המהפכה הקופרניקאית בביולוגיה

התאוריה של דרווין לפיה הוא מסביר את ההתהוות של המינים נחשבת למהפכה הקופרניקאית בתחום הביולוגיה. אם קופרניקוס נטל מהאדם את המרכזיות ביקום, על ידי זה שקבע כי השמש הינה הגוף המרכזי סביבו נע כל מה שהיה ידוע אז כמו, כוכבי לכת ויריחים, ולא כדור הארץ שהפך להיות כוכב לכת מן המניין, שמקיף את השמש.

ביטול מרכזיות כדור הארץ היה גם הפיכת היצור שנמצא עליו מדמות מרכזית ליצור זניח. גם הכנסיה וגם הממסד המדעי לא קיבלו את קביעתו של קופרניקוס. יותר מזה, הכנסיה נלחמה בשצף קצף ברעיון של קופרניקוס ורדפה את אלו שאחזו בו.

אז אם קופרניקוס נטל מן האדם את מרכזיותו הקוסמית, הרי שדרווין נטל ממנו את היותו נזר הבריאה. לפי דרווין, האדם הינו יצור במערך האבולוציה אשר החלה ביצורים חד תאיים והפכה במהלך איטי של מיליארדי שנים לבעלי חיים פרימאטים, שיש קשר בין קופי האדם לבני האדם.

הכנסיה לא נטתה לקבל קביעה זו ואף ראתה בה עלבון ופגיעה במורשת הדתית. גם כלל בני האדם לא יכלו לקבל קביעה זאת, לפיה לאדם ולקופי האדם אב משותף במערך הבריאה.

דרווין הגיע לקביעה שלו לא ביום אחד. אומנם רעיון האבולוציה לפיו בצורה איטית והדרגתית נוצרו במשך מיליארדי שנים מחיים פרימיטיביים בעלי חיים משוכללים יותר.

אומנם, כבר אריסטו העלה את רעיון האבולוציה, אלא שדרווין נתן לרעיון חיזוק באמצעות חקירה ואיסוף מאובנים של בעלי חיים וכן ממצאים אשר אסף במהלך הפלגתו באונייה "ביגל", מסע שלקח לו כשלוש שנים. התעקלותו בצבי הענק באי גלפגוס נתן לו חיזוק לרעיון שאזורים מבודדים יצרו בעלי חיים יחודיים.

הכנסיה כאמור "לא אהבה" בלשון המעטה רעיון זה, ודרווין נתקל באיבה וגם בלעג בהעלותו את רעיונותיו אשר השפילו את כלל בני האדם.

עיקר התגובה באה בצורת קריקטורה אשר מציגה את דרווין בצורת קוף צעיר.

דרווין פרסם שני ספרים בנושא, אחד שפורסם בשנת 1854 והמהדורה שלו נחטפה ביום אחד לצד המודל של דרווין לגבי האבולוציה היה מודל מתחרה של הביולוג למארק. למארק טען שהאבולוציה נוצרת כששימוש באיבר מסוים מפתח אותו ועובר לדור הבא. כך הסביר, הגירפה פיתחה צוואר ארוך כי נאלצה להגיע לצמרות העצים עקב מחזור במזון על האדמה. הצבי לפי למארק פיתח רגליים זריזות שעברו בתורשה לדור הבא, כי נאלץ לנוס מפני בעלי חיים טורפים.

דרווין בז להסבריו של למארק ולדידו האבולוציה סיבתה שונה. לפי דרווין כל יצור מביא יותר צאצאים ממה שהוא נזקק כדי לשרוד. בין הצאצאים יש הבדלים קטנים עקב מוטציות (שינויים מקריים) קטנים שכאמור הם מקריים לחלוטין ללא כל יד מכוונת. אותם שינויים מבחינתו של דרווין אשר עוזרים להשתלב בסביבה מועברים לדור הבא, ואותם שינויים שאינם הכרחיים להישרדות נעלמים. כך הסביר דרווין, את התפתחות החיים במשך מיליארדי שנים מחיים חד תאיים ועד למה ש"נחשב" אולי ממניעים של רדיפת גדלות, "נזר הבריאה" הוא האדם.

הכנסיה כאמור לא יכלה להשלים עם רעיון שכזה. אם היא קיבלה את האבולוציה כרעיון התפתחותי בתחום הבוטני (תחום הצמחים), היא דחתה בצורה מוחלטת את הרעיון לגבי התחום הזאולוגי.

גם היהדות לא מקבלת את רעיון האבולוציה הדרוויניסטית. למרות שבסיפור הבריאה בספר בראשית מסופר על שישה ימי בריאה, לפיהם יש סדר מסוים של בריאה, בהתחלה של צמחייה ואחרי כן בעלי חיים קטנים ואחר כך גדולים כמו התנינים, וביום השישי האדם. ניתן בהחלט ליצור סינתזה בין ימי הבריאה בספר בראשית לבין עידנים בתולדות כדור הארץ. מכל מקום בעת ששולמית אלוני כיהנה כשרת החינוך, כמעט יצרה משבר קואליציוני כאשר ניסתה להחדיר בתוכנית הלימודים את תורת האבולוציה של דרווין. להגנתה טענה כי היא אינה קובעת כי זו היא תורה מסיני, שכוונתה לתורה האבולוציונית אלא ניסיון להציג פן נוסף למה שמופיע בכתבי הקודש.

ניסיונה נכשל ושולמית אלוני הודחה כלאחר כבוד ממשרתה במשרד החינוך, ונאלצה להסתפק בתיקי הספורט והאומנות.

הערות: בשנת 1859 יצא לאור ספרו של דרווין "על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים". השם המקוצר היה "מוצא המינים". המהדורה הראשונה של הספר נמכרה ביום אחד עקב העובדה שהעניין בספר היה לא רק מצד אנשי המדע, אלא כלל האנשים באנגליה. ב1871 כתב דרווין את הספר "מוצא האדם" שבו טען במפורש כי האדם והקוף הינם מאב קדמון אחד.

מי שהשווה בין המהפכה הקופרניקאית למהפכה הדרוויניסטית היה זיגמונד פרויד, שכן בשני המקרים הופקע האדם ממרכזיותו זו הביולוגית וזו הקוסמית. "מוצא המינים" יצא בהוצאת "מוסד ביאליק" בתרגומו של שאול אדלר אשר גם הוסיף מבוא.

הוסף תגובה