בנושא וויסקי שהתישן בחביות של יין מתחילת ייצורן

בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' כ"ח), מצדד להתיר וויסקי שהתיישן בחביות שהכילו יין, כיון שהיין בטל בששה חלקים, או אפילו בששים (ואף שיש לדונו כמעמיד, האוסר אף אם יש ששים כנגדו, יש לדון את היין כגורם אחד, ואת החבית כגורם שני, וזה וזה גורם מותר). אמנם גם לדבריו שם עולה, שיש בזה גם צדדי איסור.

על סמך ספקות אלה סיווגנו וויסקי זה רק בכשר רגיל.עם כל החששות שיש בדבר.

בנוסף לסוגי וויסקי, שהחברה או המדריכים המקצועיים, מצהירים שהתיישנו בחביות של יין ,יש וויסקי שהנתונים עליו לא חד משמעיים והיות שיש עוד הרבה ספקות שמתי על לבי לברר מה דין של וויסקי זה והאם אפשר להקל יותר.

אנחנו מדברים על וויסקי שבכלל לא מוזכר על המדבקה שהתישן בחבית יין.

רוב המדריכים  והטועמים המקצועיים לא מזכירים שהתיישן בחבית של יין, אלא שדעת יחיד מזכירה שיש טעם קלוש של יין, או שבאחד הפרסומים מופיע שבחברה זו משתמשים לפעמים בחביות של יין .

אני ער לעובדה שמוצרים אלו נפסלו על ידי ולא נכנסו בסיווג "וויסקי ללא חשש יישון בחביות יין".

בנוסף לנימוקים ולהיתרים שהובאו במאמרים הקודמים, אפשר לטעון כדלקמן :

·        זה ברור שמזמן שהיינן הספרדי רוקן תכולת היין של החבית שלו, עד שאותה חבית מגיעה לסקוטלנד ומתחילים לאכסן בה וויסקי חדש, עובר הרבה זמן.האם  אפשר להחשיב עובדה זאת כספק אם עבר י"ב חדשים.

·        זה ברור שבין יין ליין שוטפים את החבית במים קרים וחמים כדי להרוג הבקטריות. מאוד סביר שאותו תהליך מתקיים לפני הכנסת וויסקי חדש. האם אפשר להחשיב עובדה זאת כספק אם היה העגלה בחבית.

·        כשהמומחה טוען שבוויסקי מסוים מורגש טעם יין האם משתמע מכך שאכן יש בעיה הלכתית.נביא לדוגמה כוס מתכת המכילה יין שבלעה טעם איסור האם הטעם המתכתי המורגש הופך את היין לדבר אסור.

בדרך זו העיד מומחה לוויסקי, שלא הבורבון האמריקאי או השרי האירופאי הם שאחראים להבדל בטעם הוויסקי, אלא מרכיב הסטרוקטורה של העץ האמריקאי השונה מהעץ האירופאי.

האם אפשר להתחשב בספק זה.

·        בי"ד סי' קל'ה סע' ט"ז מובא שמיד בתום השתים עשרה חודש שבו היה יין נסך בפעם האחרונה בחבית,היא מותרת אע"פ שהוכנס מיד משקה כשר.

ראינו בהקדמה בפרק ג' שיש הבדל בין מלוי ראשון למילוי שני, וברור שבמילוי השני אנחנו נמצאים בשנה הרביעית של שימוש החבית כי כל מילוי שלוויסקי לוקח לפחות שלש שנים

היות שיש חברות שמשתמשות עד מילוי חמישי האם, בוויסקי שהנתונים עליו לא חד משמעיים, אפשר לתלות שאם היה יישון בחבית יין, זה נעשה מהמילוי השני והלאה.

(למשל ב HIGHLAND 12, אין לי שום כיוון ברור. רק טועם אחד מרגיש טעם קלוש של יין ובהתכתבות עם החברה התברר ש- 40%  מהוויסקי מתיישן בחביות של יין וברור לי שקיימים כל הספקות שהובאו לעיל.)

ראינו הבדל תהומי בין יישון לפי השיטה המסורתית ובין השיטה החדשה לכן נראה לי לטעון שבמותגים שלא מופיע בפירוש שהתיישנו בחבית של יין, וגם כן דעת המדריכים המקצועיים אינה משתמעת לפן אחד, אפשר להמליץ שהמיקל לא הפסיד(גם אם החברה מודה שלכל היותר 50% מהוויסקי התיישן בחבית יין, אבל ברור שזה נעשה בשיטה הישנה)

נראה שלאור כל הנימוקים דלעיל אפשר לסווג אותם וויסקי בסיווג "התיישנו בחביות יין באופן שיש בהם כמה צדדי היתר" ונראה לומר שהמיקל לא הפסיד.