המוזיקה בשירות הדרמה

לא פעם חשקה נפשנו במעט תרבות או בידור, מן הסוג הקליל או היותר מחייב. אז אנחנו מחליטים לשים פעמינו אל בית הקולנוע הקרוב או אל אולם התיאטרון וצופים בסרט או בהצגה.

אנחנו רוצים ליהנות, כל חושינו מתמקדים במסך/במה וההתמסרות למתרחש הינה מוחלטת. בסוף הסרט/הצגה אנחנו כבר מגובשים בדעה לגבי טיב המופע שהיה. לרוב לא מנתחים אלמנט אחר אלמנט אלא משקללים איזה שהוא ממוצע הממצה את טיב הפרמטרים השונים.

איזו מוזיקה? לא שמתי לב

אם מישהו ישאל אותנו איך היתה המוזיקה בסרט בו צפינו, למשל, נסתכל עליו בפליאה ונפטיר: " היתה שם מוזיקה בכלל?". תתפלאו, ברובם המכריע של הסרטים ושל ההצגות קיימת מוזיקה. לא תמיד היא מופיעה בדמות שירי נושא, להיטים גדולים או נעימות מפתח. אגב, זה בסדר גמור אם לא הבחנו במוזיקה תוך כדי מהלך ההצגה. המוזיקה קיימת כדי לתמוך בדרמה, להוביל ולחזק את רצף ההתרחשויות.

כמי שכותב מוזיקה להצגות אני מבין את חשיבות היטמעות המוזיקה בעלילה. ברגע שהמוזיקה נכונה ובמקום הנכון היא אינה מורגשת כשיכבה עצמאית אלא נספגת במרקם הכללי. מוזיקה דומיננטית מידי, לדוגמא, תגזול את המיקוד מהדרמה העלילתית ובכך תפגום באחדות היצירה. לכאורה נדמה כי כתיבת מוזיקה להצגות היא עניין של מה בכך, אך המציאות שונה.

ישנם הרבה גורמים החייבים להילקח בחשבון בעת שילוב המוזיקה בתוכן הדרמטי: תזמון מדויק לסצינה (בדיוק של חלקיקי השניה), קצב מוזיקלי ההולם את קצב העלילה(תנועות מסוימות המתורגמות לצלילים), סגנון מוזיקלי המשרת כרונולוגיה (עלילה משנות השלושים של המאה הקודמת תדרוש לעיתים מוזיקה המזוהה בסגנונה עם אותה התקופה), הלך הרח השולט (סצינה קומית או מלנכולית, מרדף סוער או התכנסות אינטימית) ועוד.

בפעם הבאה שתצפו בסרט או בהצגה נסו לשים לב למוזיקה המהווה חלק אינטגראלי מן העלילה ואולי תוכלו גם להבין את מיקומה ותפקידה ביחס למקום בו היא נמצאת בעלילה.