קצת על טיפול בשפכים

שפכים מכילים מרכיבים רבים שמסוכנים לבריאות הציבור ולכן חשוב לטפל בהם. תהליך הטיפול מבוצע בצורה שונה לפי סוג השפכים, יש לו כמה שלבים שונים וכיום הוא נחשב אפקטיבי בזכות טכנולוגיות מתקדמות. במאמר הבא נסביר על מה מבוסס הטיפול ומה היתרונות שלו

טיפול בשפכים נועד בעיקר על מנת להתמודד עם שפכים סניטריים ושפכים תעשייתיים. מצד אחד, לכל סוג של שפכים יש מאפיינים אחרים: שפכים סניטריים מוזרמים אל אתרי הטיפול מהביוב והתשתיות העירוניות או המקומיות, בעוד שפכים תעשייתיים מכילים סוגים שונים של חומרים מסוכנים והם מגיעים מהמפעלים השונים המפוזרים ברחבי הארץ. מצד שני, בכל סוגי השפכים צריך לטפל.

הסיבה לחשיבות של טיפול בשפכים קשורה לחומרים הפעילים ולמרכיבים שלהם. כל סוג השפכים מכילים מרכיבים רבים המסוכנים לבריאות הציבור, לכן הטיפול מונע מהם לזרום אל מי התהום או לסכן את מאגרי השתייה. יתרה על כך, המטרה של טיפול בשפכים היא לסייע לתהליכי המיחזור באמצעות הפקת מי קולחין להשקיה.

מהם השלבים השונים של טיפול בשפכים?

התהליך של טיפול בשפכים מבוצע באתרים ייעודיים המפוזרים ברחבי הארץ. מבחינת התהליך עצמו, הוא מגיע לסיומו רק בהשלמת שלושה שלבים מרכזיים:

  1. טיפול קדם – השלב הראשון בכל סוג של תהליך טיפול בשפכים הוא טיפול קדם. באמצעות טיפול קדם ניתן לבצע סינון גס של כל סוגי השפכים,  לרבות שיקוע חול וחלקיקים כבדים שמכונים גרוסת. השיקוע רלוונטי לטיפול בשפכים כי הוא כולל הרחקת חלק גדול מהמוצקים המרחפים על פני השפכים ולאחר מכן הרחקת החומר האורגני שנלווה אליהם.
  2. טיפול ביולוגי – השלב השני הוא טיפול שניוני, שבו מתמקדים בהיבט הביולוגי של התהליך. טיפול ביולוגי מתחיל בפירוק של החומר האורגני שנמצא בתוך השפכים, ממשיך עם הרחקת המוצקים המרחפים וכולל גם שיקוע של הבוצה. אם מבצעים נכון את הטיפול הביולוגי, משמידים משמעותית חלק גדול מתוך המרכיבים המסוכנים הקיימים בתוך השפכים.
  3. סינון קולחין וחיטוי – בשלב השלישי מבצעים טיפול שלישוני. זהו החלק האחרון של תהליך טיפול בשפכים, כי הוא כולל סינון עדין יותר של מי הקולחין וחיטוי להשמדת החיידקים הפתוגנים שקיימים בתוכם. 

מי אחראיים על התחום של טיפול בשפכים?

השפכים המוזרמים במערכות הובלה שעוברות בין הבתים והמפעלים מגיעים לאחר מכן למתקני טיפול בשפכים, שמכונים בקצרה מט"ש. מתקנים אלו מרוחקים מאזורי המגורים, אך יש עליהם פיקוח ובקרה מצד משרד הבריאות. בפועל, האחראים על פעילות מתקני הטיפול בשפכים וכמובן גם על מערכת ההובלה הם תאגידי המים והרשויות המקומיות.

המים הנותרים לאחר טיפול בשפכים נקראים קולחין וכאן האחריות עליהם מתחלקת בין הרשויות המקומיות, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. אמנם מתבצעים במקביל גם תהליכים נוספים של מיחזור, אך מי הקולחין הם לא פחות חשובים. למעשה, תודות לטכנולוגיה המאפשרת לבצע טיפול בשפכים ניתן כיום להחזיר כ-80% מהשפכים לשימושים שונים בחקלאות, גינון ובתעשייה.

מה ההבדל בין שיטות שונות של טיהור שפכים?

המכון שאליו מנקזים את מי השפכים לצורך טיהור שלהם יכול להפעיל טכנולוגיות שונות. ההבדל בין הטכנולוגיות בא לידי ביטוי בשיטת הטיהור, בעיקר בין מכוני טיהור אינטנסיביים לבין מכוני טיהור אקסטנסיביים: תהליכים אינטנסיביים כוללים את שלבי הטיפול הראשוני, השניוני והשלישוני, בעוד התהליכים האקסטנסיביים פועלים בשיטה שבה מזרימים אוויר באופן מכני ובכמויות גדולות כדי לפתח אוכלוסיית חיידקים פעילה.

לסיכום, לכל שיטה של טיפול בשפכים יתרונות וחסרונות אחרים. למרות ההבדלים בין השיטות וסוגי השפכים, אין ספק לגבי חשיבות הטיפול וההשלכות שלו. 

הוסף תגובה