מאכלי ליל הסדר וארוחות הפסח – בנגיעה אישית

"שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא", שרים הילדים בגנים ובבתי הספר – וגם המבוגרים מתמלאים דיצה לנוכח חג האביב, המצות והחירות.

על פי סקרים שונים נחגג ליל הסדר על ידי 90% מהאוכלוסייה היהודית בארץ ורובנו מנצלים את תשעת ימי החג (כולל חול המועד ופסח שני) לחגיגות שונות ומגוונות שלכולן מכנה משותף: הן תמיד כוללות גם ארוחה טעימה, בין אם כשאנחנו מארחים חברים או בני משפחה ובין אם במסגרת פיקניקים וטיולים.

מצד שני, אחד משמותיו של פסח הוא "חג החירות", וגם מי שאוהב להביא לידי ביטוי את היכולות הקולינאריות שלו לא רוצה להפוך לעבד ולבלות את כל החג בבישולים, בניקיונות ובהכנות. הפיתרון: הזמנת ארוחת ליל סדר (או כל ארוחה אחרת לאורך הפסח) מקייטרינג, ובפרט מ"בנגיעה אישית" – שיכינו עבורכם מטעמים המשלבים מסורת עם מודרניות, והכל בדיוק על פי טעמכם ותוך הקפדה על מגוון רחב כדי שכל בני הבית והאורחים יהיו שבעים ושבעי רצון. 

מה כולל שולחן ליל הסדר לפי העדות השונות?

שולחנות ליל הסדר שונים זה מזה שהרי לכל משפחה מסורת משלה והעדפות קולינאריות אחרות, אבל במקביל יש גם הרבה מן המשותף – בין אם בקערת ליל הסדר המסורתית ועתירת המשמעות ובין אם במאכלים השונים שכל עדה נוהגת להכין לקראת החג.

אצל האשכנזים למשל שמור מקום של כבוד לגפילטע פיש, הלא הן קציצות הקרפיון (או דג אחר לאוהבים לגוון). גם מבחינת התבלון ישנו גיוון ובפרט יש האוהבים את הקציצות מתקתקות בעוד במשפחות אחרות מעדיפים את הגרסה הפיקנטית.

 

בקרב בני עדות המזרח הלהיט המוביל הוא קציצות הפראסה – קציצות המשלבות בשר ופראסה ולרוב הן קטנות יחסית אבל מספקות אושר גדול.

ישנם גם מאכלי פסח שהחלו כ"אשכנזיים" אך הפכו לקונצנזוס בכל המטבחים, ודוגמה טובה לכך הוא מרק קניידלך. כדאי לדעת שבאופן כללי הכופתאות העשויות מביצים ומצות אהובות על עדות רבות ואנשים רבים.

דגש מיוחד בפסח מוקדש לקינוחים – שצריכים להיות כמובן כשרים (רוב הישראלים שומרים על כשרות בפסח, כך על פי סקרים שונים). הכשרות, במקרים רבים, הופכת למקפצה ליצירתיות ובסיס לקינוחים משובחים במיוחד המבוססים על גבינה, אגוזים, שוקולד וקמח מצות.

 

המשמעות הטמונה בקערת ליל הסדר

קערת ליל הסדר מכילה שישה מאכלים שמהווים חלק בלתי נפרד מההגדה, ועל כן נאכלים או מוצגים לראווה בתזמון מדויק. ששת המאכלים הם מרור, חזרת, זרוע, כרפס, חרוסת וביצה.

מרור – ירק מריר שמטרתו להזכיר לכולנו עד כמה היו קשים חייהם של אבות אבותינו במצרים (וגם לספק תזכורת לכך שחירות אינה מובנת מאליה).

חזרת – שורש טחון שנועד להמחיש עוד יותר את הסבל הטמון בשעבוד, ולגרום לנו לחשוב עד כמה אנחנו בני חורין כיום.

זרוע – צלי על בסיס כנף עוף או לחילופין זרוע של בקר או כבש. אפשרות נוספת לזרוע היא גרגרת עוף שמכילה עליה גם מעט בשר. הזרוע אינה לאכילה אלא להצגה בלבד (מי שרוצה לאכול אותה יכול לעשות זאת למחרת ליל הסדר) ונהוג לבשל את הזרוע בטרם צלייתה.

כרפס – בדרך כלל סלרי, תפוח אדמה או ירק אחר. נהוג לטבול אותו בחומץ או במי מלח, שתפקידם לסמל את הדמעות של בני ישראל במצרים.

חרוסת – סמל לטיט שבעזרתו בנו בני ישראל מבנים במצרים (בגלל הצבע החום והמרקם המזכיר טיט). חרוסת מכינים מפירות, יין ודבש, ואופן ההכנה המדויק משתנה מעדה לעדה (הספרדים למשל נוהגים לכלול בה תמרים בעוד האשכנזים נוטים לוותר עליהם). גם מבחינת התבלון ייתכן גיוון.

ביצה – ביצה קשה שרופה במקצת. סמל לחוסן הפנימי של עם ישראל (המתחזק בעקבות צרות בדיוק כפי שהביצה מתקשה בהרתחה). בנוסף מזכירה הביצה את החורבן של בית המקדש.

מתחת לקערת ליל הסדר יש להניח שלוש מצות (אחת תשמש כאפיקומן), ולצידה יש להניח על השולחן בקבוק יין כך שכל המסובים יוכלו למלא את מצוות שתיית 4 הכוסות.

חג שמח וכשר.

מחפשים אוכל מוכן וטעים שעשוי במיוחד עבורכם?
נשמח להזמנות בחול המועד ולחג השני

הוסף תגובה