המצאת הטלויזיה לדורותיה (חלק ב' של המאמר)

מפתיע שמי שקידם בצורה משמעותית את רעיון הטלויזיה האלקטרונית שהיוותה פריצה בתחום רעיון שידור התמונות למרחוק, היה ילד בן 14 בשם פילו פארנזוורת, אמריקאי במוצאו. בסיס הרעיון שלו היה החלפת דיסקה של החורים במערך של תאים הרגישים לאור, והוא השתמש לשם כך ביסוד הכימי צסיום. יסוד זה ממיר את האור שהוא קולט ופולט אותו בצורת אלקטרונים. עבור כל נקודה בתמונה שיצר היה זרם חשמלי שהתאים לכמות האור שהוא קלט. כך התמונה היוותה מייצג חשמלי, שיצר תמונה מדויקת יותר מכל תמונה שהושגה קודם ובהפרדה גדולה יותר.


יש לציין שהעיקרון שלפיו פעל אותו ילד בן 14, היוותה את העיקרון על פיו פועלת הטלויזיה בת ימינו.

פיתוח הטלויזיה הושהה בימי מלחמת העולם השנייה, בה כל המשאבים כוונו למטרת הניצחון במלחמה. מרכיב משמעותי ביותר בקידום הרעיון ביצירת טלויזיה אלקטרונית שתשבה את לב הצופים באותנטיות התמונה היה מכשיר שנקרא שפורפרת קרן קתודית. זו היא שפורפרת שבצידה האחד שלה נמצא מערך חשמלי שטעון במטען אלקטרונים שבילי, ממנו נפלטים אלקטרונים שנעים במהירות גדולה ומתנגשים בחלק הקדמי של השפורפרת אשר מצופה בחומר פלורסנטי שמואר בהתאם לכמות האלקטרונים שפוגעים בו. כל נקודה על החלק הקדמי של השפורפרת, שזה הוא המסך בעצם בו צופים בטלויזיה, מוארת בהתאם לעוצמת הזרם הפוגע בה, וכך כאשר במהירות נסרקות הנקודות על המסך, נוצרת תמונה אלקטרונית כשהעין אשר צופה בחילופי הנקודות במסך מקבלת את אשליית התנועה. כך זה כמו בסרט ראינוע שבו התמונות מתחלפות במהירות של 16 תמונות בשנייה.

זו היא אם כן השפורפרת הקרן הקתודית לב מכשיר הטלויזיה שעד להמצאת המסכים הדקים בתחילת האלף השלישית יצר את "הבטן" שהיוותה את החלק המגושם במכשיר הטלויזיה.

כאמור המצאת הטלויזיה עוכבה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר תום המלחמה, מסוף העשור החמישי התפתחה הטלויזיה בצורה מוגברת עת החלו שידורים מסחריים בעיקר בעולם המערבי, אך משם עברה הטלויזיה לכל חלקי העולם.

שידורי הטלויזיה ליוו את כל האירועים ההיסטוריים באמצע השני של המאה ה20 ושיאם היה שידור הנחיתה על הירח ביולי 1969.

תנופה גדולה לשידור הטלויזיה ניתנה כאשר הוחל לשדר באמצעות לוויני חלל אשר חגו סביב כדור הארץ לפי רעיון של סופר המדע הבדיוני ארתור קלרק. הוא הגה את הרעיון של שלושה לווינים שחגים סביב כדור הארץ סימולטנית לסיבובו העצמי, ומכסים בו זמנית כל שטח מכדור הארץ. רעיון זה פתר את הבעיה ששידורי הטלויזיה בניגוד לשידורי הרדיו לא התמודדה עם מרחק או הפרעות גאוגרפיות כמו הרים שחסמו את הגלים שבה שידרה הטלויזיה, דבר שהצריך להקים תחנות ממסר רבות. פתרון של תחנות ממסר כמובן לא פתר את הבעיה של שידורים מעבר לים או מעבר לאוקיינוסים.

מהפכה משמעותית בשידורי הטלויזיה הייתה קליטת שידורי צבע. בעוד שהקולנוע עבר את המהפך הצבעוני שלו בשנות ה50, עד סוף שנות ה60 שידרה הטלויזיה בשחור לבן. מקלטי הצבע שכבר רווחו בתחילת העשור השביעי היו יקרים למדי, ורק אנשים בעלי אמצעים יכלו לרכוש אותם.

ברור היה שבשלב מסוים כמו בקולנוע תהיה מגמה לשדר שידורי צבע. עקרון שידור צבע מבוסס על המגמה שלכל נקודה במסך יש שלוש נקודות משנה, שכל אחת מהן מכילה צבע יסוד, ועל בסיס שלושת צבעי היסוד, כמו בציור נוצרים שאר הצבעים. אי לכך, לצורך זה יש לבנות מסכי טלויזיה שונים מאשר המסכים בשחור לבן, דבר שמייקר את המכשירים. אך אט אט לאחר שהשימוש בטלויזיה הפך להיות המוני מחיר הטלויזיה הצבעונית הוזל בצורה משמעותית. אם נניח שלצורך קניית מכשיר צבעוני בשנות ה70, היה צורך במשכורת ממוצעת חודשית של אדם בעולם המערבי, כיום במשכורת ממוצעת של שלושה ימים ניתן לרכוש מכשיר צבעוני בגודל מסך ממוצע.

הנה כך, נסקר סיפור המצאת הטלויזיה ומימושו למכשיר שווה לכל נפש. השפעתה על חיי היומיום של כל פרט על כדור הארץ גדולה יותר מכל מדיה אחרת. העידן הטלויזיוני גם שינה את חוקי ההתמודדות הפוליטיים במדינות הדמוקרטיות. מועמד שלא עובר מסך טלויזיה, נגזר עליו לוותר על מקומו למי שעובר מסך. יריב שנראה צעיר מיריבו, שופע שיער וכריזמה ייגבר עליו ברוב המקרים, כך שלא המועמדים הראויים נבחרים, כפי שהדבר היה אפשרי לפני העידן הטלויזיוני.

הוסף תגובה