קפ"ה קריירה – אימון לקריירה מתוך מימוש עצמי

לאנגלים יש ביטוי "זה לא כוס התה שלי" והכוונה היא "זה לא מתאים לי". הם אומרים "it's not my cup of tea"  לדבר שאינו מוצא-חן בעיניהם. ברוח התרבות הישראלית, נשתמש בביטוי "הקפה שלי" כסמל לקריירה טובה שאדם בונה לעצמו ונהנה ממנה.

נבחן את שלושת המושגים המרכיבים את המילה קפ"ה: ק-ריירה, פ-רנסה והגשמה עצמית.

–       "קריירה" הוא מושג שונה "מעבודה" כי עבודה מתקשרת בעיקר עם תלוש-המשכורת המגיע בסוף החודש ואילו "קריירה" מתקשרת עם התפתחות, צמיחה אישית וצמיחה מקצועית. הבדל חשוב נוסף בין עבודה לקריירה הוא שכאשר אדם "עובד" הוא בעיקר עובד עבור המעסיק שלו ואילו בקריירה אדם עסוק בעיקר למען עצמו ולמען הרגשתו הטובה, ובמקביל לכך הוא יכול, כמובן, גם להועיל לאחרים ו"לעבוד" בשביל מעסיק. במילים אחרות, מימוש עצמי בא לידי ביטוי ב"קריירה" ואינו תמיד בא לידי ביטוי "בעבודה".

–       פרנסה היא אלמנט חשוב גם למי שעסוקים ב"עבודה" וגם למפתחים קריירה.

–       את המושג "הגשמה עצמית" מבינים וחווים כל מי שעוסקים בתחום שהם נהנים ממנו, ומיותר להרחיב.

מטרת האימון היא לשלב בין שלושת הדברים באופן שהקריירה שלך גם תספק אותך ותיתן לך חוויה של הגשמה עצמית וגם תפרנס אותך כראוי וכרצוי לך.

המשימות העומדות בפני מאמן אישי לקריירה הן:

א.     לאפשר ללקוח למצוא את הכיוון הנכון והמתאים עבורו לקריירה; כיוון בו ירגיש שהוא לא רק עובד על מנת להתפרנס ולקבל משכורת בסוף החודש, אלא הוא מממש את עצמו, אוהב את מה שהוא עושה ונהנה.
ב.     לאפשר ללקוח לאתר יכולות, כישרונות ורצונות שיבואו לידי ביטוי בקריירה שלו וייתנו לו חוויה של הגשמה עצמית.
ג.      לאפשר ללקוח לבנות אפיק של הכנסה מתגמלת, בתמורה להשקעה, למאמציו, לכישרונותיו ולתוצאות אליהן הוא מגיע.

המקומות בהם אנשים שונים נתקלים בקשיים בתחום התעסוקה והקריירה הם רבים ומגוונים. במקרים רבים מגיעים אל המאמן האישי אנשים שאינם נהנים מעבודתם ובמצב זה עבודת המאמן מתמקדת באלמנטים של הגשמה עצמית, סיפוק והנאה. במאמר הקודם התמקדנו במצב זה ובמציאת כיוון מתאים, ואילו כאן נספר על שתי דוגמאות שונות לעבודת המאמן.

עבודה מהנה – זה לא מספיק

מעיין למדה איפור והיא מאפרת עבור חברת הפקות המכינה תוכניות לטלוויזיה המסחרית. היא נהנית מאד מעבודתה והיא אף הייתה רוצה לפתח קריירה בתחום המקצועי שלה. הבעיה שלה, כמו של רבים אחרים הנמצאים בתחום שהם אוהבים, היא שכמאפרת שכירה היא מרוויחה מעט מאד, וה"חלומות" שלה על קריירה נדונים להישאר ברמת "חלומות".
מעיין מאמינה כי גורלה שפר עליה וכי די בכך שהיא נמצאת בתחום מקצועי שהיא אוהבת, ואל לה לשאוף ליותר מכך, שכן תהיה זו בגידה במזל הטוב. "אני נהנית מהעבודה, מאד אוהבת מה שאני עושה וכן, יש בעיה קטנה שאין בזה כסף …"

מעיין מייצגת שכבה גדולה של אנשים יצירתיים שמצאו לעצמם אפיק מקצועי מהנה ואינם מרשים לעצמם לצפות גם לתמורה הולמת. במקרה כזה, עבודת המאמן מתחילה בהבהרת המושג "כסף".

כסף הוא תמורה

כסף הוא תמורה לכישורייך ולכישרונותייך, לרצון הטוב שלך ללמוד, להשתפר, לעשות כמיטב יכולתך, למאמצייך, ולכל המשאבים שלך המושקעים בעבודתך. תלוש המשכורת איננו שי או "טובה" מצד המעסיק, אלא הוא תמורה, כלומר הוא אמור לשקף את ההערכה לכישוריך ולביצועיך. ההנאה שלך מעבודתך אינה מבטלת את התמורה ואינה אמורה לתפוס את מקום ההערכה מצד המעסיקים המשלמים את משכורתך, או מצד הלקוחות המשלמים לך ישירות בתמורה לשירותיך.

בהחלט ייתכן כי מעיין הייתה יכולה להסתפק באיפור בובות בשעות הפנאי, או אולי הייתה מסתפקת בעבודה של יום אחד בשבוע, במקום ללכת בנאמנות למקום-עבודתה כל אימת שהיא נקראת. נאמנותה למקום-העבודה והאיכות הגבוהה של עבודתה אינם קשורים רק להנאה שלה אלא גם לזכות הבסיסית שלה כעובדת שכירה לקבל תמורה הוגנת. בעבודתה, מעיין מבטאת את כישרונותיה ואת כישוריה והיא ראויה לתמורה מלאה, בהתאמה עם רמת הביצועים שלה.

תרומת העובד

מושג נוסף שכדאי להבהיר בהקשר זה, בצד המושג "תמורה", הוא המושג "תרומה".
פעמים רבות אנו מרגישים שההנאה שלנו מהעבודה מאפילה על הערך של העבודה מבחינת תרומתנו לזולת, למעסיק, ללקוחות. כלומר, העובדה כי "אני נהנה" חזקה יותר מהעובדה "אני תורם" לחברה, או לאנשים סביבי, או ללקוחות. כתוצאה מכך נוצרת תפיסה המגמדת את התמורה, הן בעיני העובד עצמו והן בעיני הגורם המשלם. אבל זו תפיסה שגויה.

בסוף שיחת האימון, הבינה מעיין כי אין קשר בין גודל התרומה אותה היא מעניקה למקום-העבודה לבין גודל ההנאה האישית שלה. מותר גם ליהנות וגם להיות מתוגמל כהלכה. אם התרומה של מעיין למקום-העבודה וללקוחות היא גבוהה, אזי היא ראויה לתמורה מלאה, הוגנת.

פרנסה

דוגמא נוספת על קושי נפוץ אחר, נוכל ללמוד מהמקרה של חנוך.
חנוך לא הצליח להתפרנס מהקריירה החדשה שלו בתחום הכתיבה, אותה התחיל בגיל 40 פלוס, אחרי שפרש משירות בכוחות הביטחון. הוא כותב מאוד יפה ומאז פרש הוא כותב מדי יום, אבל אין לו מושג כיצד להפוך כישרון זה למקור הכנסה. במקרה כזה, תפקיד המאמן לסייע ללקוח לאתר או לייצר אפיקי הכנסה מתוך התחום המקצועי שלו. במצב בו אדם אינו מתפרנס מעבודתו, מתאים יותר לכנות את העיסוק שלו "תחביב" במקום קריירה. מאחר וחנוך רצה להתפרנס מהתחביב שלו היה צורך למצוא דרכים בהן יוכל לשווק את מוצריו ולקבל תמורה לעבודתו. (ר' במאמר הראשון "יצירת נישה מקצועית").

המעבר מעובד שכיר ל"עצמאי" אינו פשוט, ובמקרה של חנוך התקיימו שני האלמנטים של קריירה והגשמה עצמית והיה צורך לעבוד על אלמנט הפרנסה. כאשר שלושת האלמנטים הללו נפגשים לשביעות רצונו של האדם, הוא יכול להגיד "זאת כוס הקפ"ה שלי".