עוד יום בעבודה..

אתם יושבים לכם במשרד מול מסך הסוליטייר כשעל פניכם ארשת של רצינות וחשיבות עצמית. "כן כן, זהו עוד יום רגיל ומשעמם בעבודה", אתם חושבים לעצמכם. על פני עמיתיכם לעבודה ניכרת הבעה זהה למדי. מדי פעם מגניב אחד מכם מבט אל עבר שעון היד שלו. לפעמים נדמה לכם שישתרר שלום עולמי לפני שתגיע הפסקת הצהרים המיוחלת… 
בדיוק כשהייאוש כבר מכה, והבטן מתחילה להשמיע קולות מביכים- היא מגיעה: הפסקת הצהרים! או אז, מתחילות מאפיות של הזמנות אוכל להתאגד להן: שמות מאכלים כמו סושי, מוקפץ, סנדויצ'ים עסיסיים, ועוד כל טוב נזרקים לחלל האוויר. חוץ משניים שלושה חובבי בריאות אדוקים שיוציאו מתיקם קופסת פלסטיק עם סלט ירוק או קינואה- כולם בעניין. מה, תישארו מאחור כשעוד נעגלה של משלוחי סושי עומדת לצאת בדרכה למשרד?

יש, הזמנות אוכל! היה שווה לבוא לעבודה היום…
הגעתם של משלוחי אוכל אל בין כתלי המשרד, הן אירוע שאין כדוגמתו: המשרד הומה כמרקחה, בעוד כולם באים לדרוש את חלקם ההוגן בשלל שהביא השליח המבוהל. אין ספק כי הזמנות אוכל הן החלק החביב על כולם ביום העבודה. "מה יכול להיות נחמד יותר מלהתנחם בנוכחותו המיטיבה של מגש סושי לאחר פגישה עסקית שלא צלחה" אתם מהמהמים בניכם לבין עצמכם. אלו מכם החווים תסכול עמוק במיוחד ממקום העבודה אף מרחיקים לכת ומפנטזים על פרישה מוקדמת ופתיחת סושייה מכובדת שתיקח בסיבוב את "הסושיה" "סופר סושי" ויתר המתחרים בהינף יד. זהו בדיוק הזמן לשקוע בחלומות בהקיץ. הפסקת הצהריים היא שעתם היפה של חברי האסכולה של הזמנות אוכל למקום העבודה, השולחים מבטים עולצים אל שכניהם המסתפקים בסנדויץ' ביתי שאין לו סיכוי לעמוד בתחרות. 

איך לא חשבנו קודם על הזמנות אוכל לעבודה?!?! 
אחד היתרונות הגדולים ביותר של הזמנות אוכל למקום העבודה, הוא אכן הסרת עול הכנת הארוחות בבוקר. למי יש זמן וסבלנות להתחיל להנדס שלל סנדויצי'ים עם ממרחים ורטבים, שגם ככה לא יראו דומים במאום לסנדויצ'י הפאר של משלוחי אוכל מוזמנים. למה לא לחסוך את הטרחה ולקבל תמורה מליאה (וטעימה, אוח, כמה טעימה..) לכספנו? בעצם, עכשיו כשחושבים על זה- הרבה יותר מפתה להתחיל את הבוקר עם כוס קפה ועיתון מאשר היאבקות עם הכנת ארוחה משרדית שסביר שתאכל רק 7 שעות לאחר הכנתה. אל דאגה, האסימון נופל בסוף גם לשמרנים שבחבורה, שיום אחד פשוט טופח על מצחו ומכה על חטא: "משלוחי אוכל- איך לא חשבתי על זה קודם?!"