשטיין הביא לפריצת דרך בתחום הבנתנו את היקום ונוסחתו המפורסמת בדבר שקילות המסה והאנרגיה ניבאה את גילוי הכוח האצור באטום. דווקא האיש אשר התפרסם כפציפיסט בכל מאודו ונפשו הביא לבניית הפצצה האטומית זורעת ההרס ושמהווה סכנה לקיום האנושי.

רוב גילוייו המשמעותיים היו בשנות צעירותו כאשר בשנת 1905 המכונה "שנת הפלאים" שלו כתב ארבעה מאמרים אשר היוו פריצת דרך בתחום הפיזיקה. תדמית הגאוניות שלו נפגעת כאשר מתוודעים לעובדה כי טעויות היו מנת חלקו. כשאומרים טעויות מתכוונים בעיקר לקבוע הקוסמולוגי אותו הכניס לנוסחה שיצר ב1915 אשר עסקה בתיאור הכבידה על כל תופעותיה, וזאת במסגרת תורת היחסות הכללית שלו להבדיל משנת 1905 שבה הוא יצר את תורת היחסות הפרטית.

טעות נוספת שמייחסים לאיינשטיין היא יחסו לתורת הקוונטים אותה הוא שלל בשל היותה מבוססת על הסתברות, וכמי שמאמין ביקום דטרמיניסטי (שבו הכל נגזר מראש), הוא ביטא יחסו זה במשפט: "אלוהים לא משחק באבני קובייה!".

עוד טעות שמייחסים לאיינשטיין היא על כך שבמשך עשרות שנות חייו האחרונות הוא ניסה למצוא נוסחה של מה שהוא כינה "השדה האחיד" במסגרתה ניסה לאחד את כל הכוחות בטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש.

נתמקד עתה ביתר פירוט בטעויותיו של איינשטיין: כאשר יצר איינשטיין את נוסחתו במסגרת תורת היחסות הכללית, ניתן היה לדידו להסיק כי היקום איננו סטטי כמו שהוא הניח, וכמו שהיה מקובל אז על ידי המדענים. כדי לייצב את היקום הוא הוסיף קבוע אשר קרא לו "למדה" אשר ייצב את היקום ואת הנוסחה שלו. קבוע זה היה למעשה אלמנט של אנרגיית ריק הקיימת בכל היקום, ומהווה כוח נגדי להתפשטותו של היקום. בעשותו כן החמיץ איינשטיין את ניבויו של היקום המתפשט – תופעה שתתגלה כעשור שנים אחר כך על ידי אסטרונום בשם אדווין האבל.

אגב, עוד לפני תגליותיו של האבל כבר קיבל איינשטיין תגובות של שני אנשים מבריקים בתחומם אשר קיבלו את הנוסחה שלו כפשוטה ולא הקבוע הקוסמולוגי שלו. השניים הם המתמטיקאים הרוסי אלכסנדר פרידמן וג'ורג' לאטמר אסטרופיזיקאי וכומר בלגי. הם התכתבו איתו ולאטמר אף נפגש איתו, אך איינשטיין סירב לחזור בו מן הקבוע הקוסמולוגי.

כמה שנים לאחר מכן, באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת האסטרונום האדווין האבל בתצפיותיו בטלסקופ הגדול בעולם אז בהר וילסון, גילה את תופעת ההתפשטות של היקום ברמה של גלקסיות. באותה הזדמנות חגיגית האבל גם קבע בתצפיותיו כי גלקסיית שביל החלב איננה הגלקסיה היחידה הקיימת ביקום, כפי שחשבו עד אז, וכי קיימות אין ספור גלקסיות ביקום.

איינשטיין ברוב תסכולו על שהחמיץ את התובנה בדבר יקום מתפשט, קבע כי הכנסת הקבוע הקוסמולוגי לנוסחתו הייתה השגיאה הגדולה של חייו. לימים התברר דווקא כי הוצאת הקבוע הקוסמולוגי מנוסחתו של איינשטיין היא הייתה למרבית האירוניה של הגורל כטעות הגדולה שלו. לקראת סוף המאה הקודמת, תצפיות לגלקסיות רחוקות הביאו למסקנה כי היקום נמצא בתאוצה הולכת וגוברת כאילו איזו אנרגיה אפלה דוחקת בו להתפשט במהירות הולכת וגדלה. אנרגיה אפלה זו ממש התאימה לקבוע הקוסמולוגי שאיינשטיין זנח אותו, באומרו שהכנסתו הייתה שגיאת חייו. אם כך הקבוע "למדה" קיבל עדנה מחודשת ואיינשטיין לא יכול היה להיות מודע לעובדה זו כי הוא נפטר כבר באמצע המאה הקודמת.

כמו שאיינשטיין בתורת היחסות הכללית שלו תיאר את היקום ברמת המאקרו, כך תורת הקוונטים מתארת את היקום ברמה של המיקרו.

תורת הקוונטים הינה הסתברותית באופייה אשר במסגרתה לא ניתן לחזות תוצאה אשר תתקבל במסגרת ניסוי אלא הקביעה היא הסתברותית, כלומר מה ההסתברות לחזות תוצאה מסוימת. גם העניין שבו אי אפשר לקבוע את התנע של חלקיק אטומי וגם את מיקומו בו זמנית, כי הצופה משפיע על התוצאה, גם תופעה זו לא התקבלה על ידי איינשטיין. אגב, את המשפט: "אלוהים אינו משחק באבני קובייה", הוא אמר לנילס בור, מדען דני אשר עמד בראש המדענים שקיבלו את ההסבר ההסתברותי למכניקת הקוונטים. תשובתו אגב של נילס בור לאיינשטיין הייתה: "איינשטיין תפסיק להגיד לאלוהים מה לעשות!".

כיום שתי התורות – היחסות ותורת הקוונטים מקובלות על ידי המדענים למרות שהן לא מסתדרות זו עם זו. כל אחת מסבירה את המציאות הפיזית בתחומה. התורה שאמורה לאחד ביניהן היא תורת המיתרים אשר לא קיבלה מעמד של תורה מבוססת, לא על ידי תצפית ולא על ידי ניסוי, ולכן יש לגביה פקפוק רב והיא נחשבת אפילו בעיניי רבים כפסבדו מדע.

השאלה הנשאלת היא האם איינשטיין אכן טעה כאשר האמין כי ניתן לאחד את כל הכוחות בטבע לנוסחה אחת, מה שנקרא "השדה האחיד?". נשאלת גם השאלה האם עשרות שנותיו האחרונות של איינשטיין היו סתם שנים מבוזבזות, או שאולי הוא קידם את הרעיון להכינו לדור המדענים הבא בסיס ליצירת תורת "שדה אחיד" שכזה?

יש כאלה אשר לא רואים את מאמציו של איינשטיין כמאמצי שווא, אלא רואים בו כאחד שהקדים את דורו. גם כיום ישנם נסיונות מואצים לפתח מה שנקרא "תאוריה של הכל", אשר תאחד בנוסחה מתמטית אחת את כל הכוחות והסודות אשר ידועים בפיזיקה, הנוסחה שאפשר יהיה לכתוב אותה על חולצת טריקו. יש אף כאלה שרואים בנסיונותיו של איינשטיין לאחד את הכוחות בטבע לנוסחה אחת, מורשת חשובה לדור המדענים הבא שיוכל אולי להגשים את מה שאיינשטיין הגה.

הוסף תגובה