הטרגדיה של אנשי החופש / מי הם אנשי החופש ומהי הטרגדיה הבלתי נמנעת שלהם בחיים?

אנשים יצירתיים, חופשיים, שונאי מסגרות וייחודיים

 

העולם מתחלק בגדול לשני סוגים של אנשים: אנשי מסגרות ואנשי חופש. אנשי מסגרות הם כל אותם אנשים המסוגלים להיכנס ולהשתלב בתוך מסגרות קיימות – בית הספר, התיכון, הצבא, העבודה והנישואים.

 

לעומתם, אנשי החופש הם אנשים שאינם מסוגלים לכך. הם מורדים במסגרות ונותרים כל חייהם מחוץ למסגרות הפורמליות והממסדיות. גם כשהם רוצים להיכנס לתוך אותם מסגרות בידיעה שהן טובות להם ומסוגלות לתמוך בהם ובמטרות שלהם – הם מתקשים בכך ובורחים שוב ושוב חזרה לחופש המוכר להם כה טוב. 

 

 

 

אנשי החופש סולדים ממסגרות

 

אנשי החופש פשוט שונאים מסגרות, שונאים חוקים, שונאים מגבלות – ברמה של שנאה טוטאלית ועמוקה. הם מאמינים – בטעות – שניתן לחיות בחופש תמידי ועדיין להיות חלק מהעולם הנורמטיבי הממוסגר.

 

הסלידה של אנשי החופש ממסגרות מותירה אותם תמיד מחוץ למסגרת, בשולי החיים, במציאות בלתי אפשרית שלעולם לא מתגשמת – בקריירה, בזוגיות, במשפחה ולמעשה כמעט בכל תחום בחיים. הם כאילו חיים כמו כולם, אבל הם לא באמת שייכים לכלום. הם לבד, תלושים ותמיד מחפשים את מקומם מבלי שאין להם מקום בו יוכלו לעצור ולנוח.

 

 

 

אנשי החופש מתקשים ללכת בדרך הנורמה או לבנות זוגיות כלשהי

 

כתוצאה מהסלידה של אנשי החופש ממסגרות – הם פשוט אינם מסוגלים להחזיק בקריירה יציבה או במערכות יחסים רציניות. גם אם הם מתחתנים – הם יתגרשו באורח בלתי נמנע. גם אם הם נמצאים בזוגיות – הם יברחו ממנה בשלב כלשהו בתירוץ כזה או אחר.

 

תמיד יש באמתחתם את כל התירוצים השגורים והצפויים מדוע הם ברחו: "היא לא התאימה לי", "לא רציתי להיקבר אתו לכל החיים", "לא הבנתי מדוע צריך להתמסד", "רציתי שזה יישאר כמו שזה היה בתחילת הקשר". כשלמעשה, הסיבה אינה הצד השני אלא החופש שכל כך יקר לליבם.

   

 

 

רווקות, בדידות, הרס הישגים, הפכפכות, בריחה, חשיבה לטווח קצר

 

חשוב להבין שאנשי חופש אינם מסוגלים ואינם רוצים באמת להתמסד. מבחינתם מדובר בסוג של מוות פנימי. הם מעדיפים את התלישות, החיפוש האינסופי, הלב השבור והבדידות על פני מה שנתפס בעיניהם כמוות מוחלט, להיות כמו כולם, ויתור פחדני ומסכן, הרמת ידיים אל מול החיים המאתגרים.

 

אבל החשיבה של אנשי החופש היא תמיד לטווח הקצר ואילו החיים הם עסקה לטווח הארוך. לכן, בשלב כלשהו מרבית אנשי החופש מגלים שהם עשו מקח טעות, שהם בחרו בחופש במקום בהתחייבות, שהם נותרו לבד במקום להיות שייכים, שהם חלשים ומנותקים במקום להיות חלק מקבוצה, מדרך, ממשפחה ומזוגיות.

 

 

וטיפ לסיום: איש חופש הוא אדם שבחר כל חייו להעדיף את החופש האישי שלו על פני קריירה, זוגיות, מחויבות והקרבה ובשלב מסוים של חייו הוא מגלה שבעצם אין לו כלום, אין לו על מי להישען, הוא תלוש מהכל והוא באמת רוצה הפעם להיות חלק מהכלל ולא היוצא מהכלל. 

 

הוסף תגובה