לזוז מן המראה

לזוז מהמראה..

מאת; כנרת טל מאיר

 יוסי וענת התיישבו על הכסאות בחדרי בכבדות. ניכר היה שבעבר הלא רחוק נראו שניהם נאים ומרשימים. גם היום היו מודעים למה שהם מקרינים, והשתדלו להראות מטופחים,  אך מתחת לפני השטח זיהיתי עייפות, ואפילו סימנים של מרירות.   עוד לפני שהתחילו לדבר תהיתי – כמה תקווה יש בליבם, בתחילתו של התהליך לשמו הגיעו.

 לאחר מספר מילות פתיחה לקחה ענת את הפיקוד על השיחה. "יש מספר בעיות מרכזיות בצורת ההתנהלות של יוסי, ומטרת המפגשים מבחינתי היא, שתסבירי ליוסי את מה שאני אינני מצליחה להסביר, ותלמדי אותו מה זו זוגיות.."   שאלתי את יוסי אם גם הוא רואה את הדברים באותה צורה. יוסי גיחך: "תראי, אמר, "מהיום שאנחנו מכירים ענת מנסה לשנות אותי וזה לא הולך לה. ניסיתי להסביר לה מה אני צריך, כדי שיהיה לי חשק לתת לה את מה שהיא רוצה, אבל היא, כמובן, מסרבת להקשיב.."

כמו זוגות רבים שמגיעים אלי, גם ענת ויוסי חשבו שהם מגיעים לאימון ויעוץ זוגי, במטרה שאעזור להם 'לתקן' זה את זו. גם הם היו עסוקים בעיקר בלהאשים אחד את השני, וכמעט בכלל לא – בהתבוננות במראה. 

לכאורה נדמה, שהכי קל להאשים את האחר –  אם הוא היה יותר מסודר.. אם היא היתה יותר חמה.. אם הוא היה משקיע יותר בבית.. אם היא היתה טורחת לבשל לפעמים..  אם היינו יוצאים לבלות יותר..אם רק השני ישתנה… הכל יהיה בסדר.  כששומעים כל אחד מן הצדדים בנפרד, נדמה שכל אחד מהם צודק,  אבל כך קורה, שזוגות רבים מוצאים את עצמם רבים יום אחד יום, שנה אחר שנה, לפעמים במשך 10-20-30 שנים ויותר  על אותם דברים עצמם. כל אחד מהם צודק – אבל אף אחד מהם אינו רואה את עצמו, או את השני.

 אז מה בעצם קורה כאן?

איך יתכן שאנשים אינטליגנטים, נבונים, שרוצים לחיות חיים מאושרים, מוצאים את עצמם רבים על אותם דברים, במשך זמן רב כל כך, מבלי ששום דבר ישתנה?   

הסיבה היא- שכל אחד מהם מסתיר לשני את המראה.

בכל פעם שבני הזוג מאשימים, מבקרים ומתלוננים אחד על השני, עסוק כל אחד מהם בנסיונות – להתגונן, להצדיק את עצמו, להראות צודק בעיני האחר, וגם – בעיני עצמו.  סיטואציית ריב אינה מזמנת הקשבה, או התבוננות. היא אינה מאפשרת להבין באמת, מה רוצה בן הזוג לומר. להפך. היא גורמת לכל אחד מן הצדדים להתבצר בעמדתו – ולירות.  בני זוג רבים כל כך הופכים לאויבים בצורה זו, ומתישים זה את זה במאבקים ארוכי שנים, שסופם מרירות, בדידות, ואבדן טעם האהבה.

לכן – ההמלצה הראשונה שלי לבני זוג המגיעים אלי לטיפול היא – לזוז אחד לשני מהמראה.

איך עושים זאת?

ראשית – יש להבין את ההגיון הפשוט העומד מאחורי ההמלצה: שנים התלוננתם וזה לא עבד, שנים אמרתם והוא לא שמע.. אולי הגיע הזמן לנסות משהו אחר..

שנית –  יש להפסיק כל סוג של ביקורת, שכבר נאמרה יותר מפעם-פעמים, מקסימום- שלוש פעמים. יש להמנע מלהגיד, להמנע מלהתלונן, להמנע מלהאשים.   יש שיגידו שלשם כך צריך לאמץ אורך רוח וסובלנות. אני אומרת, שלהעיר אינסוף פעמים, מבלי לקבל כל תוצאה חיובית – דורש הרבה יותר מזה. לצרוח יום אחר יום, במשך חיים שלמים, ועדיין,  ששום דבר לא ישתנה – לשם כך נדרש כוח סבל אינסופי כמעט. על מנת להקל על זוגות את ביצוע השלב השני, אני מלמדת אותם תרגילים שונים. תרגילי נשימה, תרגילים בהסחת תשומת הלב, הרפיה ועוד. כל זה עוזר מאד, בשלבים הראשונים של הטיפול.

שלישית –  יש למצא כל דבר טוב בבן הזוג ולציין אותו בפניו בכל הזדמנות. בכל זוגיות יש דברים חיוביים רבים, שבדרך כלל נעלמים מן העין, כשבני הזוג עסוקים בלבקר, להתלונן ולהאשים. חשוב לחזור ולמצא את הדברים החיוביים הללו, שהרי בסופו של דבר בזכותם נוצרה הזוגיות הזו מלכתחילה.

לאחר שצולחים את שלושתם השלבים הראשונים, אפילו באופן חלקי, קורה דבר פלאי:  בני הזוג, הרגילים לספוג הערות, להתגונן או להתקיף, להסתגר או להמלט, מוצאים את עצמם חמושים בכל נישקם – ואין אויב מולם. לאט לאט הם יכולים להרשות לעצמם להסיר את כלי הנשק, ולעמוד זה מול זו גלויים, פתוחים, נכונים להתבונן ולראות מי באמת עומד מולם. הם נזכרים מדוע בחרו להיות יחד, נזכרים בחלקים הנעימים בזוגיות שלהם, ובתמורה – גדלים החלקים הללו, ותופסים מקום רב יותר בחיי היומיום. 

במקביל, מתחיל כל אחד מהם להתבונן בעצמו. ברגע שהם אינם צריכים להתגונן מפני חצי הביקורת של האחר, הם מסוגלים לשפוט את עצמם ואת התנהגותם, ולבחור לשנות את אותם חלקים שאינם נראים להם.

כשיוסי וענת עברו את שלושת השלבים הראשונים, מצא את עצמו יוסי מול מראה, שלא לגמרי מצאה חן בעיניו.  הוא גילה, שכשענת מסתובבת בבית ומנקה, מסדרת, ומטפלת בילדים, הוא יושב על כורסת הטלוויזיה ומתבונן בה.  ענת מצאה את עצמה גם היא מול מראה שלא תמיד החמיאה לה. היא גילתה שבעוד יוסי ניגש לחבק אותה בכל פעם שהוא מגיע הביתה, היא נסוגה ונמנעת מכל מגע.

ברגע שכל אחד מבני הזוג רואה את עצמו במראה, ומזהה שיש דברים שעליו לשנות, משום שהוא חושב  שראוי לשנותם, מתחילים בני הזוג ללמוד על שינוי. מרגע זה השינוי לא נעשה בגלל שהאחר צעק, ביקר או התלונן, אלא עבור כל אחד מהם בפני עצמו. כל אחד רוצה להתאים עצמו למערכת הערכים שהוא עצמו מאמין בה, וזו המוטיבציה החזקה ביותר לשינוי.

חלק מן הדברים מצליחים בני זוג לשנות בעצמם, רק בזכות ההתבוננות במראה. גם יוסי וענת הצליחו לשנות דברים מסוימים, ברגע שראו את עצמם במראה.  

חלק אחר משתנה בזכות התהליך שהם עוברים איתי, בו הם מבינים מדוע דברים מסוימים קשים להם כל כך, למרות שיש להם רצון עז לשנותם. מתוך ההבנה צומחות תובנות, ונרכשים כלים, המאפשרים לדברים חדשים לקרות. הבעת חיבה, יצירת אינטימיות, מיניות פתוחה, יכולת לשתף, תקשורת פתוחה, הם חלק מן המיומנויות הנרכשות בתהליך כזה.

אבל חשוב לזכור – חלק מן הדברים אינו משתנה כלל.

לא הכל ראו ענת ויוסי עין בעין, ולא כל שינוי שקיוו לו אצל האחר, אמנם התרחש. אבל בזכות העובדה שמהות הקשר השתנתה, בזכות העובדה שלמדו להעצים את החיובי זה בזו, ובזכות הנכונות של כל אחד מהם להשתנות – למען עצמו ולמען הזוגיות, למדו לקבל גם את השוני ואת אי ההסכמה.

הכלים שקיבלו ענת ויוסי בתהליך שעברו, משמשים אותם באופן קבוע בזוגיות שלהם. הם מקפידים לא להסתיר זה לזו את המראה, ומקפידים להחמיא, לחזק ולהעצים כל פרט חיובי בזוגיות שלהם. הדברים המהותיים שהיו חסרים לכל אחד מהם, מתקימים עתה בזוגיות שלמדו ליצור יחד, ותחושה של סיפוק ושביעות רצון החליפו את המרירות וחוסר התקווה שהיו שם בעבר.

אני מאחלת לכולנו זוגיות פורה ומצמיחה,

כנרת טל מאיר

kineret4@bezeqint.net