פסח ותזונה נכונה

david frisher

פסח ותזונה נכונה
הסמליות הסגפנית של חג הפסח השתכחה מן הלב מאז יציאת מצריים. נסיבות היסטוריות ואילוצים הילכתיים עיצבו את סעודת החג לכלל ישראל לדורותיו. אין ערוך לסמליות המאחדת המתבטאת בקיום ליל הסדר, אם כהילכתו ואם בואריאציות שהתקבעו בכל עדה או משפחה, לפי הטעם, האיסורים, ורמת הדבקות בפולחן הדתי.

בתמצית – מה אוכלים ומה לא אוכלים בחג הפסח. התנ"ך מדבר על "לחם עוני", זכר לעזיבה החפוזה של מצריים, ארץ השפע והשובע. החירות הרעננה של אוכלוסייה המונית המוכנה לצאת לדרך בלי יכולת להצטייד, קשורה בלי הפרדה להתנזרות ממאכלים המכבידים על התנועה ועל הנפש. כלומר – המצות מייצגות אוכל סגפני ולא מזון בשפע.

למעשה ניכרת במקור המקראי התייחסות איכותית לתזונה נכונה ומאוזנת.
אם נחזור ונבדוק במקורות, נקבל תמונה מפורטת של "מירשמים" לסעודה המופתית. המודל הראשי הוא המצווה שאינה משתמעת לשתי פנים: "שבעת ימים מצות תאכלו" (דברים פרק יב'). וכן מחוזק הצו גם בהדגשת טריות המזון, מן ההיבט ההיגייני, המתבטא בביעור החמץ, כפי שנאמר "לא ייראה שאור בכל גבוליך".

אך לא על הלחם לבדו יחיה האדם… וכמובן גם לא על המצה לבדה. חג הפסח המקורי היה כרוך בהעלאת כבש כקרבן על המזבח, תוך הקפדה על אכילה בציבור, כדי שלא להשאיר את הבשר 'במחסן' ליממה נוספת. זו מעין פקודה של משמרת התברואה, בנוסח "אכול ועזוב", למנוע אכילת מזון מקולקל, ולהתחסן מפני הסתבכות במישור הסאניטרי.

המושג "סיר הבשר" מוכר לכל. הציטוט הוא מפי האספסוף המתלונן על משה על כך שהמן האוורירי היורד מהשמיים בימי הנדודים במדבר – לא מספיק להם. התיאור הוא חריף וקריקטורלי, ומעלה ריר על השפתיים של כל מי שתאוות האכילה בראש מעייניו. ההמון המסתער על משה קורא להפוך כיוון ולחזור למצריים, במחיר החרות שהושגה במאמץ כה גדול.
"מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים…. את הקישואים ואת האבטיחים ואת הבצלים ואת השומים….למה זה יצאנו, מי יאכילנו בשר, כי טוב לנו בארץ מצרים" (במדבר פרק יא').

מעניין כי ברבות הימים,"סיר הבשר" ושפע התוספות הפכו לעיקר החג, במובן החומרני ביותר, בעוד שהכוונה המקורית היתה לשמור על מידתיות ועל קלות התנועה, כניגוד לחמדנות שלוחת רסן.
בימינו המודעות לתזונה נכונה הולכת ומתרחבת, ומגובה במחקרים בשלל שיטות, החל בתזונה אורגנית ועד אכילה לפי סוג הדם. כמובן שאין צורך לחבל בשמחת הפסח ולהחיל את המשמעת הסגפנית על שבוע החג. ראוי עם זאת להפעיל 'חשיבה ירוקה' המתחברת עם הערכים הבסיסיים של האירוע, שהוגדר כחג האביב וחג החירות.

על שלוש רגליים מרכזיות יושבת הבריאות שלנו…

ספורט , תזונה וטיפולים .

http://davidfrisher.wordpress.com/