יציאה מעבדות לחירות- סיפוק והגשמה עצמית

יציאה מעבדות לחירות- סיפוק והגשמה עצמית

ימי הפסח ממשמשים ובאים, ואנו נקראים לצאת מעבדות לירות. האם מדובר ביציאת מצרים או ביציאה לחופשי ממגוון של גורמים החוסמים את ההתקדמות שלנו. יש עבדים לכסף, לכבוד, לכאב , לגילויי אהבה . היציאה מתלות בדבר חיצוני היא היציאה מעבדות לחירות.

ככל שרמת הפער בין מה שאני רוצה להיות למה שאני השגתי בפועל היא מצומצמת כך רמת הסיפוק וההגשמה העצמית גדולה יותר.

השאלה שאנו נשאל את עצמנו היא "מה אני באמת רוצה?"

תכנון, הצבת יעדים, הערכת סיכונים, ניהול אסטרטגיה, ניהול זמן אינם מושגים הלקוחים רק מעולם העבודה. גם המעגלים הנוספים בחיינו מצריכים קבלת החלטות וניהול.

מצא זמן לחשיבה על תכנון, הגדר מה אתה צריך כרגע, קבע סדר עדיפויות- קבע אותם על פי מה שמתאים לך באמת, ולא בגלל שהסביבה חושבת שזה מה שנכון לך. ברר מהם הדברים העולים בקנה אחד עם ההגשמה העצמית שלך. נקודה מאוד חשובה לזכור היא שההגשמה העצמית הינה אינדיבידואלית, כלומר מה שמתאים לאחד, לאו דווקא מתאים לאחר. לבסוף בצע עשייה ונקוט פעולה- אנו נוטים לדבר הרבה על מה אנו רוצים, אך הצלחה תלויה במעשים ולא רק בתכנון. הרבה אנשים חולמים להירשם לחוג, להתעסק בתחביב מסוים, אך טוענים שאין להם זמן. פעולה זו דורשת תכנון ונקיטת פעולה תכליתית. באמצעות פעולה זו מתפנה הזמן מאליו. חשוב כבר היום על דבר שרצית להוציאו לפועל זה זמן רב, החלט לעשותו, ונקוט פעולה.

לדגומא: נשים עברו דרך ארוכה, אך עדיין זו עוד רבה. נשים אשר משוחררות מדפוסים אשר גובים מחיר בחייהן, הן נשים מצליחות יותר. והרי המילה "מצליחות" הנה מילה סובייקטיבית ומה שנחשב הצלחה בשבילי, בעיני אישה אחרת לאו דווקא תחשב ככזו. אישה אחת תגדל את ילדיה ולא תצא לעבוד, ואישה שנייה תצא לעבוד כשילדה בן חודשיים וחצי. שתי הנשים עלולות להרגיש רע אם בבסיס התפיסה שלהן עומד דפוס שמקטין אותן. למה הכוונה? האם הראשונה, אם ההנחות והאמונות שלה הן כי: "אישה שלא יוצאת לעבוד בימינו הנה אישה פחות חכמה ולא מגשימה את עצמה", אזי לא תאמר על עצמה שהיא מצליחה, משום שנורמות החברה מגדירות אישה מצליחה כאישה המגיעה להישגים בעבודה. האם השניה, אם ההנחות והאמונות שלה הן כי: "אני אמא רעה, כי אני זונחת את ילדי", אזי תמלא עצמה ברגשות אשמה, וגם היא תרגיש שאיננה מסופקת.

ההיחלצות מהמלכוד הזה כרוך בתהליך מודעות והתבוננות תוך אישית. חלק מתהליך המודעות הוא להחליט על כך שאתה מנהל את חייך. לא הציפיות החברתיות, לא נסיבות החיים ולא מסרים שקיבלת מילדותך. אנו אמורים לבחור בחירה אמיתית, בחירה של האמת שלך.

לכן קודם כל עלינו לקבוע מה אנו רוצים, מה טוב לנו, מה אנו צריכים, ופחות להתחשב במה הסביבה, ההורים והחברה המושלמת רוצים. רק אחר כך לנטרל את השיחה הפנימית המקטינה, אשר תפקידה בין השאר לשמור הרגלים ודפוסים.

ההיצמדות להנחות מקובלות כמו: "בזוגיות טובה אין מריבות", או "אם הוא אוהב אותי, הוא תמיד צריך לדעת מה טוב בשבילי" או "זוג שוויוני מחלק תפקידים באופן שווה", מקבעת אותנו.

כולם שואפים לשוויון בזוגיות. נערך מחקר המשווה בין ארצות שונות בתרבות המערבית שבדק זוגות שדיווחו על עצמם שהם שוויוניים. לאחר תצפית נמצא ששוויון בזוגיות לא ניתן להגדרה אחת שמתאימה לכל הזוגות. כל זוג שמגדיר עצמו כזוג שמנהל זוגיות שוויונית ההגדרה שלו היא הגדרה סובייקטיבית, כך שכל זוג מחליט לעצמו מה שוויוני בעיניו. מסקנה: יש לתת את הדעת על ניהול הזוגיות שלנו באופן שוויוני סובייקטיבי שיתאים לנו כזוג, ולא על פי מודל התפיסה הנשען על ההנחות ועל האמונות שהוזכרו קודם.

לדפוסי חשיבתנו השפעה ישירה על הרגשותינו והתנהגותנו. לצורת החשיבה שלנו יש השפעה ישירה על הדימוי העצמי שלנו ועל רמת תפקודנו בחיי היומיום במעגלים השונים. באמצעות המרה של דפוסים שליליים המעכבים, בדפוסים חיוביים המקדמים, נשיג שליטה טובה יותר ויעילה יותר בחיינו.

על פי מחקרים הערכה עצמית גבוהה מביאה להישגים טובים יותר בכל תחומי החיים.

וכשאנו מרגישות בטוחות ביכולתנו לחשוב, בטוחות ביכולתנו להתמודד עם אתגרי החיים, בטוחות בזכותנו להצלחה ולאושר, מרגישות שיש לנו ערך ושאנו זכאיות לעמוד על צרכנו ורצונותינו, אזי אנו בעלי הערכה עצמית גבוהה.

יש לזכור כי, ההערכה העצמית אינה תרופת פלא לכל בעיות החיים, אך היא בהחלט המפתח לצמיחה אישית ומקצועית, היא המפתח לשיפור איכות החיים שלנו.