יין-פירות מסוגים שונים ולא רק מענבים

בשנים האחרונות חלה תנופה מבורכת בענף היין בישראל. עשרות יקבי בוטיק צצים ועולים לשמחתם של חובבי היין. כמעט כל מגדל ענבים צעיר או ותיק מתהדר ביקב משלו, ואולי אף במרכז מבקרים הפתוח לסיורים וטעימות.

רבות נכתב על סוגי הענבים השונים, טיב האדמה, השקיה, מרכיב אנושי ועוד (טרואר- בשפה מקצועית). בימי התנ"ך הקפידו על מקומות מסוימים בארץ שרק בהם ניתן היה לגדל ענבים לייצור יין לבית המקדש. שתיית יין והקידוש עליו הם מצווה, והברכה "בורא פרי הגפן" היא בין הפופולאריות בקרב דתיים ואף חילוניים.

לצידו של יין הענבים המכובד מופיעים בכתבי הרמב"ם גם יינות אחרים: יין-תפוחים, יין- תמרים, יין- רימונים. כלומר אבותינו ידעו להעריך וליהנות מיין-פירות, שהוכן מפירות אחרים מלבד הענבים. רק יצוין כי הקפידו בברכה של "הכול נהייה בדברו" . במסכת "תרומות"(פ' י"ג,י"א) נכתב כי לא ניתן להביא מעשר לבית המקדש ממבחר יין הפירות, אלא יין מענבים בלבד.

אך בחיי היום יום כמובן מותר ואף רצוי  להעשיר ולהרחיב את מבחר המשקאות האלכוהוליים בטעמים שונים וייחודיים.

אכן גפן מתקשר באופן אוטומטי ליין, אך האם יין מתקשר אך ורק לגפן?

מילון רב מילים של שויקה מפרש יין כ"משקה אלכוהולי עשוי מיץ ענבים שתסס". ובנוסף- "משקה אלכוהולי שמכינים ע"י התססת פירות עם מים וסוכר". גם במילון ספיר, שעורכו הראשי הוא איתן אבניאון, כתוב כי יין הוא "1. משקה משכר מענבים.2. משקה משכר דומה ליין מענבים-עשוי מפירות אחרים".

מדוע אם כן מדגישים רוב יצרני היין בארץ, בהסתמך גם על דעה ממכון התקנים, כי- יין הוא מענבים בלבד ואילו מה שמיוצר מפירות אחרים הוא- שיכר! שיכר מפורש כ"משקה משכר או בירה" (שם). אנו מכירים מאז ומתמיד את מבשלת-שיכר, שהינה מקום ייצור הבירה. יין-פירות ובירה לא מיוצרים באותה הדרך. את הבירה מבשלים, ואילו יין- הפירות מותסס עם שמרי יין כמו הענבים.

הערה: אין מדובר במאמר זה על ליקרים מפירות שמכינים אותם ע"י השריית הפירות באלכוהול ללא התססה.

לסיכום-

יין- פירות אח חורג או אח תאום!?

סוגיה לשונית או שיווקית!?

אנו מתמוגגים ממבחר מרלו, שירז ועוד… אך למה לא להתענג גם על יין-פירות שהוכנו מ: מנגו, ליצ'י, שסק, פסיפלורה, תאנים, אפרסקים, רימונים, תפוזים… ועוד ועוד… כל טעם ייחודי ומפתיע.

נשמח לשמוע תגובות

מוזמנים לטעימות ביקב "טעם ארז" www.taam-erez.co.il