כלי חימר שריפת חימר

כלי חימר נקראים אחרי שריפתם כלי חרס או כלי קרמיקה.

כלי חימר הם מן הכלים הקדומים ביותר שיצר האדם לצרכיו בשחר ההיסטוריה, עוד מתקופת האבן החדשה (התקופה הנאונטלית), קדמו להם כלי אבן וכלים העשויים מחומרים מתקלים כגון כלים הקלועים מקנים וכלי עץ.

החימר היה מצוי וזמין לאדם בקרקע בוצנית המכילה חרסית, החרסית הוא חומר הסופח אליו מים בכמויות גדולות, נעשה גמיש ונח ללישה, לחומר הגלם שהוא החימר קראו עפר הטין. 

בהתחלה היו מיבשים את הכלים בשמש אך הם היו נשברים, מתפוררים לאחר זמן מה. במשך הזמן למד האדם את שריפת חימר, כששורפים את את הכלים בטמפרטורה גבוהה הכלים נעשים יותר קשיחים ועמידים, השריפה היתה נעשית עם קש וגללי צאן בתנור העשוי מחרס. 

האדם יצר את הכלים בכל צורה שהייתה רצויה לו ללא כלי עזר כגון: פכיות, כדים, קערות, פסלונים ויצירות אמנות. בתקופה מאוחרת יותר הומצאו האבניים ומאז מעוצבים כמעט כל כלי החרס באמצעות האבניים. האבניים עשויים בדרך כלל משני משטחי אבן עגולים המסתובבים ומאפשרים ליצור כלים סימטריים וחלקים. 

בסין הקדומה יצרו מחימר כלי בית פסלים ופסלונים וגם דמויות של אדם וסוסים בגודל טבעי.

בארץ ישראל, במקרא, נזכרים החימר והחרס פעמים רבות, בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בישראל, נמצאו הרבה כלי חרס למן תקופת האבן ואילך. 

קדרות:
אמנות החומר,  בניית כלים מחימר, יצירת חרסים, יצירת כלי קרמיקה.

קדרות היא תעשיה והיא נקראת תעשיה קראמית, התעשייה הקראמית היא ביתית ותעשייתית. מיליוני אמנים וקראמיקאים חובבנים מיצרים חפצי חרס בעלי ערך אמנותי ושימושי רב. קדרות מפרנסת אנשים רבים בכל העולם, קדרות עוזרת בשיקום פגיעות בידים ובאצבעות, קדרות מאפשרת לכל אדם לפסל וליצור כלים בכל מני סגנונות, קדרות מקנה סיפוק וחדוות יצירה.

למרות שהקדרות ידידותית נדרש נסיון רב ולימוד טכניקות שונות.

הוסף תגובה