פיסול באבן

ההיסטוריה של הפיסול באבן:

עוד מימי קדם (מצרים ויוון העתיקה) אימצו האמנים את שיטת הפיסול באבן ואחריהם גם מגדולי האמנים בהיסטוריה האנושית. 

מיכאלנג'לו:
אחת מהאושיות המוכרות בתחום הפיסול באבן הוא מיכלאנג'לו, שראה בפיסול חוויה מנטאלית עוצמתית וכי עליו מוטלת המשימה לגלף את דמות האדם מתוך אבן השיש, שמלכתחילה האדם נמצא בתוכה. על פי אמונה זו, האמן הוא סוג של בורא שמגלף את דמותו של האדם מהאבן כמו שהאל ברא את האנשים. בדיוק כפי שהגוף מהווה בית לנפש, כך גם נפשו של האדם מסתתרת בתוך השיש, ויש להוציא אותה החוצה ? מוטיב הגוף שמשתחרר מהאבן.

עבודת הפיסול באבן מתחילה בעיבוד גס של אבן השיש ובעזרת פטיש וכלי ליטוש נוספים (גם מקדחה!) הוא מפסל בסופו של דבר את הדמות הרצויה.

כאמור, הפיסול באבן החל בעת העתיקה, כשראשיתו בחריטה באבן של אובייקטים תלת מימדיים. ניתן לפסל במגוון אבנים, ביניהן גם בזלת, אבן חול נובית, זהב ואבנים עם משמעויות מאגיות שהופכות את הפסל למוטיב רוחני בעל עוצמה (כמו בתרבות המאיה).

שיטות פיסול:
גם השיטות של פיסול באבן רבות, כשהבולטות שבהן הן: פיסול במסה ? פסל בעל נוכחות המבוסס על פיסול באבן מסיבית שמשקלה מוקרן החוצה. על מנת להוסיף יציבות לפסל ולהפחית את הסכנה לשבירה, נוהגים הפסלים לחבר גזע עץ או בד מפוסל על היד.

1. טכניקת השעווה האבודה – פסל חלול המתבסס תחילה על מודל משעווה, שלתוכו יוצקים ברונזה הממיסה את השעווה מעלימה אותה על ידי צינוריות.

2. יציקה בברונזה – על ידי שימוש בטמפרטורה גבוהה, ניתן לצקת את הברונזה לתבנית וליצור ממנה פסל.

3. פיסול בזהב – מתכת נוחה לפיסול באבן אך יקרה במיוחד.

לסיכום, פיסול סביבתי זוהי דרך נהדר לצבוע את הנוף במגוון דקורציות קישוטיות שישמרו לאורך זמן