מחשבות על סדנאות שוקולד, תרבות האינסטנט ואיכות החוויה

לא אחת, מתקשרים אלינו, לבוטיק השוקולד בטבעון, ומבקשים לערוך סדנת שוקולד. קהל המבקשים הוא גדול ומגוון: אימהות אשר רוצות סדנת שוקולד לכבוד יום ההולדת לילדיהם, ראשי צוותים או ראשי מחלקות שמחפשים אטרקציה, מדריכי טיולים עם קבוצותיהם ואנשים פרטיים אשר רוצים להעשיר את עולמם ולפתח את תחומי העניין והידע שלהם. לרוב, כאשר אנשים מחפשים סדנת שוקולד, הם יודעים ומכירים רק חלק מהתמונה הרחבה. שוקולד הוא מוצר סקסי, מתוק, מלהיב וטעים אשר אנשים רוצים לגעת בו, רוצים להתלכלך ממנו. רוצים פעם אחת ליצור מהחומר הסמיך והשחור הזה דבר מה אשר בו הם יכולים להתגאות – "אנחנו עשינו זאת"!

עולם סדנאות השוקולד, כפי שאני רואה אותו, מתחלק לשניים. החלק הראשון הוא העולם המעשיר-תיאורטי. אדם או קבוצה מגיכה למקום כמו מרכז מבקרים או מרכז המיועד לכך כדי לעבור חוויה שתעשיר את עולמם, שתרחיב את אופקיהם ולאו דווקא תלמד אותם איך להתעסק עם מושא ההרצאה מבחינה פיזית. האורחים יושבים או עומדים ומפעילים את חושיהם. הם מקשיבים להסברים, רואים איך איש המקצוע מדגים את עבודתו, הם יכולים להריח את הריחות ולטעום את הטעמים ואף לדמיין בדמיונם איך היו נראים חייהם לו הם היו מתעסקים במקצוע זה. חלק מהם אולי יהיו כה מוקסמים שאולי בעתיד ייקחו להם קורס או סדנא מעשית בנושא. בסדנת יין מעשירה – איש לא יכין יין במקום, בסדנת גבינות מעשירה – איש לא יכין גבינות במקום ובסדנת שוקולד מעשירה – איש לא יכין שוקולד במקום. משתתפי הסדנא יקבלו חוויה מעשירה כשם שצופים בסרט או הצגת תיאטרון.

החלק השני הוא העולם ההתנסותי-חוויתי. אדם או קבוצה יגיעו למקום אשר הוכשר והוכן מבעוד מועד כדי ללמד את המשתתפים לעבוד בעשר אצבעותיהם במושא הסדנא. סדנא שכזו חייבת להיות באורך גדול יותר מסדנא מעשירה-תיאורטית. היא בדרך כלל תכלול בתוכה חלק תיאורטי בו המשתתפים יבינו את המטריה, הדגמה בה בעל המקצוע יראה למשתתפים איך מתבצעת העבודה ולבסוף – החלק הפעיל של המשתתפים. חלק זה יכול לקחת זמן ממושך מאחר והמשתתפים אינם מנוסים והם יזדקקו לנסיונות רבים על מנת להגיע לתוצאה מספקת.

הבעיתיות מתחילה כאשר רוצים לערבב את העולמות.

לדוגמא: קבוצה של 15 אנשים מקיימת יום כיף בצפון הארץ. כחלק מהיום, מתוכננת סדנא (במקרה זה סדנת שוקולד)  וזמנה  מוגבל לשעה וחצי בלבד מאחר והלו"ז לאותו היום צפוף. המשתתפים רוצים סדנא חוויתית בה יוכלו "להתלכלך בשוקולד ולא לשבת ולהקשיב להסברים כי זה מה שיש להם כל היום". מצד אחד הרצון שלהם מובן – הם רוצים חוויה בה גם יעבדו וייצרו בעצמם. מצד שני הרצון שלהם הוא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת" – הם רוצים לעבור חוויות רבות, כל אחת "על קצה המזלג" והעיקר שיהיו להם חוויות וזכרונות רבים מאותו היום.

טכנית, אפשרי לתת להם הסבר קצר ולא ממצה על שוקולד, להדגים להם בצורה לא ממצה איך מכינים פרלין או חטיף שוקולד כלשהו ואז פשוט לתת לכל אחד קערה עם שוקולד, שק זילוף, סוכריות צבעוניות או שוקולד המיועד לגילגול בידיים. מה שיתקבל הוא חווית אינסטנט אשר במקרה הטוב תגרום לאנשים להנות ובמקרה הרע תעליב את האינטיליגנציה שלהם ואת זמנם.

אנחנו, בבוטיק השוקולד של מישי מעדיפים שלהעביר סדנאות שוקולד אשר לא מערבבות בין העולמות. אנשים אשר רוצים ללמוד על שוקולד בצורה מקצועית באים למפגשים ארוכים ויוצאים נשכרים ובעלי ידע. אנשים אשר זמנם קצר יכולים לבחור מבין מגוון אפשרויות של סדנאות העשרה. החל במפגש קצר בבוטיק, ללא תשלום הכולל הסברים וטעימות, דרך מפגש מעשיר בו מראים להם את שלבי הייצור והם לומדים על שוקולד וטועמים את הפרלינים שמכינים לפניהם. וכלה במפגש של יין-גבינות-שוקולד שמעביר חוויה מורכבת ומלאה משלוש עולמות של קולינריה.

מישי בלוג, השוקולטייר הוותיק בישראל אומר: "אני אוהב את המקצוע שלי יותר מידיי ומעריך אותו יותר מידיי בכדי שאזלזל בו ואלמד שוקולד בצורת אינסטנט".

לסיכום, אני מאוד ממליץ, ע"פ ניסיוני עם קבוצות ועם יחידים, להתמקד בעולם אחד מהשניים שתיארתי. כל ניסיון להנות משני העולמות במקביל רק יקלקל את החוויה וישאיר את האדם לא מרוצה.

נמרוד בלוג

מישי בוטיק שוקולד

www.mishi.co.il