ביטחון עצמי – אפשר לקנות את זה במכולת? על אינטליגנציה רגשית וביטחון עצמי

ביטחון עצמי – אפשר לקנות את זה במכולת? 
על אינטליגנציה רגשית וביטחון עצמי – מאת רונית נשר

"זה האופי שלי… "

"מה לעשות, ככה אני.."

"אני לא יכולה לשנות את מה שלמדתי 40 שנה"

את המשפטים האלה אני שומעת השכם וערב. ואומר כבר עכשיו שאינני מסכימה איתם.
כשהרגש מאחורי המשפטים הוא רגש של פחד. אם נביט לעומקם של כל אחד מהמשפטים הללו, נראה שמסתתרת שם שאלה. האם באמת אני יכול לשנות חלק ממני, האם יש לי אפשרות להתפתח ולגדול, האם יש מרפא לכאבים שלי. 

לדעתי, התשובה היא כן, בהחלט! 

במשך שנות חיי כילדה, נערה, אישה, ובמשל שנות חיי המקצועיים כמטפלת ומנחת קבוצות, נוכחתי בשינויים אדירים שאנשים עשו, גם במרחבים המכונים "אופי".

כי הרי מה בזה אופי? אופי הוא דרך התנהלות כוללת שלנו בחיים, או האופן בו אנו נתפסים מבחוץ, וכל זה הרי נוצר מאוסף של חוויות, התנסויות, אמונות מחשבות רגשות ודפוסים שחווינו במהלך השנים. 
בעזרת כלים מעולם האינטליגנציה הרגשית, ובעזרת הרחבת המודעות , או טיפול טוב, בהחלט ניתן לשפר ביטחון עצמי.

ניקח לדוגמא את ס', בחורה צעירה ורגישה שהגיעה אליי לטיפול לפני כשמונה שנים. 

היא טענה בפניי בעקשנות שעברה כבר אצל כל הפסיכולוגים, וכולם נתנו לה את אותה הדיאגנוזה " את סובלת מביטחון עצמי נמוך". 

כמה אני שונאת את המילה דיאגנוזה, כמה שהיא מקבעת. 

מה זאת אומרת סובלת מביטחון עצמי נמוך??? מה זו, מחלה חשוכת מרפא?

אז חלקכם יגידו לי ? אי אפשר לקנות במכולת ביטחון עצמי, ואני אומרת שזה אינו נכון. אולי במכולת השכונתית אי אפשר לקנות, אבל בהתנסויות שהחיים מציעים לנו ושאנו יוצרים ומזמנים לעצמנו, אפשר לרכוש ביטחון עצמי. 

ומה זאת אומרת, ביטחון עצמי? 

זה לא משהו אחד, זהו אוסף של תחושה של ביטחון בכל מיני סוגי מיומנויות וכישורים שרכשנו במהלך השנים. למשל, יכול להיות לי ביטחון רב ביכולותיי כמרצה, וביטחון נמוך מאד ביכולותיי כמנווטת ספינות בים. אני יכולה בשיא הביטחון בחברה או ביחסים בינאישיים, ויחד עם זאת עם ביטחון עצמי נמוך מאד, מול דמויות סמכותיות. אז מה הם הגורמים שמבדילים בין אזורי ביטחון או אי הביטחון שלנו? 

ואני רוצה שוב להדגיש, שאין דבר כזה אדם שאין לו ביטחון בכלל. ההגדרה הזאת אינה מקובלת עלי, אני חושבת שהיא מקבעת, מצמצמת, וגורמת לאדם להיות עוד יותר חסר ביטחון ממה שהיה מלכתחילה.

 

בשיעור הזה אני רוצה להפריך את המיתוס, של ה"מיקשה האחת" הזאת שנקראת ביטחון עצמי, ולהסביר על החלקים השונים שמרכיבים את הביטחון העצמי. 

בפסיכולוגיית הגשטאלט, אנו מתבוננים על אדם כעל מישהו שמורכב ממיליון ואחד חלקים, חלקם משתלבים זה בזה, חלקם נמצאים בקונפליקט תמידי. בואו נסתכל לפי הגישה הזאת, על נושא הביטחון העצמי. 

שבו לרגע בנוחות, והפנו את הנשימה לתוך הגוף, כאילו שאתם רוצים ליצור לעצמכם יותר מרחב התבוננות פנימי. חדדו את תשומת הלב שלכם, וחפשו את אותם חלקים פיזיים, רגשיים, אנרגטיים, אפילו סימבוליים או דמיוניים, שמיצגים את אותם מקומות בהם אתם מרגישים חסרי ביטחון. 

התבוננו בלי שיפוט על מה שאתם רואים, חושבים, מרגישים, ותנו שם לכל חלק.

התמקדו באחד החלקים שאתם מרגישים משיכה או רצון לעבוד איתם, ודמיינו שאתם עושים דיאלוג עם החלק הזה. שאלו אותו "מדוע אינך בטוח? מה אתה צריך ממני כדי להיות בעל ביטחון גדול יותר, כדי לגדול ולהתפתח?". 

דוגמא: 

אחד החלקים שס' איננה בטוחה בהם בתוכה, או מרגישה שיש לה ביטחון עצמי נמוך בו, הוא היכולת לארגן ולסדר דברים, והשם שהיא נתנה לחלק הזה הוא "הבלגן מפחיד". 

ביקשתי ממנה לשוחח עמו, הנה חלק מהדיאלוג שהתרחש: 

ס' אומרת לבלגן המפחיד: "למה אתה חסר ביטחון?" 

הבלגן עונה לה: "זה לא אני חסר ביטחון, זו את".

ס': (לא מוותרת עדיין) "אבל אתה חלק ממני, בתוכי. אז למה לדעתך אני חסרת ביטחון בנושא הזה?" 

בלגן: "כי אף פעם לא לימדו אותך איך מסדרים. זה לא שאת חסרת ביטחון, את פשוט לא יודעת, וזה משהו שאת יכולה ללמוד, אם את מאד רוצה". 

ס': "ומה יעזור לך להיות בטוח יוצר, לצמוח ולהתפתח?"

בלגן: "שלא ישפטו אותי, גם כשאני עדיין לומד".

"אבל מי שופט אותך?"

ס': "אני מרגישה שאנשים שופטים אותי, על חוסר סדר, על שאולי הבית שלי לא כל כך מסודר ומאורגן, אני מרגישה שבן הזוג שלי מעיר לי לעיתים קרובות על שדברים שפיזרתי בחדר, וזה מכווץ אותי".

בלגן: "לבן הזוג זה חשוב, אבל לך – זה חשוב לך?".

ס': "האמת שכן, מאד. אני מרגישה שהבלגן מכביד עליי, אני מרגישה שהוא כבר לא חלק ממני".

כעת הנחיתי את ס', לשאול את עצמה מהו הצעד הראשון שהיא יכולה לעשות בנושא הזה, שתהיה בו חוויה של ביטחון, או למידת מיומנות חדשה בנושא הזה. 

נסו זאת בעצמכם. אפשר לרשום דברים שעולים בראשכם תוך כדי התהליך.

********

אם נתבונן לרגע על תהליך בניית הביטחון העצמי, נראה שניתן לפרק אותו לחלקים. 

ההמלצה של פסיכולוגיית הגשטאלט היא ? להתחיל היכן שהדלת פתוחה, ולא היכן שהיא סגורה וחסומה. זאת אומרת, להתחיל במקום שהכי קל לנו להתחיל בו, כדי שנוכל לצבור אוסף של חוויות חיוביות.

חישבו על המקומות או המרחבים בהם אתם מרגישים חסרי ביטחון. הסתכלו אם יש משהו משותף להם, שמאחד אותם, מוטיב או אלמנט משותף, ואם כן, חישבו מה בחיי היומיום העכשוויים שלכם אתם עושים, כדי "לתרום" לחיזוק הביטחון הנמוך הזה. האם יש משהו שאתם עושים במודע או לא במודע כדי לחזק ולשמר את המציאות הלא רצויה הזאת. 

וכעת חישבו, איך ניתן לשנות מציאות זו. מהו הצעד הראשון שאתם יכולים לעשות, כדי לשנות את כיוון הגלגל. וכדי שמרגע הזה, נתיב הצמיחה של התחומים האלה יהיה שיפור הביטחון העצמי. במילים אחרות, איך אני מכניסה לחיי חוויות מעשירות, מלמדות ומפתחות את הביטחון העצמי שלי, איך אני מכניסה אנרגיה חיובית לתוך התחומים שלעיתים נוגעים בכאב. או כאב ישן. 

לעיתים, הדרך הזו של פיתוח הביטחון תיגע בפצעים או כאבים ישנים, מהילדות למשל, מהעבר, לא תמיד הפצעים ייחוו או יורגשו כיום כל כך כואבים כמו שנחקקו בזיכרוננו אז. אם בתהליך הזה אתם חשים צורך לקבל תמיכה טיפולית ? עשו זאת. וכמובן, אתם מוזמנים לשתף אותנו כאן, בפורום. 

חישבו רגע על הוריכם. איך הייתם מתארים באופן כללי את רמת הביטחון העצמי של כל אחד מהם ? של אימא, של אבא. האם יש תחומים בהם אתם מרגישים ש"נדבקתם" או קיבלתם בירושה ביטחון עצמי נמוך מהוריכם? אם כן, זהו הזמן לשנות. הביטחון העצמי אינו גנטי, ולא עובר בדי אן איי, ובכל רגע נתון ניתן לעשות משהו כדי לשנות אותו. (ותאמינו לי, מניסיון).

הוסף תגובה