השוקולד

השוקולד

(מאת: איילת גול – תזונאית טבעית)

ההיסטוריה של השוקולד:

השוקולד מקורו בעץ הקקאו. ההיסטוריה של השוקולד החלה לפני 3,000 שנה בערך באמריקה. הידע והשימוש בפירותיו של עץ הקקאו לתעשיית השוקולד של אז, אומצו על ידי שבטי ה"מאיה" שחיו בדרום מקסיקו, בסביבות 600 שנה לפני הספירה. הם הפיקו מעצי הקקאו את הקקאו וממנו הכינו את משקה השוקולד, שהיה משקה חם, כהה ומר. אז עדיין לא היה מוכר השוקולד בצורתו המוצקה. ב-1847 הציגה חברה אנגלית את השוקולד המוצק הראשון. במהלך המאה ה-19 נעשה השוקולד המוצק לנפוץ יותר בקרב שכבות האוכלוסייה השונות.

ההרכב הכימי של הקקאו

זרעי הקקאו מכילים 40% פחמימות, 31% שומנים ו-9% חלבונים. הקקאו עשיר בחומצות האמינו: פנילאלנין, תירוזין וטריפטופן.

טעמו המריר של הקקאו מקורו באלקלואידים המצויים בו.

בקקאו ובשוקולד מצויים קפאין ותאוברומין, אלו הם ממריצים של מערכת העצבים, המפחיתים עייפות ומשפרים את הכושר האינטלקטואלי. כמו כן, הקפאין הוא חומר משתן.

בנוסף, יש בקקאו שיעור גבוה של ויטמין A ומקבוצת ויטמיני B. הוא גם עשיר במינרלים כמו מגנזיום, ברזל וסידן.

יתרונותיו של השוקולד

?     ערכו התזונתי של השוקולד גבוה, והוא נחשב למזון עתיר אנרגיה.

?     לטענת יצרני השוקולד, מצויים בו אנטיאוקסידנטים (נוגדי חמצון) הדומים לאלה המצויים ביין אדום.  כמו כן, לטענתם, אכילת שוקולד מסייעת לשמירת דפנות כלי הדם, ובאכילתו הוא תורם להקטנת שיעור מחלות לב וכלי דם. כמו כן, מצויים בשוקולד פבלנואידים שהם אנטיאוקסידנטים (נוגדי חמצון).

?     לשוקולד השפעה חיובית על שומני הדם, והחומצות שומן המצויות בו מעלה את רמת ה"כולסטרול הטוב" (HDL) ומוריד את הטריגליצרידים בדם.

?     בשוקולד יש את החומר פנילתיאלמין, שהוא חומר המעורר את התשוקה המינית ומעלה את תחושת האופוריה בזמן קיום יחסי מין – גם אצל נשים וגם אצל גברים.

?     בשוקולד מצויים חומרים מקבוצת הפנולים, הידועים כחומרים מעוררים, הופכים אדם עצוב ומדוכדך לאדם שמח ובכלל משפרים את מצב הרוח.

חסרונותיו של השוקולד

מנגד ליתרונות שהוזכרו למעלה, ישנם מחקרים המבטלים את רוב ההשפעות החיוביות המיוחסות לשוקולד, הן משום שאותם חומרים כימיים המקנים לשוקולד את יתרונותיו מצויים באופן מזערי בשוקולד, והן מהסיבה שרוב המחקרים שהקנו לשוקולד את ההיבט החיובי שלו מומנו על ידי חברות השוקולד.

הבעיה העיקרית הטמונה באכילת שוקולד היא שאנשים לא מעטים מתמכרים אליו. הם אינם מסתפקים ב"משהו מתוק בפה", והם זקוקים אך ורק לשוקולד, והצורך הדחוף הזה הא לעיתים בלתי נשלט.

התשוקה וההתמכרות לשוקולד עולה על כל התמכרות למזונות אחרים, אולם התמכרות זו אינה תלות פיזית (בניגוד להתמכרות לאלכוהול או לסמים), אלא תלות נפשית בלבד.

נשים יותר מגברים מתמכרות לשוקולד. רבים רק מכורים לשוקולד ולא לדברים מתוקים אחרים.

הצורך הנפשי לשוקולד נובע מחוסרים רגשיים, בדימוי עצמי נמוך, בחוסר אהבה מבן/בת הזוג, פיטורין מעבודה, שעמום, בדידות או כל אירוע אחר שקשה להתמודד איתו.

לא מעט מכורים לשוקולד אוכלים אותו בשעות הערב  והלילה, בהרבה מקרים כאשר רבים מבני הבית כבר ישנים.

ישנו גם גורם הורמונלי לשוקולד, חוסר איזון הורמונלי במצבים כמו תקופה טרום-ויסתית, כאשר רמת האסטרוגן בינונית ורמת הפרוגסטרון גבוהה, ולכן לא מעט נשים פונות לשוקולד לפני מחזור ובמהלכו.

משותף לכל הדעות הוא, כי ישנה הסכמה שאכילת שוקולד בכמויות מוגזמות עלולה לפגוע בבריאות.

שוקולד חלב או שוקולד מריר?

במחקר שנערך על ידי מדענים מסקוטלנד ומאיטליה, נמצא שהשוקולד המריר בריא יותר.

אכילת שוקולד מריר מעלה את רמת נוגדי החמצון (אנטיאוקסידנטים) בדם ועשויה לסייע להגן על הלב וכל כלי הדם.

לפי המדענים, תוספת של שוקולד חלב עלולה לבטל את התועלות הבריאותיות של נוגדי החמצון בשוקולד, מאחר ולדבריהם החלב מפריע לספיגתם של נוגדי החמצון שבשוקולד.

למרות מעלתו של השוקולד המריר חשוב לזכור שעדיין מדובר בשומן רווי שעלול להעלות את ריכוז הכולסטרול בדם ולהגביר את הסיכון ללקות במחלות לב, ולכן אפשר לאכול שוקולד מריר אך במידה מועטה.

לסיכום

לשוקולד יש הקסם האישי שלו, הוא מתוק ומקרב לבבות, הוא מרגיע ויכול גם לעורר. אולם, תמיד יש לזכור ששוקולד נכנס לתוך הקטגוריה של ממתק, וכמו ככל הממתקים ההמלצה היא לצרוך אותם בתבונה ובצורה מועטה, וזאת בשל העובדה ששוקולד הוא מזון משמין, עלול לגרום לעליית סוכר בדם וגם עלול להזיק לשיניים ולגרום להיווצרות חורים. ויש רבים המשליכים על השוקולד  כאל פיצוי או כאל פרס תנחומים כתוצאה ממצב נפשי-רגשי ירוד.