שלום בית או מדרגות הרבנות

שלום בית או מדרגות הרבנות

למה עורך דין משפחה יכול להיות המפתח לשלום בית גם כשהכל סביב מסתחרר

לא כל אי הבנה, אי הסכמה, ואפילו פגיעה הדדית גם הקשה ביותר. צריכה להסתיים על מדרגות הרבנות

שלום בית או מדרגות הרבנות הם שני כיוונים, לעיתים מנוגדים אך לא תמיד.
ליווי של עורך דין משפחה בעל ניסיון והסמכה בתחום הגישור יכול לאפשר השגת שלום בית לפני שמגיעים לרקוד על מדרגות הרבנות.

הצורך בהשגת שלום בית מעיד על מצב בו הוא נעדר מחיי בני הזוג.

אנו נתייחס כאן רק למצב הקשה (לעיתים קשה מנשוא) של העדר שלום בית בין בני זוג המקיימים חיים משותפים.
נדגיש כי ליווי נכון של עורך דין משפחה כבר בשלבי כינון הברית הזוגית יכול להניח תשתית ברורה יותר לזוגיות.
כאשר עולים יחדיו במדרגות הרבנות (או כל מקום אחר בו נישאים) במטרה לייסד את הזוגיות.
כדאי מאוד כיום כי לצד הסכם הכתובה יהיה גם הסכם אזרחי כלשהו בין בני הזוג.
הסכם ממון ו/או הסכם אחר שהוכן ונחתם בנוכחותו של עורך דין משפחה.
הסכם אשר מהווה נדבך נוסף, אשר יכול לתרום להשכנת שלום בית בעת הצורך או לחלופין לפשט את הדרך לירידה במדרגות הרבנות.

נישואים אזרחיים ודתיים ומי מחליט ואיך על שלום בית ו/או ירידה במדרגות הרבנות

נישואים ושלום בית אזרחי או דתי

ראוי לציין כי אנו מתייחסים לעלייה וירידה במדרגות הרבנות כמצב המייצג ייסוד ו/או פירוק של ברית נישואין.
בישראל של היום עדיין תהליך הנישואין והגירושין מוכרע ומאושר על ידי בתי דין דתיים.
בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים, ובתי הדין של העדות הנוצריות (10 עיקריות) הם המסמכים להשיא ולגרש.
המאבק על נישואים אזרחיים עדיין לא הוכרע ועתידו לא ברור.
אף על פי כן זוגות אשר נישאים בחו"ל בהתאם לחוקי המקום רשאים להירשם כבני זוג נשואים בישראל.
יש הגורסים כיום כי שילוב עורך דין משפחה בתהליך הקמת המשפחה והחתימה על הסכם חיים משותפים.
הוא לא פחות משמעותי מאשר החופה בתהליך הנישואין הדתי.

בתי הדין הדתיים והזכות לבקשת שמירה על המשפחה או פירוקה.

בכל מקרה כאשר מדובר בהגשת בקשה לשלום בית בבית דין דתי.
הרי שגם על פי הדת היהודית וגם בדת המוסלמית והנוצרית מעמדה של האישה נחות היה מיסודו.
בעבר זכויותיהם של נשים היו פחותות משמעותית ובמקרים רבים אף לא קיימות כלל.
סמכויות בית הדין לענייני משפחה הורחבו בתיקון מספר 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995( להלן חוק בית המשפט לענייני משפחה).
החוק עבר בכנסת רק בשנת 5.11.2001. כאשר מדינת ישראל הייתה בת יותר מחמישים שנה.
חוק זה נותן קדימות לבית הדין לענייני משפחה בכל העניינים האזרחיים (ממון, משמורת, חלוקת רכוש וכו').
לצד זאת השאיר את עריכת הטקסים וקביעת המעמד האישי בידי בתי הדין הדתיים.
אך גם כיום מגזרים שלמים נמנעים מלערב את בתי המשפט לענייני משפחה בתהליכי הנישואין והגירושין שלהם.
ובלבד ששני בני הזוג מסכימים להתדיין בבתי דין דתיים.

איך יודעים למי כדאי לפנות לטוען רבני או עורך דין לענייני משפחה

טוענים רבים בבתי דין רבניים הם כיום גם עורכי דין לענייני משפחה. כיום גם ניתן למצוא עורכות דין רבות שהוסמכו לתפקיד טוענות.
אז למי באמת נתונה הזכות לבקש שלום בית או הזכות לדרוש להתגרש.
כיום החוק הישראלי מציג שוויון כמעט מלא בין גברים לנשים בנושא פנייה לגירושין או בקשה לשלום בית.

מה כדאי לכם – איש באמונתו….

אנו נדגיש כי הפנייה מוקדם ככל האפשר לעורך דין משפחה שהינו בעל הכשרה כמגשר הוא ההמלצה שלנו.
ההחלטה האם להגיש בקשת שלום בית או להתגרש ולרדת במדרגות הרבנות היא רק של בני הזוג (כיום כמעט שוויוני).

אולם פנייה לעורך דין משפחה בשלבים מוקדמים של כל מצב משברי בתוך המשפחה,
יכול לסייע ולשמור על המערכת המשפחתית הזוגית ולא רק להוביל לגירושין.
זוגות רבים שעמדו בפני סיום חייהם המשותפים. פנו להסתייע בעורך דין גירושין בהליך גישור רגיש מצליח לסובב את הכיוון.
על אף שהפנייה המקורית היא לטיפול בהליך גירושין סופו הגשת בקשה לשלום בית ולעיתים גם הסכם נישואין או ממון חדש.

והכי חשוב ירידה יחד במדרגות הרבנות והמשך חיים משותפים.

הוסף תגובה