חג של חירות, פריחה והתחדשות, בהיבט האישי

היבטים שונים של חג הפסח מבטאים את המוטיב  של לידה מחדש, של התחלות חדשות. מקורו של החג הוא בעולמם החקלאי של עובדי האדמה ורועי הצאן והדבר נותן את ביטויו בשמות החג, הכינויים שזכה להם והמנהגים הכרוכים בו.

  • זהו חג של ראשית קציר השעורה בשדה, המגיעה להבשלתה בתקופה זו.
  • חג המצות– מצות הן לחם הנוודים. מקור השם הוא במצות שהיו רועי הצאן, מכינים מן היבול החדש, כאשר נאלצו להעתיק את מקום המרעה בין תקופת החורף ובין תקופת הקיץ.
  • חג האביב– האביב הוא תקופה של התחדשות הטבע: פריחה ולבלוב בעולם הצומח והמלטות בעולם החי.

בעולם האלילי הקדום האמינו כי בתקופה זו אל הפריון (האל דומוזי/ תמוז/ אדוניס) קם לחיים, לאחר שהיה שרוי במוות (בשאול) בתקופת הקיץ והחורף. תחייתו של אל הפריון מסמלת את תחייתו המחודשת של הטבע, בעונה זו של השנה.

  • ראש השנה הקדום- עוד טרם זכה לשמו (הניאו-בבלי) "ניסן", נחשב החודש הזה לחודש הראשון בשנה- כך בישראל וכך גם בעמים האליליים במזרח הקדום. התורה מצווה על חגיגת הפסח: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ–בֵּין הָעַרְבָּיִם:  פֶּסַח, לַיהוָה" (ויקרא כ"ג, 5).
  • חג החירות– על שום יציאתם של בני ישראל לחירות, לאחר שנים רבות של עבדות במצרים. יציאה לחירות, השתחררות מכבלי העבדות, כמוה כלידת אדם חדש חופשי בגופו- ובעיקר ברוחו (שהרי עבדות היא בראש ובראשונה מצב נפשי, רוחני).
  • זכר ליציאת מצרים– חשיבותה המרכזית של היציאה ממצרים היא בלידתו של עם חדש. כל עוד היו במצרים, בבית עבדים, היו אלה בני-ישראל- בניו של יעקוב אבינו שהגיעו למצרים בעטיו של הרעב בכנען ונקלעו למצב של עבדות. היציאה מארצם של משעבדיהם וקבלת מסגרת חוקים מחייבת , אפשרו לידתו של עם חדש- עם ישראל. הנדודים הממושכים במדבר, משך ארבעים שנה, הביאה ליצירתו של  דור חדש של בנים- אנשים צעירים שנולדו חופשיים ברוחם ובגופם (לעומת אבותיהם שנולדו לעבדות וחיו, משך כל חייהם, כעבדים- על כל המשתמע מכך). לאנשים חופשיים אלו, אשר עמדו בתלאות הנדודים במדבר, יהיה את עוז הרוח וחירות הנפש הנחוצים לשם גיבוש חזון וכיבושם של יעדים חדשים.

חג הפסח, אם כן, הוא חג של תחיה מחודשת, חירות ופריחה.

ברוח זו של החג, אני מציעה כי כל אחד ואחד מאתנו יחשוב לעצמו:

באילו תחומים בחיי אני רוצה לחוות תחיה מחודשת?

מהם הדברים להם אני עבד, שהשחרור מכבליהם יהיה כיציאה מעבדות לחירות? (אלו יכולים להיות דפוסי חשיבה מעכבים; דפוסי התנהגות שאינם מאפשרים לנו להשיג את מטרותינו; תלות באנשים שונים- מערכות יחסים תלותיות, תלות במה שאחרים חושבים עלינו ועוד).

מהם הדברים, שאם יתקיימו בחיי, יאפשרו לי לפרוח- לחוש בתחושה הנהדרת של התחדשות ושמחת הלב?

בואו ונזהה את אותם הדברים ונפעל לשם חגיגת חג החירות, האביב וההתחדשות שלנו.

שיהיה לכולנו חג נפלא… (-:

הוסף תגובה