מהי הסיבה האמיתית שבגללה קשה לסלוח לאחר למרות שרוצים, ואיך לשנות את זה?

משהו בך עמוק בפנים לא איפשר את הסליחה

רצית שתגיע איזו פיה קסומה שתאפשר לרגע לחזור לגיל ארבע רק כדי שזה יהיה לגיטימי לצעוק עד השמיים ובחזרה: "זה לא פייר!". אין ספק שרצית לסלוח, לשים את זה כבר מאחוריך ולסיים את הריב המטופש שמי זוכר איך הוא בכלל התחיל ולמה. ידעת, בראש, שלהמשיך בכעס לא יפתור שום דבר, להיפך, רק יכניס אותך ליותר צרות, רק יסיט אותך עוד יותר מהיחסים שרצית. אבל משהו בך עמוק בפנים היה חזק יותר ופשוט לא איפשר, לא איפשר את הסליחה, את השחרור.

ונשארת בכעס ובעלבון. 

למה זה קורה לנו ומה צריך באמת לקרות?

אז למה, למה זה קורה שלפעמים, למרות שרוצים, זה נראה פשוט בלתי אפשרי לסלוח, למרות שכל כך רוצים? זה קורה כי יש צעד אחד שחייב לקרות קודם לכן לפני הסליחה לאחר ועד שהוא לא מתרחש- לא תבוא הסליחה והריב ימשך ואיתו גם כל הרגשות השליליים שהוא מעורר בנו. 

מה שצריך לקרות, זה קודם כל לסלוח לעצמך. ולא, אני ממש לא מתכוונת במובן ה"רוחניקי" והמופשט, אלא להסכים סלוח לעצמך על זה שהרגשת חולשה, או פגיעות. לחמול את עצמך ולהבין שהרגשת פגיעות, ולהרגיש פגיעות זה לפעמים מפחיד ומביא איתו רצון להרגיש שליטה בחזרה. לריב עם מישהו, להעניש אותו, מביא איתו לפעמים תחושת כח. הפגיעות כבר לא מורגשת, היא מתחלפת בתחושה אחרת של עוצמה- אנחנו הופכים להיות- לכאורה- החזקים והשולטים בסיטואציה. אבל כדאי להתקרב לרגש הזה, האמיתי והאנושי כל כך ולסלוח על זה שרצית שהדברים יקרו בדרך מסויימת וזה לא קרה. לסלוח על זה שהתנהגת ברשעות או בחוסר רגישות. לסלוח על זה שלא היית קרוב אפילו לשלמות. 

הבעיה היא שהמשמעות של כך היא תמיד גם לוותר על משהו: לוותר על הצדק, או על תחושת העליונות, או על הפרנציפ, או על…. השלם את החסר… מה ששוב מוביל לתחושת פגיעות וכך המעגל ממשיך. 

ובתכל'ס, מה עושים?

אז, כשיש את ההרגשה הזו, שצריך כבר להפסיק אבל זה פשוט לא מצליח, כדאי לנסות להפסיק למצוא צידוקים וסיבות למה הצד השני היה לא בסדר, אלא לשאול את עצמך כמה שאלות חשובות:

• מה יקרה אם אסלח?
• על מה אצטרך (באמת) לוותר אם אסלח?
• מה אצטרך לשחרר כדי לסלוח?
• מה אקבל אם אצליח לסלוח למרות הקושי (הרגשה טובה, שיפור ביחסים וכדומה)?

יכול להיות שלא יהיה קל לשמוע את התשובות לכך, יכול להיות שיהיה מאתגר מאוד להגיע לזה בעצמך ללא ליווי מקצועי של תהליך טיפול בפסיכודרמה או אימון אישי, אבל אין ספק שזה כבר מקום אחר לגמרי לגשת ממנו לשיחה עם האחר, הרבה יותר בריא ובשל ומוכן לזוז הלאה מהריב לפיוס אמיתי. 

וכן, לפעמים זה אומר לוותר ולהתפשר. אבל, זהו ויתור מתוך עוצמה ומודעות, מתוך בחירה ולא מתוך זה שמשהו מנהל אותך וגורם לך להתנהג בצורה שלא בטוח שבכלל רצית. רק אז, אפשר יהיה לסלוח לאחר, לקבל את סליחתו ובוודאי שלבקש סליחה בעצמך.