חירות אישית כתהליך פרידה מפחדים

 

פחד הוא כמו עוף טורף שחג מעל לחולשה, ממתין להזדמנות לעוט עליה ולהגדיל אותה, כאילו יש בתוכנו "חומר רע" שפחד יגרום לו עוד יותר להרקיב, ולקלקל סביבה פנימית יותר ויותר גדולה. 

פחד הוא לפעמים כמו בורג רופף שמחזיק גלגל באוטו, כשהבורג קורס נזרק הרכב לשוליים, ואז העלייה חזרה לכביש קשה. כל שעלינו לעשות זה לטפל בבורג. הנהג, ההגה, והגלגל יודעים כל אחד, את עבודתו.

הכרה באנרגיה שאותם פחדים סוחטים מאיתנו עוררה אותי לארגן ולנסח מאמר זה.

איזה פחדים גורמים לנו להתגייס ואיזה מקטינים ומחלישים אותנו, משאירים אותנו הרחק מהמשאלה לצמוח ולהיות במקום חדש ?

לפניכם כמה נקודות אחיזה בעבודה הזאת מול ועם הפחדים.

הורה הולך עם ילדו לגן שעשועים ומזהה בתוכו "שיחת חשש".אם יעצור לזהות במה מדובר, יתכן וימצא שהוא עסוק בשאלת בטיחות המתקנים, מכאן יוכל לבצע סריקה ובדיקה, ולהתפנות למשחק שקט ושמח עם הילד, אחרת החשש יבוא לידי ביטוי בזמזום חרדה בלתי פוסק שיגביל את חופש המשחק. 

כאן מנוסחת ההתמודדות הראשונה – הכר את הפחד. 

רק אתה יכול, בזמן אמת כשהתחושה הקשה עולה, לזהות את טיבה. רק אתה יכול לתפוס את החוויה, "לצלם" אותה, ולהתבונן בה. יתכן שאז תוכל לזהות התעלמות או הכחשה שייצרת עד היום.

התבוננות תעזור לך להבחין בחלק המפחד. אחד מנועצי מכנה פעולה זו "הפרד ומשול". ומסביר : כאשר אני מבחין בחלק חלש בשיחה הפנימית, אני יכול למשול בו ולא לתת לו להשתלט עלי. באותו רגע הפחד מפסיק להיות כל כולי. כאשר אני מצליח להבחין אני מפריד. כך אני שולט ולא החולשה.

כיצד מבחינים בין פחד בריא ונחוץ, איתות אזהרה חשוב, לפחד מקטין, מחליש ומשתק ? 

התשובה מצויה באיכות האנרגיה שבה תישאר לאחר מעשה. זהירות או הימנעות בריאה ישאירו אותך באנרגיה טובה, ללא מתח ותסכול, בחיזוק עצמי טוב. הימנעות מתוך חולשה וקושי תשאיר אותך למשך שעות טרוד, מועסק מבלי יכולת לבוא לתחושת בטן ברורה. 

הכלי – פיתוח אינטואיציה לסמוך על תחושת בטן שעולה בזמן אמת. פרי משולב של התנסות והתבוננות.

פחד לא תמיד ישתחרר רק מעצם עבודת מודעות. לפעמים הוא חרוט עמוק מדי ומסרב להעלם, לכן עלינו לנקוט בפעולות הסרה אקטיביות ובפעולות חיזוק יזומות. כמו ספורטאי נחוש שמתאמן.

לפעמים, ממש בדקות לפני שאני נרדם אני סוקר את התרחשויות היום ומחפש את הרגעים והמצבים שעלו והתרחשו במשך היום שאפשרו לי לראות כיצד אני מתמודד ומגיב, למדתי על עצמי, ראיתי היכן הייתי אוטנטי וברור בעולם, למדתי על כוחותיי ראיתי את חולשתי, למדתי עם מי נכון לי לפעול, וכיצד. 

על כל אלה אני אומר "תודה". אמירת התודה היא הפרגון והחיזוק שאני מעניק לעצמי.

הודיה – פרט נקודות קונקרטיות עליהן אתה יכול לומר בלב שלם "תודה". כך תפתח עמדה פנימית של צמיחה והעצמה, תחזק את האני הבוגר ובכל התמודדות עם פחדים תופיע בשל ובוגר יותר ויותר.

ביטוי כעסים – כעס לא מנוסח, כלפי אחר או כלפי עצמי, יושב בתוכי כתחושת אשם או תסכול, יכול להתפתח ל"ריקבון". ככל שאפתח ואמצע דרכים לביטוי ולעיבוד כעסי, כך אצמצם חולשות עליהם עט הפחד מבקש לו טרף קל.

שבירת הרגלים – כולנו עבדים ברמה זו או אחרת להרגלים, הליכה בשביל מוכר חוסכת לנו למידה והתמודדות, ובו זמנית מונעת מאיתנו צמיחה והתחדשות. כאשר אני יוזם שבירת הרגל, אכילת פחות חמאה, צמצום צפייה בטלוויזיה, כל הרגל ! אני מביא את מסר האפשרות לשינוי למקומות עמוקים ביותר בתוכי – אמונתי ביכולת שלי לבוא חדש נוסכת בי אנרגיית חיים מעצימה.

דמיון מודרך ואוטוסוגסטיה – כל טכניקה בעזרתה אוכל להעביר לתת ההכרה תמונה או משפט חיוביים שייצרו חוויה מקדימה לדרך התמודדות חדשה ואפקטיבית יותר, תטעין אותי בבהירות לגבי המציאות הנשאפת, תת ההכרה נשטפת פעם ועד פעם במסר הרצוי, וכמו במסע פרסום, היא משתכנעת ואני מקדם את עצמי. 

קבלת עזרה – איש מקצוע יכול לפעמים לעזור להגיע ולגעת בפצעים שלבד נמנע מלגעת בהם. כאשר אתה חש תקיעות שנמשכת כבר זמן רב למרות עבודה עצמית, כנראה שעליך ללמוד לקבל עזרה. 

ברצוני לסיים בהמלצה קשה ליישום, אך חיונית – הימנע מהעמסת פחדים וחולשות של אחרים. לפעמים תפגוש חבר, קרוב משפחה, עמית לעבודה, ואחרי השיחה תרגיש מועקה. אותו אדם העביר אליך את מצוקתו. הוא התחלק איתך במצוקתו והגביר אצלך תחושות קשות ופחדים. אנשים אלה מכבידים עליך ונכון להימנע מהם ככל שתוכל. המשא שלך כבד מספיק.

מאחל לך שחרור מכל פחד ואמונה מחלישה שאתה מבקש לעזוב, ומציאת הביטוי האישי החשוב והמשמעותי לך.

הוסף תגובה