שמואל יוסף עגנון-איבד מחצית תהילת עולם

מגדולי הסופרים העבריים בעץ החדשה.נולד כשמואל יוסף צ'אצ'קעס בבוצ'אץ' שבגליציה – 1988 ומת בירושלים ב-1970. את עלייתו הראשונה לארץ-ישראל עשה ב-1908 ושהה בה עד 1913 , עת עבר לגרמניה שם נשא לאשה את אסתר מרכס.

חזר לארץ ב-1924 לצמיתות .

יצירתו הראשונה אשר פורסמה על-ידו בארץ היתה "עגונות" , אותה פרסם בבטאון "העומר" בשנת 1908, וממנה שאב את שמו הספרותי , שם שגם אימץ כשם משפחה רשמי.

ב1912 פירסם ביוזמתו של י"ח ברנר את קובץ סיפוריו הראשון "והיה העקוב למישור".

עוד קודם לכן , לפני עלייתו ארצה פרסם שורה שלספורים ושירים בעברית ובשפת האידיש.

מקור יצירתו של עגנון היא היהדות על כל מרכיביה , בהן המנהגים , האמונה והלשון , להן נותן עגנון נופך משלו , וכן פרשנות ייחודית , וכל אלה בהם לידי ביטוי ביצירתו , שהינה בעלת יחודיות מבחינת התוכן והשפה.

לשונו של עגנון מבוססת על מרכיבי לשון שמקורם בין היתר , במקרא , במדרשים , לשון המשנה ואגדות חז"ל. מגדולי הסופרים העבריים בעץ החדשה.נולד כשמואל יוסף צ'אצ'קעס בבוצ'אץ' שבגליציה – 1988 ומת בירושלים ב-1970.

את עלייתו הראשונה לארץ-ישראל עשה ב-1908 ושהה בה עד 1913 , עת עבר לגרמניה שם נשא לאשה את אסתר מרכס.

חזר לארץ ב-1924 לצמיתות .

יצירתו הראשונה אשר פורסמה על-ידו בארץ היתה "עגונות" , אותה פרסם בבטאון "העומר" בשנת 1908, וממנה שאב את שמו הספרותי , שם שגם אימץ כשם משפחה רשמי.

ב1912 פירסם ביוזמתו של י"ח ברנר את קובץ סיפוריו הראשון "והיה העקוב למישור".

עוד קודם לכן , לפני עלייתו ארצה פרסם שורה שלספורים ושירים בעברית ובשפת האידיש.

מקור יצירתו של עגנון היא היהדות על כל מרכיביה , בהן המנהגים , האמונה והלשון , להן נותן עגנון נופך משלו , וכן פרשנות ייחודית , וכל אלה בהם לידי ביטוי ביצירתו , שהינה בעלת יחודיות מבחינת התוכן והשפה.

לשונו של עגנון מבוססת על מרכיבי לשון שמקורם בין היתר , במקרא , במדרשים , לשון המשנה ואגדות חז"ל.

את סגנונו היחודי של עגנון ניתן לקלוט החל מהמשפט הראשון .

דוגמאות

בית קפה – בית קהווה.

כפפות – בתי-ידיים.

יצאה -יצתה.

תחנת-רכבת – בית נתיבות.

מבחר סיפוריו של עגנון הוא עצום , והוא מרוכז בקבצים כשכל קובץ כולל את אחד הסיפורים שלו.

ביניהם:

"והיה העקוב למישור"

"הכנסת כלה"

"הכנסת כלה"

"בדמי ימיה"

"על כפות המנעול"

"בלבב ימים"

"אורח נטה ללון"

עגנון נחשב לסופר הנחקר ביותר בספרות העברית , ומספר הספרים והמאמרים שיצאו לאור ועוסקים ביצירתו הוא עצום.

יצאה לאור גם קונקורדנציה ממוחשבת של יצירוציו , הנמצאת באונ' "בר-אילן".

למספר ממחזותיו הומחזו ואף הוצגו על המסך הקטן , כמו "שבועת אמונים" ה"רופא וגרושתו" .

עגנון הוא הסופר עטור הפרסים , יותר מכל סופר אחר. הוא זכה פעמיים בפרס ישראל , פעמיים בפרס ביאליק , וגולת הכותרת :זכייתו בפרס נובל לספרות ב-1966. לזכייה זו נלוותה אכזבה מסויימת משום שלאחר היוודע דבר הזכייה התברר שהיא משותפת עם המשוררת היהודיה נלי זקש, אשר במקרה זה גזלה ממנו מחצית "תהילת" עולם.

לפני שיבתו לארץ ב-1924 פרצה שריפה בביתו , וכל כתבי-היד של עגנון עלו באש , וטראומה זו מופיעה מדי פעם בצורה זו או אחרת בסיפוריו.

בשטר הכסף בן 50 השקלים , בה מופיע דיוקונו של עגנון, מצדו השני של השטר יש תזכורת מאיויירת מאותו אירוע.

עד כמה גדולה ההערכה לעגנון הסופר והאיש , יעיד הסיפור הבא: עגנון התאונן כי התנועה בכביש ליד ביתו ברחוב , בשכונת תלפיות בירושלים מפריעה לו בעת עבודת הכתיבה שלו, ובתגובה סגרה עירית ירושלים את הרחוב לתנועת מכוניות , ושמה שלט האומר:"אין כניסה לכלי רכב , סופר במלאכתו!"?