פריצת דרך: המעבר מלהיות קורבן לבנאדם שלוקח אחריות

פריצת דרך: המעבר מלהיות קורבן לבנאדם שלוקח אחריות.
הגיעה אלי מתאמנת שהייתה נוהגת להתמלא במחשבות 'קוטלות אישיות', טבעה בבריכת חוסר אונים שלה, הרחמים העצמיים, הילדות האומללה שהייתה לה, ה"עובדה" ששום דבר לא הולך לה, שהכול רע וזה בסדר…כי החיים זה לא גן של שושנים ולא באנו לכאן בשביל ליהנות. הייתה במערכת יחסים עם גבר נשוי, גרה עם שותף לדירה שאמלל את חייה ועבדה במקום עבודה בו הבוס היה צורח במסדרונות ללא הפסקה ואפילו היה נוהג להטריד אותה מינית באופן קבוע. 
אל תטעו, על פניו היא הייתה מאוד מוצלחת, מצטיינת בביה"ס, בצבא, במקום העבודה, מלא חברים, ממשפחה 'טובה' וכך הלאה, אבל בפנים ליוותה אותה כל הזמן הרגשה מחורבנת.
הרגישה קורבן של החיים. נתנה לחייה להתגלגל בלי כיוון וללא מטרה, ומצאה לכך הרבה אשמים והרבה "סיבות". חשבה שאלו החיים ואין מה לעשות. הרגישה שחיה מתוך חוסר ברירה, שחיה את החינוך הדפוק שהנחילו לה בבית, של הסבל, של נקיפות המצפון, הבושה, ההקטנה של עצמה. ובעיקר…..התחושה הזאת של החוסר אונים והאומללות.
במהלך האימון שמנו דגש על חיים מתוך בחירה, מתוך לקיחת אחריות ומחויבות לעצמה. במהלך התהליך התחוור לה…..שהחיים הם בידיים שלה, שהחיים זה 'פרויקט עשה זאת בעצמך', שהיא יכולה להיות הבימאית, המפיקה והתסריטאית של החיים של עצמה. שבידיים שלה לבחור לחוש מסוגלות במקום חוסר אונים, שהיא יכולה לבחור לקחת אחריות על החיים שלה. שהרי אם אין ברירה אז יש ברירה – תמיד יש ברירה, ופתאום ראתה שלל של ברירות. הצליחה להרגיש כוח לא יתואר של החיים עצמם, של היכולת שלה לשנות את חייה ותפיסת עולמה ולחיות את חייה בדיוק כפי שהיא רואה לנכון.
במהלך החודש השני לתהליך סיימה את מערכת היחסים בת השנתיים עם הגבר הנשוי, התפטרה ממקום העבודה ובנוסף, הודיעה לשותפה לדירה על עזיבתה.
החיים פתאום נראו לה אחרת. הכול היה אפשרי. המושכות היו בידיים שלה והתחילה לחיות שוב את חייה, הפעם כפי שהיא רוצה.

הוסף תגובה