דימוי עצמי – איך מחזקים אותו?

הדימוי העצמי שלנו נבנה בשנות ילדותנו ובגרותנו, מעוצב ומושפע מסביבתנו: הורינו, אחינו, חברינו. המראה המשתקפת אלינו מהסביבה מספקת לנו מידע על תדמיתנו בעיני אחרים ובכך מבססת את הדימוי העצמי שלנו, שאותו אנו משדרים חזרה לסביבה. כך נוצר מין מעגל קסמים כזה. ילד ביישן שאינו מתחבר לחבר'ה מקבל מסרים מהילדים המקובלים שהוא לא נחשב והוא מחוץ למעגל המקובלים. כך מתחזק אצלו הדימוי כי אינו מקובל בחברה. 
אנו משקפים את עצמנו לסביבה, הסביבה מחזירה ההשתקפות אלינו ומחזקת דימויים עצמיים חיוביים או שליליים. לפעמים , די במשפט אחד שאמר לנו הורה, מורה או חברים שלנו כשהיינו ילדים, כדי להשפיע השפעה מהותית על הדימוי העצמי שלנו, בשלבי עיצובו. אותו משפט עשוי או עלול להוביל את חיינו למקומות בהם אנו נמצאים כיום או נימצא בעתיד – כגורם חוסם או כגורם מניע ומאיץ. 

בשנים הראשונות של חיינו, כולל גיל העשרה, השתקפות הסביבה בהתייחסותה אלינו היא בעלת תפקיד מכריע. המידע והנתונים נאגרים בנוגע ל "ערכנו הנתפש" בעיני אחרים: האם אנו אהודים בחברה, האם אנו מחוזרים ומוחמאים, האם אנו מקובלים? המידע הנאסף מגיע בעיקר מהקרובים לנו ביותר – הורים, אחים, סבים וסבתות ובעיקר הסביבה החברתית שלנו שם איננו מקבלים יחס מועדף אלא אם אנו "שווים", שלא כמו במשפחה אוהדת אשר מקבלת אותנו בהבנה ובאהבה מעצם היותה משפחה.  
אנשים רבים מאוד (אולי רובנו) הולכים עם הדימוי העצמי שבנינו לעצמנו במהלך השנים, לאורך כל חייהם. "מעמדינו" בחברה ובמשפחה שימשו כתשתית עמוקה לתפישת עצמנו בעיני עצמנו, כמראה של סביבתנו. 

כיועצת תדמית ומאמנת אישית, אני שומעת לעיתים קרובות אנשים מבוגרים, שאומרים על עצמם מילים ומשפטים ששמעו לפני 20-30 שנים ! המשפטים והמילים עדין מהדהדים בראשם ומעבר לכך – הם משוכנעים כי זו האמת המוחלטת. 
דוגמאות? 
אישה נאה בשנות ה-50 חיה בתחושה שהאף שלה מזעזע, כי אמה נהגה לומר לה כך.
בחורה אחרת, נאה מאוד, מגדלת את בתה (דור שני) עם האמונה כי הבת אינה יפה, רק משום שזה נאמר לה עצמה במשך כל חייה על ידי אמה וסבתה וזהו הדימוי העצמי שלה והיא מעבירה אותו הלאה. 
אנשים שאינם מאמינים בעצמם כי שמעו ממוריהם או הוריהם שאינם יוצלחים או מקצוע מסוים לא מתאים להם. ועוד דוגמאות רבות שתוכלו לחשוב עליהן בעצמכם. 
האם מילים או משפטים עולים כעת בזכרונכם?

הפרדוקס הוא כי תמיד נשווע לשמוע את המחמאה שתיגע בנושא הכאוב שלנו, אך אם יאמרו לנו  מחמאה הסותרת את החלק החלש הזה של הדימוי העצמי שלנו, קשה יהיה לשכנע אותנו באמיתות הדברים…..שכן זה טבוע עמוק בתודעתנו .במילים פשוטות, תאמרו לבחורה שהיא יפה ונראית טוב, אך הדימוי העצמי שלה הוא שהיא לא יפה ולא חתיכה, היא לא תאמין לכם. 
אם נחשוב על המשך הפרדוקס הזה, הרי שרובנו פועלים לפי התווית ששמו לנו (וגם לקחנו) בהשתקפות חוזרת לסביבתנו ושידרנו בהתאם חוסר בטחון, אי נוחות, סגירות, ביישנות, לפעמים גם נתפשנו כסוציומאטים. מעגל קסמים, היזון חוזר מתמשך.

אולי כדאי שנבחן מחדש את המשפטים והאמונות האלו שיושבים לנו שם בראש ומפריעים לנו להיות הרבה יותר ממה שאנחנו כיום?
האם השתנינו במשך השנים ויזואלית ומנטלית?  
האם מי שהיינו בילדותנו – עדין רלוונטי כיום?
האם יופי הוא בעיני המסתכל?
ייתכן ש"השליכו" עלינו משהו שהיה של מישהו אחר ולא בהכרח שלנו?
האם כל משפט שאמר לי מישהו היה נכון בכלל אז ונכון גם היום?
אם קיבלנו את התווית הזו, האם יש אפשרות שכעת נוריד אותה מעלינו ולא נחזיק אותה יותר? מי אמר שצריך להחזיק תוויות כל השנים הללו, הרי השתנינו מאז ….

אם נחליט לבחון מחדש את התוויות שלנו, לשחרר את עצמנו מהאמונות החוסמות הללו, לראות בעיניים של היום ולא בעיניים של פעם, נוכל לגלות על עצמנו דברים נהדרים ולפרוץ קדימה. תהליך אימון אישי יכול להביא אותנו לתובנות מדהימות ולראות כי אנו סוחבים עלינו משאות לאורך שנים שניתן להשליך כבר מעלינו ולהשתחרר מהם, כי אין סיבה להמשיך לסחוב אותם איתנו.  
וכן, כהורים או מחנכים-מאמנים, נזכור את כוחן של המילים ואת שותפותנו ביצירת אדם שלם ובוטח בעצמו לאורך חייו.