אימון אישי ואחריות אישית

אחריות אישית – סיפורה של בדידות

Coaching בגישה שונה 
דורית קיי MA פיתוח אישי,יעוץ ארגוני 

"האם הרשת מבודדת אותנו?" זוהי כותרת המאמר שפורסמה בעיתון 'כלכליסט' בתאריך 14.11.09 . במאמר פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה מביא ממצאים של מחקר שמנסה להתמודד עם השאלה – האם לטכנולוגיה יש תרומה ביצירת של תחושת בדידות ? 

אין ספק שהעולם המערבי, שבו בחברות רבות אינן שומרות על השבטיות והקהילתית, יוצר תחושת למרחק וריחוק בין הפרטים והאנשים בקהילה. פרופ' שיזף מביא נתוני מחקר המורים שלמעשה גם בחברה הישראלית גוברת ההתכנסות לטובת הפרט ,אך מציין כי האשם אינו בהכרח בטכנולוגיה. יתרה מזו נמצא שדווקא אנשים שמחוברים יותר לטכנולוגיה נמצאו כחברותיים יותר, מכאן שאחת המסקנות היא שלטכנולוגיה יש תפקיד פחות משמעותי בנושא החברותיות מאשר נדמה היה. וכאן נכנס פעם נוספת עניין של אחריות אישית. 

אחריות אישית… זהו מושג שכל מאמן אישי מדגיש רבות בכל תהליך של אימון אישי. מתאמנים רבים מגיעים לתהליך אימון אישי במצב של חוסר כוחות , ובנטייה להאשים גורמים חיצונים שאחראים למצב שהמתאמן נתון בו. בתהליך של אימון אישי, אנו לומדים לעשות את ההבחנה בין מציאות שלעתים נכפית עלינו כגון פיטורין, מוות,גירושין ועוד. לבין לגורמים פנימיים שמכתיבים את התנהלות המתאמן לאור מציאות חיצונית שנכפית. בתהליך אימון אישי מתאמן לומד לקחת אחריות אישית – אחריות על המתרחש בחייו וגם אחריות על תגובותיו להתרחשויות שהיו מחוץ לשליטתו. 

אימון אישי – פיתוח אחריות אישית

תהליך של אימון אישי יסייע למתאמן להגדיר תחילה את המציאות הרצויה עבורו, גם אם הוא נמצא כרגע במציאות כואבת – הגדרת המציאות הרצוי היא לקיחת אחריות אישית על המסלול להשגתה, עצם הצבת היעד הוא זרז לתהליך כולו.

העוצמות שלי. 
השלב השני בתהליך של אימון אישי בודק את עוצמות המתאמן – אותם הכוחות שעמם אנו יוצאים לדרך. אם מאמן אישי לא מגלה אותן מידית, עליו לרדת לעומק ומשם לשקף למתאמן את העוצמות החבויות אצלו. הגדרת החוזקות הללו קשורה גם היא לנושא האחריות, כך אמירה כגון "אני אדם משכנע" יוצרת אצל המתאמן התחייבות Commitment לקחת אחריות ולאמת האמירה.

הויתורים שלי. 
השלב השלישי בתהליך של אימון אישי הוא חשוב ביותר והוא עוסק בשאלה – 'על מה המתאמן שלנו מוכן לוותר כדי ליצרו מציאות טובה יותר עבורו?' מניסיוני כמאמנת אישית , שלב זה הוא חשוב כיון שלעתים המתאמן מגלה על עצמו שהוא אינו מוכן לערוך שינויים והוא מצפה ממישהו אחר לבצע את השינוי עבורו – במילים אחרות מעדיף שלא לקחת אחריות אישית על מעשיו ולתלות את הצלחתו בגורם חיצוני. השיקוף של אימרה זו עלול להיות כואב אבל בו בזמן גם מניע לפעולה. משעה שהמתאמן מגדיר לעצמו מהם הויתורים שהוא מוכן לעשות, התוצאות בעתיד ברורות לו יותר וכך גם הדרך להשגתה. הגדרת 'הויתורים' בצורה פומבית ומובהקת מאלצת את המתאמן לקחת אחריות אישית ובאמת ובתמים לוותר ומתוך כך לצמוח לכיוון הרצוי.

פריצות הדרך שלי.
השלב הבא, לאחר הגדרת התוצאות הרצויות, הוא להגדיר מהן פריצות הדרך של המתאמן בתהליך של אימון אישי. פריצת דרך היא תוצאה או מעשה שגורר אחריו מציאות חדשה או אחרת עבורנו. השלב הזה יוצר תנאי ברור להתקדמות ומסלול אימון אישי שבו כל צעד הוא הקדמה לצעד נוסף…

מעגל התמיכה שלי. 
תהליך של אימון אישי מסייע למתאמן לסמן לעצמו מי יהיה מעגל התמיכה שיסייע לו בהתקדמות של המתאמן בתהליך. מעגל התמיכה יכול לכלול בני משפחה,חברים ועמיתים לעבודה. זה אומנם יכול להיראות כצעד מנוגד לעקרון 'אחריות אישית' אבל בפועל לקיחת אחריות אינה התבודדות ותהליך אימון אישי עוזר למתאמן להשתמש בעוצמותיו במקביל לעוצמות סביבתו.

תוכנית פעולה.
השלב החשוב של חיבור מציאות רצויה עם מציאות עכשווית היא ע"י בניית תוכנית פעולה הכוללת פעולה, תאריך ביצוע והגדרה של מי שאחראי לבצע את הפעולה.

תוכנית אילוצים. 
מכיוון שתהליך אימון אישי אינו מתנהל בוואקום והמציאות עלולה ליצור הפתעות ואירועים לא צפויים , מאמן אישי יסייע למתאמן שלו למצוא חלופות לדרך פעולה אחת, כדי לאפשר לו להתמודד באופן מיטבי עם המציאות.

תהליך של אימון אישי הכולל את כל השלבים הללו תורם משמעותית לפיתוח אחריות אישית. אם ננקוט את הצעדים הללו הדרושים לפיתוח מנהיגות אישית, נטיל פחות אחריות על גורמים חיצוניים כגון טכנולוגיה וכך נדע ליזום את השינויים הרצויים בחיינו.